קריסת שורט טרייד: "אנשים איבדו 350 אלף דולר - את כל החסכונות שלהם. חיים נהרסו"

הודעה לקונית וסתמית שנשלחה ערב אחד בשבוע שעבר לאלפי סוחרים ישראלים שסחרו בבורסה האמריקאית באמצעות חברת הברוקראז' Short Trade (שורט טרייד) הכתה אותם בהלם. "הריני להודיע בזאת כי החל מרגע זה אנו נאלצים להפסיק באופן מיידי את פעילות החברה בשל קשיים כלכליים וביורוקרטיים שאתם אנו מתמודדים בחודשים האחרונים", נכתב בהודעה, ששוגרה על ידי מנכ"ל החברה, שלומי נוימן.

עוד באותו ערב שיגרה גם מערכת Trader DAS, פלטפורמת המסחר שעמה עבדה שורט טרייד, הודעה לכלל הסוחרים ובה נכתב כי היא מפסיקה באופן מיידי את הגישה שלהם למערכת. DAS ציינה בהודעה כי היא לא מחזיקה בכספים של הסוחרים, וכי גם היא נפלה קורבן לשורט טרייד, שחייבת לה כסף רב.


בתוך שעות ספורות התבררו הממדים העצומים של הנזק: בחברה היו רשומים מאות סוחרים, שכל אחד מהם הפקיד עשרות ואף מאות אלפי שקלים, כך שעל פי הערכות מדובר בעשרות מיליוני שקלים שנעלמו. הסכומים האלה הופקדו על ידי הסוחרים בחשבון נאמנות בבנק מזרחי טפחות (6,512 -1.72%) לצורך ביצוע פעולות מסחר בבורסה האמריקאית, אלא שנכון להיום, בחשבון הנאמנות של שורט טרייד בבנק מזרחי טפחות יש אלפי שקלים בודדים בלבד. כל ניסיון של הסוחרים לקבל בחזרה את כספם עלה בתוהו.

גם ניסיונותיהם לאתר את נוימן ולקבל ממנו תשובות נכשלו. עם זאת, ביום שישי אחר הצהריים הם קיבלו ממנו אי־מייל, שבו נכתב: "לא ברחתי ולא יצאתי מהארץ. אני לוקח אחריות ומשתף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים בתהליך פירוק החברה. אני מקווה שבמהלכו יתבהרו הדברים ויוכח כי מעולם — לא אני ולא כל עובד אחר בחברה — לקח כסף לכיסו הפרטי. חברת שורט טרייד מעולם לא היתה פירמידה ולא התנהלה באופן כזה, ולצערי, המצב נוצר עקב טעויות כלכליות בניהול שלי ובשיתופי הפעולה של החברה. אני מבין את כעסכם, ולבי כואב את הפגיעה הקשה שכל אחד ואחת מכם חווה. אני מבטיח לפעול ככל שניתן על מנת להביא לפתרון יעיל למצב שאליו נקלעתם".

אולם בהודעה לא היתה נחמה עבור סוחרים שאיבדו עשרות אלפי דולרים. "זו הרגשה של סטירת לחי מצלצלת. אני בקושי ישן כבר שלושה ימים", אמר דימיטרי גינזבורג, 46, שבסוף 2016 הפקיד בידי שורט טרייד 36 אלף דולר, שעמם סחר בבורסה האמריקאית.

בלית ברירה, בסוף השבוע פנו חלק מהסוחרים לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשת פירוק לשורט טרייד, בתקווה כי מינוי מפרקים לחברה יסייע קודם כל באיתורו של נוימן, בהתחקות אחר הכספים שנעלמו, ובחקירת נסיבות הפרשה. בבקשת הפירוק ציינו הסוחרים כי שורט טרייד לא משיבה לפניותיהם. "עולה חשש ממשי שהחברה וקברניטיה פעלו בדרך של תרמית והצגת מצגי שווא כלפי הסוחרים באשר להשקעותיהם המנוהלות דרכה, כאשר ספק רב אם ההשקעות שעליהן דיווחה החברה לסוחריה אכן בוצעו".

בעקבות הבקשה, קבע נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, דיון דחוף שיתקיים מחר (א') בבוקר. בינתיים, הוא מינה את עורכי הדין מיכאל חינצ'ין ועמית פינס לבעלי תפקיד בחברה, הורה להם לתפוס את הנכסים שלה ולהציב שמירה על הרכוש שלה כדי למנוע הברחת נכסים. בהמשך תצטרך המשטרה לרדת לעומקן של נסיבות הפרשה הזאת, שמעוררת סימני שאלה גדולים.

"מסחר בטוח תחת רגולציה מלאה"

שורט טרייד היא חברת ברוקראז' פרטית, שרשומה באיי הבתולה הבריטיים. החברה, שהתחילה את פעילותה ב–2008, הציעה שירותים של פלטפורמת מסחר מול הבורסה האמריקאית. מאתר החברה באינטרנט עולה כי יש לה שני סניפים, בבני ברק ובירושלים. מאז הקמתה, סחרו באמצעותה אלפי בני אדם, שהפקידו לשם כך עשרות מיליוני שקלים בחשבון הבנק שלה.

שורט טרייד הציגה את עצמה כחברה המאפשרת מסחר בטוח, הכפוף לרגולציה של הרשויות האמריקאיות, ומציעה פתרון מסחר לאנשים פרטיים המעוניינים לסחור בבורסה האמריקאית — שבה אפשר לסחור רק באמצעות ברוקר מורשה. באתר האינטרנט שלה היא מבטיחה: "מסחר בטוח תחת רגולציה מלאה".

נציגי שורט טרייד הסבירו לסוחרים כי לחברה יש חשבונות אצל כמה ברוקרים אמריקאים, והקשר בין הסוחרים הישראלים לחשבונות האלה מתבצע באמצעות מערכת המסחר ששורט טרייד מספקת להם. כשסוחר מעוניין לבצע פקודת מסחר, הוא מזין את ההוראה במערכת המסחר של שורט טרייד, והיא מעבירה את ההוראה באופן אוטומטי לאותם ברוקרים אמריקאים. שורט טרייד גם הדגישה כי היא לעולם לא פועלת כצד נגדי לעסקות, ומערכת המסחר שלה חוסמת אפשרות כזאת באופן אוטומטי.

חשבון נאמנות או צינור להעברת כספים?

כיצד נרשמו כל כך הרבה סוחרים לשורט טרייד? אחת הדרכים שבהן היא השתמשה לגיוס לקוחות היתה שיתופי פעולה עם מכללות שמציעות קורסים ללימוד מסחר בשוק ההון. לשורט טרייד היו הסכמים עם המכללות, שהפנו אליה את התלמידים שלהם. אחת מהמכללות האלה היא BIG SHOT (ביג שוט), שמציעה קורסים במסחר בשוק ההון, ומבטיחה באתר האינטרנט שלה: "נעזור לך להגיע לביטחון כלכלי בתוך תשעה חודשים".

ביג שוט הפנתה לשורט טרייד מאות תלמידים, שרצו ליישם את מה שלמדו בקורס ולהרוויח כסף בשוק ההון. ו', בוגר קורס בשוק ההון ומסחר בבורסה בביג שוט, הגיע גם הוא לשורט טרייד בהמלצת המכללה. ביולי 2017 הוא חתם על טופס הצטרפות למסחר באמצעות שורט טרייד. לאחר החתימה על טופס ההצטרפות הוא התבקש להעביר את הסכומים שעמם ברצונו לסחור לחשבון הבנק של החברה — חשבון שהוצג לכלל הסוחרים כחשבון נאמנות ספציפי עבור אותו סוחר. הסכום המינימלי שכל סוחר נדרש להפקיד היה 3,000 דולר. ו' העביר בסך הכל 80 אלף שקל.

לאחר שהסוחרים העבירו את הכסף לחשבון הבנק, הם קיבלו גישה לפלטפורמת המסחר של החברה וגם למערכת דו"חות, שמרכזת את התנועות בחשבון שלהם. כל סוחר שרצה לעקוב אחר מצב ההשקעות שלו באמצעות החברה, בין אם אלה מניות שבהן הוא מושקע או כספים נזילים שצבורים לזכותו, יכול היה לעשות זאת אך ורק במערכת המסחר הפנימית של החברה.

הסוחרים סברו כי תהיה להם גישה לחשבון הנאמנות, ובהתאם לכך בקרה ושליטה על כספיהם. ואולם בבקשת הפירוק מציינים עורכי הדין מיכאל חינצ'ין ואוהד הראל, שהגישו את הבקשה, כי מבירורים שערכו עולה כי ככל הנראה לא היה זה חשבון נאמנות, אלא חשבון שנפתח על שם החברה, ששימש כ"צינור" להעברת הכספים לחברת סליקה זרה.

גם גינזבורג הגיע לשורט טרייד לאחר קורס במכללת ביג שוט. הוא מספר כי במהלך הלימודים התלמידים התנסו על תוכנת דמו למסחר בשוק ההון, ובהמשך הוצעה להם האפשרות להתחבר לפלטפורמת מסחר. "ביג שוט המליצו על שני ברוקרים, לבחירתנו: שורט טרייד ואינטראקטיב. הרוב הלכו על שורט טרייד, כי הם הציעו עמלות טובות יותר", הוא נזכר. "סמכתי על ביג שוט שהם בדקו את החשבון בבנק מזרחי טפחות, ושביררו את זה עם עורך דין. ביג שוט התנהלו באופן זהיר מאוד במסחר, ואני לא מצטער על הקורס, אבל אני כועס על עצמי שלא חשדתי בכך שהחשבון נראה מוזר. בזמנו ניסיתי לברר את זה מול שורט טרייד, קיבלתי תשובות מספקות, אבל לא פניתי לעורך דין כדי לבדוק את הדברים עד הסוף".

חייהם של אנשים נהרסו באופן טוטאלי

ואולם בביג שוט אומרים כי גם עליהם נפלה הקריסה של שורט טרייד כרעם ביום בהיר. הם מבהירים כי הקשר בין המכללה לשורט טרייד היה של ספק־לקוח בלבד, וכי הם לא מעורבים בפרשה. "שורט טרייד היתה אחת מחברות הברוקראז' שהמלצנו עליה לתלמידים, אבל היא לא היתה היחידה", אומר גיא ברנד, מנכ"ל משותף ואחד המייסדים של ביג שוט. ובכל זאת, רוב הסוחרים בוגרי המכללה בחרו לבצע את פעילות המסחר שלהם באמצעות שורט טרייד בגלל עמלות נמוכות שהיא הציעה ביחס לחברות אחרות, ובעיקר ביחס לבנקים — 0.07 דולרים לכל פעולה של קנייה או מכירה, ו–1.4 דולרים לעסקה.

"גם אנחנו נפגענו כלכלית באופן אנוש", אומר ברנד. "מעבר לנזק הכלכלי שנגרם לסוחרים בוגרי המכללה ולביג שוט עצמה, יש פה עובדים רבים שהשקיעו עשרות אלפי שקלים באמצעות שורט טרייד ונהרסו להם החיים באופן טוטאלי. יש פה אנשים שלא מפסיקים לבכות" אומר ברנד. "מנהל חדר הנוסטרו שלנו, למשל, איבד 350 אלף דולר — כל החסכונות שלו ושל בני משפחתו".

אולם הצרה המשותפת לא משכנעת חלק מהסוחרים שהופנו לשורט טרייד על ידי המכללה, כפי שעולה מקבוצת הפייסבוק שהקימו הנפגעים. בעקבות זאת, פירסם ברנד בסוף השבוע הבהרה לסוחרים: "היו קשרים עסקיים בין ביג שוט לשורט טרייד. אלה הסכמים מקובלים ונפוצים בין ספקים ללקוחות. הסכמים כאלה קיימים גם בינינו לבין חברות ברוקראז' אחרות. אנחנו לא מתביישים בהם, ומעולם לא הסתרנו אותם. קשרים אלה מאפשרים לנו לתחזק את המערכות ואת כוח האדם הנדרש כדי לספק לכם שירות ראוי", כתב. "אין מקום לטענות שקריות אחרות על קשרים שלנו עם חברת שורט טרייד. לצערנו, גם אנחנו נפלנו קורבן למה שמסתמן כתרמית מצד מנכ"ל שורט טרייד, שלומי נוימן".

בביג שוט, שהגישה בשבוע שעבר תלונות למשטרה ולרשות ניירות ערך נגד נוימן, מציינים כי ההמלצה שלהם על שורט טרייד היתה מבוססת על חוות דעת משפטיות, הכוללות התכתבות עם רשות ניירות ערך. ואולם ברשות ניירות ערך מדגישים כי חברת שורט טרייד כלל לא כפופה לרגולציה של רשות ניירות ערך, והיא מעולם לא אישרה את פעילותה.

מה כן הציג נוימן ללקוחותיו? הוא היה מצויד בשני מסמכים משפטיים שנכתבו על ידי עו"ד ד"ר צבי גבאי, ובהם חוות דעת משפטית בנוגע להגדרת הפעילות שלו; ופנייה של גבאי לרשות ניירות ערך — אלא שרשות ניירות ערך מעולם לא נתנה אישור כלשהו לפעילות החברה בעקבות הפנייה הזאת.

"חושש ליפול בפח שוב בעתיד"

ביוני 2015 כתב גבאי חוות דעת שהתבססה על העובדות שנמסרו לו על ידי נוימן, ובה כתב כי הפעילות שנוימן מציע לסוחרים לא נכללת בהגדרה של זירות סוחר. זירת סוחר מוגדרת כמערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו מכשירים פיננסיים באופן מאורגן, תדיר ושיטתי. לאחר שבחן את המודל העסקי של החברה, קבע גבאי כי לא מדובר בזירות סוחר, שכן במקרה הזה, המודל העסקי היה מבוסס על עמלות, ולחברה אין אינטרס כספי כלשהו בהפסדי הלקוח.

שנתיים מאוחר יותר, באוגוסט 2017 פנה גבאי בשם נוימן לרשות ניירות ערך, כדי שתאשר כי פעילותה של שורט טרייד אינה נכנסת בהגדרה של ניהול של זירות סוחר, שמחייבת רישיון לפי חוק ניירות ערך. בחוות הדעת התייחס גבאי גם לחשבון הנאמנות של החברה בבנק מזרחי טפחות, והדגיש כי לחברה אין כל זכות בכספים שנמצאים בחשבון הנאמנות — וכי הזכויות בחשבון שייכות ללקוחות בלבד. "לאחר שכספי הלקוחות מועברים מחשבון הנאמנות לחשבונות של הברוקרים בארה"ב, הבעלות על הכספים היא של חשבון הנאמנות — שבו לקוחות החברה הם בעלי הזכויות העיקרית", נכתב.

גבאי מדגיש כיום, כי חוות הדעת שלו היתה משפטית בלבד, והתבססה על העובדות שנמסרו לו מנוימן. לדבריו, הוא מעולם לא בחן את הפעילות עצמה, ולא נתן לה תעודת הכשר. "מעולם לא בדקתי את הפעילות מבחינה עובדתית. קיבלנו את העובדות הרלוונטיות מהלקוח, ועל בסיסן ביצענו את הניתוח המשפטי. לפני העברת הפנייה לרשות, קיבלנו אישור בכתב מהלקוח", הוא אומר. גבאי מוסיף כי נוימן הפיץ את חוות הדעת שכתב ללא אישור ממנו, ובניגוד גמור לאופי המסמכים, מטרתם ותוכנם. "מבחינתי, הפצת חוות הדעת והפנייה לרשות מבלי ליידע אותי ומבלי לקבל אישור לכך הן הפרה של האמון הבסיסי בין עורך דין ולקוח", אמר. "ואני עומד כמובן מאחורי הניתוח המשפטי שבשני המסמכים גם כיום".

גינזבורג אמר בהקשר זה: "לצערי, כיום לא ברור איך צריך להתנהל במה שקשור למסחר או בעסקות נדל"ן, אין גוף ממשלתי שמפקח ושאפשר לפנות אליו. אני די מתוסכל וחושש שגם בפעם הבאה שאנסה לסחור בשוק ההון אפול לפח חדש".

"יש לברר מראש אם הגופים מפוקחים"

מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה: "חברת שורט טרייד אינה כלולה במסגרת הגופים המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך. לכן, כל טענה בנוגע להתנהלות פלילית לכאורה בפעילותה יש להפנות למשטרת ישראל. לעניין המכתב של עו"ד צבי גבאי מאוגוסט 2017 — החברה לא השלימה את הדרישות לצורך הטיפול בו, ולכן רשות ניירות ערך לא אישרה לחברה את בקשתה כי היא אינה זירת סוחר.

"מכל מקום, וכאמור לעיל, למיטב היכרות הרשות את פעילות החברה, היא אינה כלולה במסגרת הגופים המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך. רשות ניירות ערך חוזרת ומזהירה את המשקיעים מהציבור מפני הסיכונים הרבים הכרוכים בהשקעה בגופים או באמצעות גופים בלתי־מפוקחים, ומפצירה בהם לברר מראש אם גופים אלה מפוקחים, וכיצד. המידע בדבר גופים מפוקחים מפורסם באתר האינטרנט של רשות ניירות ערך.".

את תגובתו של נוימן לא ניתן היה להשיג.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!