דו"ח חמור • על חשבון הציבור: הרבנים טסים לתקופות ארוכות - ולא מדווחים
דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) חושף מצב עגום ומטריד על רבנים רבים בישראל, הנוסעים לחו"ל לתקופות ארוכות על חשבון הציבור שנאלץ בינתיים להתמודד ללא רב • ע"פ דוח המבקר שפורסם היקפי החופשה עלתה למדינה 1.3 ₪ • הקנס: 535,000 ₪
טיסב. צילום אילוסטרציה: פלאש 90
דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) חושף מצב עגום ומטריד על רבנים רבים בישראל, הנוסעים לחו"ל לתקופות ארוכות על חשבון הציבור שנאלץ בינתיים להתמודד ללא רב.
ע"פ דו"ח המבקר שעוסק במשרד לשירותי דת, ישנם היעדרויות רבות של רבני ערים לצרכי נסיעות לחו"ל - שאינן מדווחות. בדו"ח נכתב כי "22 מכלל 95 רבני הערים נמצאו מרבים בנסיעות לחו"ל. חלקם שהו בחו"ל תקופות ארוכות מאוד, עד כדי מאות ימים, בנסיעות שלרבות מהן לא הייתה זיקה לצורכי תושבי העיר". בדוח נכתב כי שמונה מ-22 הרבנים הרבו בנסיעות וסעו בתדירות גבוהה במיוחד - בארבע וחצי השנים האחרונות נסעו עשרות פעמים לחו"ל (אחד מהם נסע 87 פעם); ותשעה מהם שהו בתקופה זו בחו"ל יותר מ-26 יום בשנה בממוצע - המכסה השנתית של ימי החופשה המוקצים לרבנים.
עוד כותב מבקר המדינה כי 14 מ-22 הרבנים מרבי הנסיעות שנאספו נתונים לגביהם (כשני שליש) דיווחו למועצה הדתית על פחות מ-80% מימי היעדרותם לצורך נסיעות לחו"ל, וממילא ימי ההיעדרות - שלא במסגרת התפקיד - לא נספרו במניין ימי החופשה שניצלו. שלושה רבנים לא דיווחו על נסיעותיהם כלל.
מבקר המדינה מעריך כי הנזק הכספי של ימי ההיעדרות ש-12 רבני הערים מרבי הנסיעות שלא דיווחו עליהן כנדרש - בתקופה שנבדקה, עומד על קרוב ל-1.3 מיליון ₪. בעקבות הביקורת הודיעו תשעה רבני ערים ויושבי ראש מועצות דתיות כי הם נערכים להשבת ימי חופשה שלא דווחו או שנרשמו ביתר, בהיקף כספי שמסתכם בכ-535 אלף ש"ח.
תגובת המשרד לשירותי דת:
משרד מבקר המדינה בחן לעומק את הנושאים שעולים בדו"ח ועניינם נסיעות לחו"ל של רבני ערים, העסקת קרובים, רבנים שלא מתגוררים במקום כהונתם וטיפול בתלונות.
מיעוט המקרים, באופן יחסי, מאשר את העובדה, שמקבלת ביטוי בדו"ח, לפיה רוב רובם של רבני הערים ממלאים את תפקידם באופן ראוי ועושים עבודתם קודש.
בכל הקשור להיעדרויות הרבנים לצורך נסיעות לחו"ל, נראה שמדובר באי הבנה ובמחלוקות ענייניות, מתי נסיעה נחשבת לנסיעה בתפקיד ומתי מדובר בנסיעה פרטית. המשרד, ביחד עם הרבנות הראשית יגבש כללים ברורים שיתנו מענה לחוסר הבהירות וסימני השאלה ובהמשך ידאג ליישום הכללים על ידי המועצות הדתיות.
הגדרת כללי ההתנהלות בכל הקשור להעסקת קרובים (בדגש על משגיחי כשרות), מטופל על ידנו, בימים אלה ביחד עם הרבנות הראשית, במסגרת הסדרת כלל נושא הכשרות.
המשרד נוקט בצעדים כנגד רבנים שלא מתגוררים במקום כהונתם, כאשר מיעוט המקרים מעיד על הבנה של הרבנים, כי מגורים במקום כהונתם, יאפשר להם להיות מחוברים לקהילה ולמלא את תפקידם באופן מיטבי.
אשר לטיפול בתלונות נגד רבנים. יש קושי חקיקתי בהקשר זה ולצורך מענה לקושי, נוסחו שני חוקים, אחד שעניינו אי התאמה של רב לתפקידו והאחר שעוסק בהגדרה מחודשת של הדין המשמעתי שחל על רבנים, שיאפשרו לנקוט בצעדים, מעבר לאלה שננקטים.
יודגש כי הבנת הצורך בשיפור עבודת הרבנים, הביאה את רבני הערים בשיתוף המשרד והרבנות הראשית לבחון לגיבוש כללי אתיקה לרבנים וננקטים צעדים מעשיים בהקשר זה, בעצם ימים אלה.
המשרד לשירותי דת, השר דוד אזולאי ומנכ"ל המשרד עו"ד עודד פלוס, מודים למבקר על עבודתו המקצועית והיסודית ויפעלו לתיקון הליקויים, שבעיקרם נוגע לצורך בחידוד הנהלים.עוד בדו"ח: גרירת רגליים במינוי רבנים
בחלק נוסף של הדו"ח מאשים מבקר המדינה את שר הפנים במינוי פוליטי שלא יצא לפועל, ואת השר לענייני דת באי מינוי רבנים ב- 24% מהרשויות ואת יועצי השר התעברות פסולה בהליך בחירות הרבנים בלוד ובת ים.
את הדו"ח מבסס מבקר המדינה על מכתב של ראש עירית חיפה מר יונה יהב לשר לשירותי דת, דוד אזולאי ממאי 2016, וכן לשר הפנים, אריה דרעי, דיבר אתו "על מינויו של נסים דהן כממונה על המועצה הדתית". המועמד המוצע כיהן בעבר כשר מטעם מפלגת ש"ס, מפלגתו של שר הפנים, ומכאן קובע מבקר המדינה שהמינוי שהציע שר הפנים הוא של מקורב פוליטי שלו. לכן כותב השופט שפירא כי "יש לראות בכך התנהלות פסולה בייחוד בגלל מעמדו ותפקידו של השר דרעי כשר הפנים הממונה על הרשויות המקומיות, ושלו השפעה מכרעת על תקציביהן ועל החלטות עקרוניות ומרכזיות אחרות הנוגעות להן". השופט שפירא כותב כי "נוכח האמור, יש חשש שמדובר בניסיון לנצל את מעמדו כשר בעל סמכויות רחבות הנוגעות לעיריית חיפה ולעומד בראשה, העלול לפתוח פתח להפעלת לחץ פסול, בין במפורש ובין במשתמע. יצוין כי בסופו של דבר המינוי לא יצא לפועל".
בנוסף מאישם מבקר המדינה את המשרד לשירותי דת בכך שבכ-24% מהרשויות המקומיות לא מכהן רב עיר. ע"פ הדו"ח רק ב-84 רשויות מקומיות מ-110 הרשויות המקומיות שבהן יש מועצות דתיות מכהנים רבני עיר; ב-26 מ-110 הרשויות המקומיות שצריך לבחור בהן רב עיר (24%) אין רבני עיר, בהן ערים גדולות או בינוניות. השופט שפירא כותב כי "זוהי מגמה שלילית המנוגדת לכוונה המשתקפת בחוק לבחירת רב עיר ולהנחיות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. השרים שכיהנו בתקופה זו והמשרד לא פעלו למינוי רבני עיר בהתאם למצופה מהם. בכך לא עמדו השרים במשימה שהוטלה עליהם בחוק".
בנוסף מאשים מבקר המדינה כי "לשכת השר דוד אזולאי לא פעלה בהתאם להנחיית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ממאי 2015 לפעול ללא דיחוי כדי לחדש את הליכי הבחירות לרבני ערים במקומות שבהם לא מכהן רב עיר וכן במקומות שבהם כהונתו של רב עיר יחיד עומדת להסתיים: היא לא ערכה מיפוי של היישובים שבהם אין רב עיר ולא גיבשה תכנית עבודה לבחירת רבני ערים; עד אוקטובר 2017 פרסם השר הודעה ברשומות על הצורך לבחור רבני עיר רק ב-15 מ-26 הרשויות שבהן לא מכהן רב עיר; אותן הודעות שפורסמו מטעמו בנושא לעתים נעשו באיחור של חודשים או שנים מהמועד שבו התפנתה הכהונה" כמו כן, כותב שפירא כי "השר הקים ועדות לבחירת רב עיר בשבע רשויות מקומיות בלבד, מהן רק ארבע ועדות הגיעו לשלב המעשי של בחירת בתי כנסת שנציגיהם יהיו חברים באסיפה הבוחרת".
בהמשך מאשים שפירא את לשכת השר ויועץ השר בעבודת ועדות לבחירות רב עיר:
"בשני הליכים של בחירת רב עיר - לעיר בת ים ולעיר לוד - התערבו לשכת השר ויועץ השר בעבודת ועדת הבחירות", כותב שפירא שמוסיף כי "לאחר שהוקמה. הוועדה לבחירת רב עיר היא ועדה עצמאית בראשות שופט-דיין האמורה לפעול בהתאם לשיקול דעתה העצמאי. התערבותם של לשכת השר או של יועץ השר בסדרי עבודתה של הוועדה לבחירת רב עיר אסור"ה.
המבקר כותב במסקנות הדו"ח כי ראוי שהשר המכהן ינחה את יועצו באופן ברור וחד-משמעי מהם גבולות גזרתו, לרבות היעדר סמכויות לביצוע או למתן הנחיות לדרג המקצועי במשרדו, או לוועדות לבחירת רב עיר.
עוד כותב מבקר המדינה כי על השר לשירותי דת להוביל עבודת מטה לבחינת ההליכים למינוי רבני עיר ולהציע הצעות לייעול ולפישוט ההליכים. ראוי שייקבעו בה צעדים להיערכות מקדמית ולוחות זמנים להליך אשר יחל במועד שבו התפנתה משרת רב עיר עד הבחירה, כמו לוח הזמנים הנדרש בחוק לבחירת ראש עיר שהחליט לסיים את תפקידו.
מבקר המדינה קובע כי על השר להנחות את משרדו לגבש תכנית סדורה לקידום מינוי רבנים ביישובים שבהם הם חסרים ולקבוע לוח זמנים להשלמת המשימה. נוסף על כך על השר לגבש מענה ליישובים קטנים שבהם לא מכהן רב עיר, ובכלל זה לקבוע קריטריונים הנוגעים להיקף משרה, כך שאותן רשויות ישתפו פעולה לשם מינוי רב עיר בהקדם.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 25 תגובות