בין נתניהו וטראמפ לאיראן וסעודיה - מחיר הנפט מזנק
לראשונה מאז דצמבר 2014 עלה מחיר הנפט הגולמי ליותר מ-70 דולר לחבית • החשש מסנקציות מחודשות על איראן מצטרף לביקוש החזק ולצעדי אופ"ק להגביל את תפוקת הנפט • בשוק, הסוחרים דווקא מגדילים הימור על בלימת העליות
- דפנה מאור, themarker
- כ"ב אייר התשע"ח
- 1 תגובות
חביות. צילום: pixabay
לפני שבוע בדיוק עמד בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, מול מצלמות הטלוויזיה, והציג לעולם מסמכים שמראים כי איראן שיקרה בטענתה כי אינה מנסה לייצר נשק גרעיני. בחמשת ימי המסחר שעברו מאז עלה מחיר הנפט הגולמי ב-2.7%. הסיבה העיקרית לעלייתו הטרייה של הנפט היא חשש מפני ביטול הסכם הגרעין בין איראן לארה"ב –מטרתו המוצהרת של נתניהו - אשר עלול להביא להטלת סנקציות מחודשות על איראן, שישבשו את אספקת הנפט הגולמי ממנה.
מחיר הנפט הגולמי זינק ב-1% ביום שני בבוקר, וחצה את קו 70 הדולר לחבית במסחר בחוזים על נפט מסוג טקסס מתוק. תוך שלושה ימי מסחר השלים עלייה של 3.6%, בשנה עלה 51% ומאז השפל של 26 דולר לחבית שרשם בפברואר 2016 זינק ב-170%. הנפט מסוג ברנט, הנשאב בים הצפוני, עלה ביום שני ב0.9% ל-75.54 דולר לחבית, והשלים עלייה של 50% בשנה.
לפני שנאשים את ראש הממשלה בעליית מחירי הדלק שאנו קונים בתחנות, מוטב להפנות את המבט אל המפה הרחבה והמרתקת של שוק הנפט העולמי. הנפט הוא הסחורה הפוליטית ביותר שקיימת בשוק ההון, ולמסחר בו יש חוקים משלו, סבוכים ומלאים באינטרסים מנוגדים, ובעלי השפעות אינסופיות שמהדהדות בכל פינה של תבל.
הגורמים להתייקרות הנפט מרובים: בטווח הקצר, המתח בין ממשל טראמפ בארה"ב לבין איראן הוא החשוד העיקרי. ב-12 במאי, עוד פחות משבוע, צפוי טראמפ להכריז על החלטתו בעניין הסכם הגרעין עם איראן. איראן חזרה לייצא נפט בינואר 2016 לאחר סיום הסנקציות נגדה בעקבות ההסכם. ביטולו עלול להביא לגריעת התפוקה שלה מהשוק, עכשיו ובעתיד.
ואולם חשוב לזכור שנפט הוא אחד הגורמים הגדולים והחשובים במחזוריות הכלכלית העולמית. מחזורי העלייה והירידה שלו קשורים הדוקות למחזורי צמיחה כלכלית. מחזור כזה של התאוששות כלכלית עבר על ארה"ב בשנים האחרונות. צמיחה יציבה בשנים האחרונות והיחלשות הדולר סיפקו לנפט את הדחיפה העצומה שקיבל בשנתיים האחרונות. התאוששות כלכלית בסין, לאחר שעברה טלטלה פיננסית ב-2015, והתייצבות ושיפור בצמיחה שלה, תרמו גם הן לביקוש לאנרגיה. כל אלה משחקים תפקיד בצד הביקוש לנפט.
בצד ההיצע של הנפט - בשנה האחרונה פעל גם אופ"ק, ארגון המדינות המייצאות נפט, כדי לצמצם את התפוקה. נכון לאפריל, שאבו חברות אופ"ק 32 מיליון חביות ביום. תפוקתה של רוסיה הופחתה ל-10.97 מיליון חביות ליום. המובילות העיקריות של המהלך הזה היו סעודיה ורוסיה, היצרניות הגדולות בעולם. סעודיה מעוניינת בנפט במחיר של 80 דולר לחבית, בין היתר כדי לתמוך בהנפקה של סעודי ארמקו, חברת הנפט הלאומית. למרות שהפקת הנפט בסעודיה זולה יותר מאשר בים הצפוני או באגן הפרמיאני בארה"ב, למשל, מצבה הפיננסי של הממלכה הידרדר בשנים האחרונות. הנפקת ארמקו נומקה בכך שסעודיה מבקשת להשתחרר מתלותה העצומה בנפט, אולם לעת עתה, התלות הזו גדולה מתמיד.
רוסיה שיתפה פעולה עם סעודיה במהלך מסיבות דומות. גם המנהיג שלה, הנשיא ולדימיר פוטין, הצהיר לפני יותר מעשור על כוונתו לגוון את כלכלת רוסיה, אולם נכשל בכך קשות. הכלכלה תלויה בנפט, סובלת קשות מבידוד בינלאומי, וזקוקה להכנסות כדי להבטיח את שלטונו האוטוקרטי של פוטין.
במפתיע, דווקא איראן היא שחקנית שאינה מעוניינת בעליית המחירים. איראן רוצה מחיר נפט של 65-60 דולר לחבית, לפי אמיר חוסיין זמניניה, סגן שר הנפט. שר הנפט, ביז'אן נמדר זנגנה, אמר כי איראן תומכת במחירי נפט "הגיוניים", לדבריו.
השחקנית השלישית הגדולה בשוק היא ארה"ב, שבה דווקא העלו היצרניות את תפוקתן מתחילת השנה במהירות הגדולה ביותר זה חמש שנים. שאיבת נפט מפצלי שמן בארה"ב הפכה למקור גדול להיצע נפט בשנים האחרונות, וביטלה כמעט לגמרי את תלותה של הכלכלה הגדולה בעולם בנפט זר. החולשה העיקרית של נפט מסוג זה היא עלות הייצור שלו. כדי שנפט פצלים יהיה רווחי, מחירו בשוק צריך להיות גבוה יחסית.
היצרניות האמריקאיות אמורות להוות שסתום משכך למחיר הנפט. כשהמחיר עולה, הן נכנסות לפעולה, מייצרות, ומזרימות היצע לשוק. מצד שני, האינטרס שלהן הוא לשמור על מחיר מעל רמה מסוימת כדי להמשיך לפעול. האופרציה כולה היא גמישה הרבה יותר משהיתה לפני כמה שנים, כאשר נפילת המחיר הביאה לפשיטת רגל של יצרניות רבות.
הטענה הנוכחית היא שקשה יהיה לשכך את עליות המחירים במהירות, בגלל הביקוש הגבוה מצד אחד, ומצד שני, בגלל אי יכולתו או רצונו של אופ"ק לפתוח במהירות את הברזים כדי לפצות על הנפט האיראני החסר – באם יחסר.
בחודש הבא ייפגשו נציגי אופ"ק בווינה, ואליהם יצטרפו בעלי בריתם שמחוץ לארגון. הפגישה תיערך לאחר ההחלטה הגורלית של טראמפ על איראן ב-12 במאי, ולכן יהיו גורמים חדשים שחברות הארגון יצטרכו להביא בחשבון.
לעת עתה, נראה שבשווקים עצמם חושבים שיש מחסום אפשרי למרוץ העליות של הנפט - אולי מכיוון שמלאי הנפט בארה"ב הגיע לשיא באחרונה. מספר פקודות המסחר לרכישת נפט גולמי נפל השבוע לרמה הנמוכה ביותר מאז ינואר. מנהלי קרנות גידור מהמרים שהראלי מיצה את עצמו, או שהוא עתיד להיבלם. לפי נתוני בלומברג, הפער בין הימורים על עליית הנפט לירידתו נפל ב-3.5% ל-418,047 חוזים.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות