חקירת האסון בערבה: מנהל המכינה הוזהר

האסון בערבה: ראש המכינה הקדם צבאית 'בני ציון' והמדריך הראשי שוהים עדיין במעצר לאחר שמעצרם הוארך ביום שישי בחמישה ימים, זאת בחשד לגרימת מוות ברשלנות של עשרה נערות ונערים בנחל צפית שבדרום, ביום חמישי האחרון. המדריכה שנעצרה שוחררה למעצר בית ולדבריה התריעה מפני טיול בנחל בשל מזג האוויר, אך לא שמעו לה. לדברי פרקליטה, עו"ד שחר מנדלמן, היא פנתה לאביה, סגן מפקד יחידת חילוץ, אך לא התחשבו בדעתו.

החקירה שנפתחה במשטרת דרום בהוראת מפקד המחוז הדרומי, ניצב מוטי כהן, מנוהלת על ידי נצ"מ יוסי תורג'מן. בין היתר נבדק למה לא בוטל הטיול למרות המלצות הגורמים הרשמיים והאזהרות של המשטרה והשירות המטאורולוגי.



במשרד החינוך יקימו ועדה להסדרת פעילויות החוץ של המכינות, בשיתוף עם משרד הביטחון ומועצת המכינות הקדם צבאיות. נוכח האסון הקשה במהלכו נהרגו עשרה נערות ונערים, נמסר כי "נדרש טיפול מעמיק ויסודי בהסדרת פעילויות החוץ של המכינות לצורך המשך פעילותן. הועדה תבחן מיסודם של נהלים ופיקוח בנושא, בדגש על טיולים ברחבי הארץ, כדי שאלה יתקיימו באופן מסודר ובטוח".

מרשות המים נמסר כי בין ה-25 ל-27 לאפריל 2018 ירדו כמויות משקעים גבוהות בזמן קצר באזורים שונים בארץ וגרמו לשיטפונות בנחלים בנגב הדרומי, המרכזי, לאורך בקע הערבה וים המלח ובבקעת הירדן. באזורים אחרים בארץ נרשמו הצפות עירוניות (ערים בשפלה ומרכז מישור החוף, בירושלים). עצמות גשם חריגות נרשמו במקומות כמו נגבה, חפץ חיים והכמות הגבוהה ביותר - בקיבוץ חמדיה בעמק בית שאן: 72 מ"מ בפחות משעתיים.

זרימות בנחלים ושיטפונות: אירועי שיטפונות בתקופה זו של השנה אינם תופעה נדירה. באגמים בנגב, בערבה ומדבר יהודה מתקבלים השיטפונות החזקים ביותר בעונות המעבר (אוקטובר-נובמבר, מרץ עד תחילת מאי). עם זאת, האירוע הנוכחי הינו חריג במשכו ובעוצמתו. 3 גלי שיטפונות עוקבים ב-3 יממות נפרדות הינם תופעה חריגה. מבחינת עוצמת השיטפונות (ספיקות השיא ונפח המים שזרם בנחלים) מדובר באירוע השיטפונות הגדול ביותר ב-8 השנים האחרונות, מאז ה-17.01.10. אירוע שיטפונות משמעותי פקד את הארץ גם ב-7 במאי 2014, והוא היה גדול יותר מבחינת ההיקף המרחבי של השיטפונות, אולם ספיקות השיא ונפחי הזרימה באירוע הנוכחי הינן גבוהות ונדירות הרבה יותר.

על פי רישומי התחנות ההידרומטריות של השירות ההידרולוגי של רשות המים, מוקדי השיטפונות החריגים ביותר באירוע זה היו בהר הנגב, באגנים ממשית וימין (יובלים של נחל צין). ספיקות שיא גבוהות נרשמו גם בנחלים: פארן, נקרות, חיון, צין – בכביש הערבה (200 מ"ק/שנייה לעומת שיא ידוע של 750 מ"ק/שנייה בינואר 2010), אמציהו, צפית, פרס, צאלים ע"י כביש 90 (300 מ"ק/שנייה, ספיקה המתקבלת אחת לעשרות שנים, הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2004), חימר, רחף (150 מ"ק/שנייה לעומת ספיקת שיא ידועה של 700 מ"ק/שנייה באוקטובר 1987).

גם בנחלים במרכז וצפון מדבר יהודה נרשמו זרימות ערות, אולם לא חריגות. כך גם בנחלים בהרי אילת ובנגב והערבה הדרומית.

לגשמים אשר ירדו באירוע זה הייתה תרומה מועטה בלבד למשק המים. הנחלים בצפון ומרכז הארץ כמעט לא זרמו, השפיעה במעיינות לא התגברה ולא נרשמה עלייה במפלס הכנרת.

מבחינת משק המים, מלבד קיטון קל בהתאיידות וחיסכון מסוים (זמני) בהשקיה (בהנחה שמחשבי ההשקיה כוונו בהתאם) אירוע הגשם והשיטפונות הממושך לא סייע. רצף חמשת השנים השחונות יצר חוסר מצטבר אדיר ומדאיג של 2.5 מיליארד קוב במקורות המים. לסיכום: מדובר באירוע שיטפונות ממושך, חריג הן מבחינת משכו והן מחינת עוצמתו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!