יוסף חיים בולטון עם תבלין לשבת • מדור חדש

וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה (בראשית, יב, ב). "לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים... לכך הוזקק לשלשה ברכות הללו שהבטיחו על הבנים ועל הממון ועל השם" (רש"י)

הקדוש ברוך הוא "מרגיע" את אברהם מפני השלכות המסע, מפני ה'לך לך מארצך'. אך דבר ראשון – "הבטיחו על הבנים".

ברוב המקרים של הורים הפונים לאימון עבור ילדיהם, נצרך היועץ או המאמן לעסוק באימון ההורים דווקא, ולא בילד או בילדה.

ישנן כמה סיבות לכך. אחת מהן היא, מפני שההורים, הם יכולים לתקשר עם הילד בדרך הטובה ביותר, יותר מכל אדם אחר. לא רק בגלל שהוא בשר מבשרם, אלא מפני שהם מחוברים לילד בנימי נפשו.

אכן, לפעמים התקשורת עם הילדים לא עולה יפה. אבל, כאשר ההורים מקבלים מושגים חדשים, 'פותחים' את הראש לדרכים נוספות לקשר עם הילדים, הרי שהם יעשו את זה הרבה יותר טוב, והרבה יותר בריא, עם התוצאות המוצלחות ביותר מאשר כל איש מקצוע, יהיה אשר יהיה.

קיימים גם לא מעט הורים אשר טוענים: "הילד לא מוכן או הילדה לא מוכנה להקשיב". או: "הכל בגלל החברה". אולי אפילו: "במוסד החינוכי יש בעיה".

הפניית אצבע מאשימה זוהי פעולה אולי יותר קלה ונוחה, כי זה כאילו לא באחריותנו, אבל יש בה חיסרון גדול - היא גם מוציאה אותך מהמשחק לגמרי. בנוסף לזה שאינה פותרת את הבעיה היא גם לא מקדמת לשום מקום, ועמידה במקום משמעותה נפילה.

להורים יש כוחות אדירים. ברוב המקרים, הם פשוט לא מודעים להם. ישנם דברים המונעים מהורים לראות ולהרגיש את הטמון בתוכם. "אתה אומר שאין לנו מודעות עצמית? שאנחנו לא מודעים למה שאנחנו מסוגלים?", שאל בטון תקיף הורה שהסברתי לו כי אינני יכול לאמן את בנו, אלא רק אותו בעצמו.

"כן", הייתה התשובה. "אינכם מודעים. יש בכם כוחות בלתי נתפסים, יש בכם יכולת נתינה והעברה לדור הבא בצורה הכי מיוחדת שיכולה להיות, אלא במקרה שלכם, אתם פוחדים להיתפס כחלשים".

ה' מדבר על הילדים

הפחד שלנו כהורים להיראות כך או אחרת בפני הילדים, מגיע מחוסר הידיעה על הבטחתו של הקדוש ברוך הוא אלינו:

וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה

הקדוש ברוך הוא רואה את הדרך הגורמת למיעוט תכונות אצל האדם ונותן הבטחה לאברהם, אבי האומה העברית: אעשך לגוי גדול, אני אדאג לילדך!

הדבר הראשון שה' מדבר עליו זהו הילדים. כאשר אתה פועל עם ילדיך, יוצא לדרך קשה של "לך לך מארצך", אני אדאג להם ולך. אני גם אדאג לכסף, אני אדאג לשם. ולא עוד, אלא גם "היה ברכה".

בכל מה שתעשה, תהיה ברכה.

העיקר, שתעשה זאת ללא פחד ומתוך אמונה וידיעה ש"אני הקב"ה איתך, היה ברכה!".

שאלות שמאמן היה שואל אותך באימון:

א. האם יש בך חשש כלשהו מילדיך?

ב. מה אתה מרגיש כאשר הילד לא מתנהג כפי שאתה רואה לנכון?

ג. מהי הדרך הנכונה לפי דעתך להגיב לילד ברגעים כאלה?

בברכת שבת שלום
יוסף חיים בולטון
מאמן בכיר בקאוצ'ינג
[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!