ל"ג בעומר הוא לא חג לאמהות דואגות

הגדול "הישיבע בוחער" שלי יצא למירון עם חברים מהישיבה . "מה את דואגת אמא כולם נוסעים למירון, לא, אני לא נוסע בטרמפים, רק באוטובוסים המסודרים. מה כבר יכול לקרות?", הוא שאל אותי בקוצר רוח.

הבת יוצאת לפעילות לילה עם הסמינר שלה: " אני לא יודעת איפה, זה כל ההפתעה. מה את לא סומכת על הסמינר? את יודעת כמה אישורים צריך עד שמאשרים פעילות?

שלושת הבנים האמצעיים, שהגדול מבניהם בן כמעט בר מצוה, יוצאים למדורה עליה הם עובדים עם ביחד עם קבוצה של שכנים וחברים כבר שבועות ארוכים. הם עבדו מתוך שמחה מתוך חדוות יצירה, מתוך אחריות ואני חייבת לציין שגם בשלום ורעות. "אמא אנחנו מאד נזהרים, בנינו את המדורה ממש רחוק מהיער, הראינו לך איפה" אומר השני, והצעיר מוסיף ש"מסביב שמנו מעגל של אבנים שהאש לא תוכל להתפשט חלילה" הגדול שביניהם עסוק בלהתלונן ש"זה לא הוגן שאנחנו נצטרך לחזור עד 11:00 כולם יישארו עד 12:00 לפחות".

בעלי מהצד מוסיף שאני אתן להם ליהנות, "וכבר אמרתי לך שאבא של מוטי אמר שיהיה שם עד שיכבו את האש וכולם יתפזרו". לאחר מכן הוא לוקח את הילדים הצעירים לראות את המדורה הקהילתית שהדליקו ליד בית הכנסת.

ואני, אני נשארת בבית, מזדרזת להכניס את הבגדים שעוד נותרו על החבל ולסיים את הכביסות לפני שכולם יחזרו הביתה ותצטבר כביסה חדשה, ומשתדלת להיות עסוקה כדי לא לדאוג.

אבל אני דואגת וחרדה, מהנסיעות למירון, מפעילויות בית ספריות וממדורות שמאורגנות ע"י ילדים בני 8, 10 ושתים עשרה. ובכל פעם מחדש בל"ג בעומר כמו גם בחופש בבין הזמנים או בחול המועד תוהה לעצמי כמה עלי להקשיב לאינטואיציה האימהית שלי החרדה ולאסור, ולגונן ולשמור על הילדים קרוב לסינר שלי, וכמה עלי לאפשר להם כאשר הפעילויות הן במסגרת המקובל והנורמלי ולא לאפשר לחרדה שמשהו יקרה , לנהל אותי.

אני יודעת שאי אפשר למנוע מילדים להשתתף בפעילויות כאלו ואחרות והשמירה עליהם "בסינר" היא בסך הכל אשליה, אך מצד שני מה ההגדרה של פעילות נורמטיבית אחראית? אני משערת האימהות שבוע שעבר חשבו שהן שולחות את ילדיהן לטיול אחראי ומוסדר ע"י גוף אחראי שמוציא טיולים רבים מידי שנה. הן חשבו שלא לאפשר לילדיהם לצאת לטיול כזה היה פוגע בילדים מבחינה חברתית ואישית וכנראה זו סתם היסטריה (שלא לדבר על כך שיש ילדים שלא ישמעו להורה גם אם יאסור עליהם ללכת)

אולי גם זה תרגול באמונה, יש גבול לכמה אנחנו יכולים לשמור על הילדים שלנו. צריכים לחנך אותם לאחריות לזהירות ולשיקול דעת. ויחד עם זאת לדעת שהם, ואנחנו תמיד רק בידי ה' ולהתפלל ולבקש שהוא ישמור עליהם.

והלוואי שביום ההילולא של רבי שמעון, זכותו תגן על ילדי ועל ילדי ישראל כולם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!