כך משנים מיזמים של זרים את חיי תושבי נפאל

קטמנדו

>> המושג גלובליזציה בדרך כלל מהלך אימים על פעילים חברתיים המבקשים להילחם בעוני הקשה ששורר במדינות העולם השלישי. הם נוטים לראות במרחב הגלובלי מעין מערב פרוע, שבו החזקים מנצלים את כוחם כדי לחמוס את המשאבים הטבעיים שבמשך דורות היו בחזקת החלשים. תיאור זה של מצב הדברים - הנכון, למרבה הצער, פעמים כה רבות - אינו משקף את כל התמונה.

מי שיסייר בנפאל, אחת הארצות העניות והפחות מפותחות בעולם, עשוי לגלות גם את יתרונות הגלובליזציה, שדווקא מסייעים למאבק במיגור העוני. זה מתחיל בעובדה שנפאלים עובדים כיום בעולם כולו (וגם בישראל כידוע) ומטבע החוץ יקר הערך שהם מזרימים לכלכלה המקומית מהווה נתח מכובד בהכנסות המדינה, וחשוב מכך - נותן סיכוי אמת למשפחות רבות, דווקא מהקסטות הנמוכות, לשפר את מצבן ולתת נקודת פתיחה טובה יותר לדור העתיד.

הגלובליזציה מתבטאת גם בידע החקלאי שמגיע מהמערב (גם בתחום זה ישראל לוקחת חלק) ומאפשר לחקלאות הנפאלית להגדיל מדי שנה את קצב הייצור שלה ב-5%. בנפאל אמנם פועלים ארגונים בינלאומיים המסייעים בתחומים כמו חינוך ובריאות, אך הם לא לבד - הגלובליזציה מתבטאת גם במיזמים כלכליים קטנים של אנשים פרטיים שמגיעים מהמערב. הם לא מחפשים לעצמם רווח, אלא מבקשים לסייע לאלה שנולדו פחות בני מזל מהם.

ואכן, שלא כמו מדינות מתפתחות אחרות, שהתמיכה המערבית בהן מתבצעת בעיקר באמצעות גופים גדולים כמו סוכנויות האו"ם, קרנות פילנתרופיות גדולות וארגונים בינלאומיים, בנפאל התחושה היא ששינויים רבים הם תוצר של פעולות מקומיות וקטנות של יזמים חברתיים פרטיים שאינם בהכרח עתירי משאבים, אבל יש להם ידע ורצון טוב למכביר.

קואופרטיב משל עצמן

כך, למשל, הוקמה במרכז קטמנדו ביוזמת כמה תיירות מדנמרק מכבסה של נשים כפריות שהגיעו לקטמנדו בשל מלחמת האזרחים שהשתוללה בנפאל. התיירות - נשות עסקים בארצן - נתקלו בנפאליות במקרה כשמסרו בגדים לכביסה. הן גילו שאותן כפריות מכבסות ביד כמויות עצומות של כביסה עבור תיירים במשך שעות ארוכות מדי יום, אך מרוויחות פרוטות - גם במונחים מקומיים - בעוד את מרבית הרווחים לוקח מנהל המיזם לעצמו.

בשיתוף עם פעילה מקומית, סייעו התיירות לאותן נשים להקים קואופרטיב משל עצמן, לתכנן את ניהולו ואת אופן הפעלתו ובעיקר להפיץ את דבר קיומו בין התיירים הרבים שפוקדים את העיר. "עבורכם אלה פרוטות. עבורן זה החיים", נכתב בדף שמחולק לתיירים וקורא להם להגיע למכבסה ולראות בסכום הכסף שהם משלמים עבור הכביסה - שהוא גבוה מעט מבשאר המכבסות באזור - תרומה אמיתית.

אחת הנשים שעובדות במיזם מספרת כי פעמים רבות תיירים משלמים מרצונם גם פי עשרה מהמחיר הנקוב, רק כי הם מתרגשים מהמיזם הפמיניסטי הקטן והיפה הזה. "היתה מישהי שהשאירה פה קרוב ל-40 אלף רופי" (סכום השווה ל-5 דולרים), היא מספרת.

מביא את האור הביתה

מכבסה זו היא רק יוזמה אחת. מיזם נוסף הוא קואופרטיב שמייצא דברי אריגה טיבטיים למערב. המיזם הוקם על ידי סוחר אמנות בריטי שבא לנפאל לרגל עבודתו, וכשראה את פערי התיווך האדירים בין מחיר המוצרים במערב לפרוטות שמקבלים האורגים בסופו של יום, בחר לסייע לאחרונים להרוויח יותר בכך שישאיר אצלם את עמלות התיווך. בין היתר הוא מסייע להם לשווק את הסחורה באירופה.

תייר אחר הגיע לנפאל ובמהלך ביקורו גילה שבתים רבים לא מחוברים לחשמל. הדבר נכון במיוחד בשכונות העוני הצמודות לערים, שם נבנו בתים מחומרים דלים (פחונים, יריעות בד ובוץ) כשהם סמוכים אחד לשני, ללא חלונות - לכן אין בהם אור גם במהלך היום.

אותו תייר שמע במקרה על פרויקט מרגש, "ליטר אחד של אור" שמו, שפועל בשכונות העוני של מנילה בפיליפינים ובמסגרתו מאירים את הבתים האפלים (שגם הם נבנו באותה שיטה) באמצעות בקבוק שתייה משפחתי שגודלו ליטר וחצי: חציו של הבקבוק נדחף מתחת לגג אל תקרת החדר וחציו נותר מעל לגג. הבקבוק מלא במים עם חומר מלבין שמעביר את אור השמש לתוך הפחונים חסרי החלונות, ומאיר את החדר בעוצמה של נורה בת 60 ואט.זהו רעיון פשוט, גאוני וכמעט ללא עלות, שבזכותו כבר מאות אלפי פחונים במנילה מוארים בפחות מדולר אחד.

אותו תייר החליט לעשות מעשה, קרא את ההוראות הפשוטות באינטרנט, זנח את הטרק הרגלי שתיכנן לעשות והחל להתקין את בקבוקי האור במשכנות העוני בנפאל.ההצלחה עשתה את שלה וכיום הבקבוקים מותקנים בבתים רבים ומעניקים אור.

אלה הן דוגמאות ספורות ליוזמות הרבות שצצות כאן. המשותף להן הוא שהן הוקמו כמעט במקרה, ללא תכנון - על או סיוע של ארגונים מקצועיים, על ידי אנשים בעלי לב טוב, ידע מקצועי ואחריות חברתית אמיתית.

חשוב לזכור כי למרות ניסיונות הממשלה הנפאלית, משקיעים מערביים מדירים רגליהם מנפאל. קוטן המשק, הריחוק הגיאוגרפי, היעדר התשתיות במדינה, החשיפה לאסונות טבע והסיכוי למלחמת אזרחים נוספת הם הגורמים לכך.

היוזמות הקטנות, הכמעט אקראיות, הן במקומות רבים קול בודד - אך מאחר שאין קולות אחרים, הקול הבודד מקבל הד גדול ויכול לחולל שינוי רחב. יוזמות אלה מלמדות גם על הפוטנציאל שקיים במרחב הגלובלי לעשיית טוב.

-

הכותב עובד בנפאל במסגרת עמותת תבל בצדק לקידום פרויקטים למלחמה בעוני

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!