להיגמל בקלות: לעבור את האתגר בשלום

בטור שעבר הזכרנו את נפלאות המוצץ ואיך לגרום לתינוק לגלות את המרגיע הלאומי הזה, אך לאור התגובות טור נוסף חשוב נוסף. שלב נוסף ולא פחות חשוב ומורכב - שלב הגמילה מהמוצץ.

לפני שנדבר על איך נגמלים, חשוב להבין שעם הזמן המוצץ הופך להיות חלק מהותי בחייו של התינוק. לחלק מהילדים המוצץ מהווה עוגן של ביטחון בזמנים של פרידה, או קושי או התכנסות לשינה, ולכן חשוב מאוד לעשות את הגמילה בצורה הדרגתית ורגועה, בדיוק כמו שאנחנו, כמבוגרים, היינו נפרדים מחפץ שיקר לנו.

ניגש לעניין. מתי מתחילים גמילת מוצץ?

בדרך כלל מתחילים כשהתינוק בן שנתיים או שלוש, זהו טווח גילאים בו הצורך במציצה פוחת. לפעמים החיים מזמנים לנו הזדמנויות מיוחדות, כמו מוצץ שנקרע, ואז אפשר פשוט לטפס על הגל ולהראות לתינוק או לילדון שהמוצץ כבר "לא עובד" ופחות כיף למצוץ אותו (בסוד אני אגיד שיש הורים שאפילו מנקבים את המוצץ בכוונה בשביל זה).

אבל כאמור הדרך האיטית והנכונה היא הגמילה בצורה הדרגתית:

בשלב הראשון לעשות לילד כמה ימי הכנה שבהם מסבירים לו שהוא כבר גדול, ועוד מעט הוא יכול להסתדר בלי מוצץ. ההכנה יכולה להיות בדיבור על הנושא, במשחק עם בובות ש"יגמלו" ממוצץ, בחיפוש אחר דוגמאות מתאימות מהסביבה כמו החברים מהגן או בני הדודים ואפילו בכתיבת ספר ביחד עם הילד על תינוק שנגמל ממוצץ.

שלב ההכנה מאוד חשוב ולא כדאי לוותר עליו!

במקום המוצץ נציע לילד פתרון אחר כמו חיבוק, נשיקה, או חפץ אהוב.

אחרי תקופת ההכנה מגבילים לאט לאט את השימוש במוצץ לזמנים מוגדרים, לדוגמה: רק כשנמצאים בתוך הבית, או רק בזמן השינה.

עם הזמן פותחים יותר פערים בזמן והשעות בהן הילד מסתדר בלי מוצץ הולכות ומתארכות, כך עד שההורה מרגיש שניתן לנתק את המוצץ.

הגמילה הסופית מהמוצץ יכולה להיות מלווה בסיפור מסגרת חמוד כמו שליחת המוצץ לתינוק אחר, תלייה על עץ רחוק (עץ המוצצים) או מסיבת פרידה חגיגית מהמוצץ.


וכמובן, כמו בכל נושא בהורות, חשוב לשמור על עקביות. מדובר על גיל בו התינוק או הילד מפתח את העצמאות שלו, ולכן חשוב להאמין בו ולבטוח בו שהוא יכול להתמודד עם זה- עם החלטה, התמדה, ורוגע.

הכותבת היא יועצת שינה, מנחת גמילה ומנחת הורים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!