הנגידים הצאצאים ששיחזרו את המצבות במארגרעטען

עוד בית קברות ומקום מנוחתם של מצוקי ארץ, ניצל ושוקם. מדובר בבית החיים בעיר מארגרעטען אשר ברומניה, עיר אשר זכרה מעורר התרגשות באשר בה כיהן רבי יהושע אהרן צבי ווינברגר המהריא"ץ זיע"א, שם פעל ישועות וממנה שיגר תשובותיו בהלכה לקצווי ארץ.

השיקום נמצא בשלבי סיום, הודות ליוזמתם והתאחדותם של נכדי אב"ד מארגארעטן בחסות 'אבותינו', המטפל בשיקום והצלת מצבות ובתי עלמין ברחבי אירופה.

כ-430 מצבות (מתוך 480 שהוזקקו לתיקון; רק כמה עשרות מצבות לא נזקקו לתיקון) כבר הוקמו מחדש. וכמו כן הגדר המקיפה את בית העלמין הוקמה מחדש והמלאכות לקראת סיומן. המקום כולו שופץ ושונה לבלי הכר, ובכך הושלם הפרוייקט הראשון בקיץ תשע"ח בהצלחה.



בנוסף הוקם ועד להצלת ושמירת בית החיים, בראשות גדולי רבני ארה"ב וכן עסקנים ונגידים נכדי המהריא"ץ זי"ע. חבר הוועד: הרבנים הגה"צ אב"ד ראחוב, הגה"צ אב"ד טענקא, הגה"צ אב"ד ביסטריץ, הגה"צ אב"ד טעטש, הגה"צ אב"ד טאשנאד, הגה"צ אב"ד מארגרעטן, והגה"צ אב"ד סאטמאר.

בראש המערכה עומדים קבוצת נגידים ועסקנים הנגיד הרב גרשון ענגיל, הרה"ג רבי חיים יהודה ווינברגר, ר' הערשל דריממער, הרה"ח ר' לייבל פרידמן, הרה"ח ר' הערשיל וויינברגר, הרה"ח ר' דוד פרידמן, הרה"ח ר' הערשל פרידמן, האחים ר' אהרן אליעזר ור' בערל גרינהויט.

מרגרעטען היתה עיר ואם בישראל. על פי הידוע, עד השואה לא היה בה אף יהודי אחד שחילל שבת ח"ו. כיהן בה ברבנות רבי יהושע אהרן צבי ווינברגר (מהריא"ץ) זצוק"ל, ולאחריו בנו רבי שמואל זלמן זצוק"ל (מהרש"ז).

המהריא"ץ היה מגדולי תלמידי החתם סופר זיע"א ואף למד בחברותא עם בנו הכתב סופר זי"ע. כשנתמנה לרבנות העיר מארגרעטען החלה תקופה מפוארת, בה הביאו את כל הדבר הקשה אל המהריא"ץ זצוק"ל. שאלות קשות ומסובכות הורצו אליו מכל קצווי הארץ, ושמו נתפרסם כאחד מגדולי הפוסקים ומנהיגי הדור בכל רחבי המדינה.

סמוך להסתלקותו ישב והרצה בפני תלמידיו פלפול בדברי הרא"ש, וכשראה שהם חרדים למצבו ובני משפחתו דואגים מה יהיה אחר פטירתו, נענה ואמר "מיט די זאקן קען מען שנעלער פועל'ן ווי מיט די שיך" (קל יהיה לי לפעול עבורכם לאחר פטירתי מבחיי). לאור הבטחה מפורשת זו מפי רבינו אשר נודע כבר בחייו כפועל ישועות בקרב הארץ, הפך ציונו מיד לאחר הסתלקותו לתל תלפיות שהכל עולים אליו להיוושע בדבר ישועה ורחמים.

בשנים האחרונות – שוב נוהרים מאות יהודים לציונו, ונודע כי רבים נושעו בישועות פרטיות וכלליות לאחר שפקדו את הציון הק' (מארגרעטן שוכנת מרחק נסיעה של כשעה ורבע מדברצין, וכשעתיים ורבע מקרסטיר בהונגריה. ביניהן חוצץ גבול הונגריה רומניה אשר הוא קל למעבר. לאחר מעבר הגבול עוברים דרך העיר ב' אויפאלו, שם כיהן בעל ה'בית שערים' זצוק"ל, ומשם לבית העלמין כתובת במפות מיקום מגביל לבית החיים: Auto Efect, Strada Horea, Marghita 415300, רומניה).

עם התבקשו לישיבה של מעלה ביום כ"ח כסלו נר ד' דחנוכה שנת תרנ"ב, עלה לכהן פאר בנו רבי שמואל זלמן ז"ל (מדברי תורתו נדפסו בספר שארית מהרש"ז ע"י 'מכון תורת מהריא"ץ וצאצאיו'). בכהנו כארבעים שנים רצופות ברבנות העיר, נהרו אליו רבנים ותלמידים רבים לשמוע תורה מפיו.

המהרש"ז לקח לחתן את הגה"ק מהר"ם בריסק זצוק"ל הי"ד שנתמנה לדיין בעיר בהיותו אך בן כ"ג שנים, כמו כן מינהו חמיו להוציא לאור עולם את כתבי אביו המהריא"ץ. הגה"ק המהר"ם בריסק הוציא לאור את שו"ת מהריא"ץ על חלק או"ח ויו"ד, והוסיף נופך משלו בהערותיו "בנין יהושע".

את שאר כתבי היד על חלקי אבן העזר וחו"מ הציל בנו הגאון מהרא"ץ בריסק אב"ד טשעקא אראד זצ"ל בהעלותו אותם עמו לארה"ק. בשנים האחרונות נדפסו ברוב ידי נכדו הרבני המפואר רבי מרדכי בריסק יו"ר 'מכון תורת מהריא"ץ וצאצאיו', ויו"ר "קהל מחזקי הדת "אשר הוציא לאור בעריכה מחודשת את שו"ת מהריא"ץ ג' חלקים – מהדורה הכוללת את החלק שנדפס מכבר ומשמש זה שנות דורים כספר פסק נודע, בענייני או"ח ויו"ד, וכן ענייני חו"מ ואה"ע אשר הודפסו לראשונה מכתב היד. כן הו"ל המכון את הספרים פתח עיניים עה"ת וש"ס, ושארית מהרש"ז.

לאחר מכן נתמנה המהר"ם בריסק הי"ד לרבנות העיר טאשנאד שם היה לאחד מגדולי הפוסקים וראשי הישיבות בדורו. הוא הגבר הקים לשם ולתפארת את הישיבה הגדולה ביותר בהונגריה באותה תקופה.

בשבוע שעבר נאספו ובאו נכדיו אל מקום מנוחת אבותיהם הקדושים מצוקי ארץ. בראשם רבנים חשובים, נגידים נודעים ומשפחותיהם, למשפחות וויינברגר, בריסק, טייטלבום, שפיץ ופרידמן. כולם מהמשפחות המיוחסות של אישי תורה ומנהיגי ציבור, אשר גידוליהן וצאצאיהן מפארים כל קהילה וכל עיר בקהל החרדים לדבר ה'.

לשיא הגיע הכינוס עת התאספו כולם לתפילת רבים בציון. עין לא נותרה יבשה בעת אמירת ספר התהלים בהתלהבות ובתחינה. בכיות נשמעו מכל פינה בעת שאב"ד ביסטריץ נשא דברי התעוררות, ובדמעות שליש ביקש שהצדיקים שכאן מקום מנוחתם יביטו משמים במה נעשה בעבורם, ובזכות זה ישתדלו ויפעלו הם עבורנו ישועות ורפואות וכל טוב.

בסיום אמר הרב מרדכי בריסק יו"ר מכון תורת מהריא"ץ את הקדיש. נכדים ובני המשפחה התחייבו כל אחד להביא תרומתו אל בית ה', ולהיות שותף לזכות הצדיקים קדושי עליון ואבותיהם זכותם תגן עלינו, לחידוש ושיפוץ והצלת המצבות ובניית הגדר סביב בית החיים.

משפחות יוצאי מארגרעטען שלא ידעו היכן מקום קבורת יקיריהם, יוכלו למצוא עכשיו את קבריהם מבלי לחפש ולטרוח לשווא, אחר שכל מצבה הוקמה וחוזקה מחדש על מקומה הקודם הנכון. מן הוועד נמסר כי בתכניתם להקים אכסניה מפוארת במקום, לתועלת הרבים הפוקדים את הציון הקדוש. זרם הנוסעים מתגבר משנה לשנה, ובעז"ה ינתן לכך מענה בקרוב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!