אסון השיטפון: הבנות מתו כי הן חלשות?

האסון שאירע בשבוע שעבר בנחל צפית הפך לכלי בוויכוח על שירות הנשים בצבא. קולות שונים שעלו ברשתות החברתיות העלו את השאלה: האם מותן של תשע הבנות מתוך קבוצה של 25 מטיילים, הוא ההוכחה לכך שבנות חלשות פיזית מגברים ולכן לא יכולות לשרת בצבא.

אחד הפוסטים שפורסמו ברשת וזכה לביקורת היה הפוסט הבא: "מבין הנספים באסון, רוב מוחלט - בנות, רוב הנספים - בנים. אי אפשר להתעלם מהבדלי החוסן הפיזיולוגי בין המינים. נקודה למחשבה לפמיניסטיות שטוענות שאין הבדלים ומתעקשות להשוות את האפשרויות ותנאי הגיוס וכדו'".

גם איש הימין ברוך מרזל שהעלה את הציוץ הבא, זכה לביקורת רבה: "זכיתי לארח בביתי להרצאה את ילדי המכינה החמודה שהיו צמאים ללמוד על חברון ועל החיים בה. אסון גדול, השאלה מה אנחנו לומדים ממנו להמשך החיים, איך זה ש-9 מעשרת ההרוגים הן בנות? אולי זה נותן את התשובה שדיברנו על השוויון ביכולות של נשים וגברים במצבי לחץ ומלחמה?"




הפוסט שפורסם

הפוסט של מרזל (שנמחק לאחר מכן, יתכן שבעקבות הביקורת) ופוסטים נוספים שעסקו בכוחן הפיזי של הבנות לעומת הכוח של הבנים שברובם ניצלו מהשיטפון, עורר ביקורת רבה. חלק מהביקורת נמתחה על תוכנו של הפוסט ודיונים ערים התפתחו בתשובה לשאלה האם נשים אכן יכולות לשרת בצה"ל או לא.

לעומת זאת, חלק מהביקורות שנמתחו על הפוסט של מרזל, של שושי שטוב ועוד, כאלה שדנו במותן של הבנות לעומת הבנים, עסקו בעובדה כי האמירות והפוסטים פורסמו עוד בטרם נקברו הגופות כך שהדיון גם אם הינו דיון לגיטימי, אינו צריך להיערך בצורה זו ובעיקר לא בתזמון הזה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!