50% מהנשים ישקלו לשוב לעבודה בזמן חופשת הלידה

האם יש מקום לשקול בישראל "חופשת לידה גמישה", המאפשרת לנשים לחזור לעבודה לפני תום 14 השבועות בתשלום הקבועים בחוק? תלוי את מי שואלים.

לפי מחקר חדש שערך המרכז לפיתוח קריירה נטע (נשים למען עתידן), שהוצג אתמול בכנס שערכה העמותה - נשים, ובייחוד נשים בעמדות בכירות יחסית שמשתכרות היטב, היו מעוניינות בגמישות כזו. מהמחקר, שנערך בקרב 204 אמהות-שכירות, עלה כי מחצית הנשים (50%) ישקלו חזרה לעבודה עוד במהלך חופשת הלידה. עוד עלה מהמחקר כי 69% מהנשים מאמינות שחופשת לידה גמישה עשויה לתרום לנשים עובדות, ורק פחות מרבע (23.5%) אמרו כי ההצעה פוגעת בהן. את המחקר ערכו ד"ר יעל יצחקי, מנכ"ל נטע, ואור ענבי, חוקר באוניברסיטת בר אילן.

חוק חופשת לידה גמישה עוסק במתן אפשרות לנשים לחזור לעבודה במשרה חלקית, ובמקביל להמשיך לקבל חלק יחסי מתשלומי הביטוח הלאומי. נשים רבות חוזרות לעבוד במידה זו אחרת בשבועות הראשונים אחרי הלידה, באופן לא חוקי למעשה - הן אינן מקבלות שכר, אלא את דמי הביטוח הלאומי, ולעתים גם פיצוי בשכר כשהן שבות לעבודה בתחום החופשה - וכמובן שהן אינן מבוטחות על ידי המעביד. כך נוצר מעין "שוק שחור" של עובדות.

קולות אחרים מהשטח

בניגוד לעמדות שעלו מהמחקר, בפאנל אתמול נשמעו גם קולות אחרים. ד"ר הדס מנדל, מרצה בכירה מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אמרה כי ממצאי המחקר אינם עולים בקנה אחד עם המגמות והקולות בשטח: לדבריה, נשים בישראל נוטות להאריך את חופשת הלידה, ולמתוח אותה מעבר לששת החודשים הקבועים בחוק, ולפיכך חופשת לידה גמישה לא עונה על צורכיהן של מרבית הנשים.

"חופשת לידה גמישה תזיק יותר מאשר תועיל למרבית הנשים", אמרה מנדל, "היא עלולה ליצור לחץ על כלל הנשים לחזור לעבודה במהרה. מי שעשויות להזדקק לגמישות הזו הן מנהלות שעובדות יותר מ-50 שעות בשבוע. אך מעטות מהנשים עובדות במתכונת כזו. במשא ומתן שבין הבוס למועסק, הבוס הוא בעל הכוח. חקיקה באה לזהות צורך כללי - ולהגן עליו. מרבית הנשים זקוקות להגנה הזו".

מנדל, שבמחקריה על מדינות סקנדינוויה מצאה כי חופשות הלידה הארוכות מאוד הנהוגות במדינות אלה (חופשות של כשנה) פוגעות בהתקדמותן המקצועית של נשים, ציינה כי בסקנדינוויה ניתן היה לשקול חופשת לידה גמישה, אך בישראל הסוגיה אינה רלוונטית. לדבריה, "נראה שחופשת לידה גמישה תועיל יותר למעסיקים מאשר לנשים, אף שאנחנו רואים שגם החברות הגדולות מבינות כיום שכדי להשאיר אצלן אנשים טובים, הן חייבות לשנות את התפישה ולראות בעובדיהם אנשים עם חיים מעבר לשעות עבודה. לראיה, חברה פופולרית כמו גוגל - שמציעה לנשים הארכה של חופשת הלידה על חשבונה".

עו"ד שירי לב-רן לביא, נציבה אזורית תל אביב בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, המשיכה בקו זה: "צריך להתייחס לממצאי המחקר בזהירות. הוא משקף דיסוננס קוגניטיבי בין המצוי לרצוי: המגמה שאנחנו רואים היום סביב היא להאריך את חופשת הלידה ולא לקצרה. גם החוק הקיים מאפשר גמישות שאינה מנוצלת. מעטות הן האמהות שמעניקות שישה שבועות מחופשת הלידה שלהן לבני זוגן, אף שהחוק מתיר להן לעשות כן. הן פשוט לא מעוניינות בכך".

הסופרת והעיתונאית ליהיא לפיד, המתנגדת לחופשת לידה גמישה, חידדה את עמדתה באמצעות התייחסות שהעבירה אליה יו"ר מפלגת קדימה, ציפי לבני, שכתבה: "בהיותי אם עובדת, רציתי להוכיח ללקוחות שיש להם על מי לסמוך. יום לאחר הברית של בני חזרתי לעבודה". לפיד אמרה: "לא הייתי רוצה שזה יהיה המצב של רוב הנשים בישראל. צריך לחשוב גם על אלה שמרוויחות 4,000-6,000 שקל בחודש".

צעירות מחויבות פחות

המחקר של נטע נערך בקרב אמהות שגילן הממוצע הוא 36 ומספר שעות העבודה הממוצע שלהן בחודש הוא 35. כ-32% מהמשתתפות במחקר עובדות במקצועות החינוך וההוראה, 10% במקצועות היי-טק ו-10% במקצועות מינהלה.

מתוצאות המחקר עלה כי משתנים כמו שעות עבודה שבועיות, הכנסה ושביעות רצון ממקום העבודה, נטו להשפיע על תמיכתן של נשים בחופשת לידה גמישה. כשני שלישים מהנשים שהכנסתן עד 6,000 שקל בחודש ציינו כי לא היו לוקחות חופשת לידה גמישה, לעומת כמעט 60% מהנשים שהכנסתן מעל 8,000 שקל בחודש שתמכו בהצעה. גם גיל הוא משתנה מכריע לפי המחקר: 91% מהנשים בנות 40-44 תמכו בהצעה, לעומת 67% בקרב נשים עד גיל 29.

לדברי ד"ר יעל יצחקי, מנכ"לית נטע, "נשים באמצע שנות ה-30 ותחילת שנות ה-40, שכבר ביססו את מקומן בעבודה, חשות כי הן רוצות ויכולות - מבחינה אישית ומבחינת החיבור לארגון והמחויבות לתפקיד - לשוב בצורה חלקית לעבודה. בנוסף, יש להן יותר פרספקטיבה באשר לפרמטרים שמאפשרים לנשים להתקדם בעבודה. ייתכן שאמהות צעירות יותר חשות פחות מחויבות למקום העבודה".

המעסיקים בפאנל תמכו בהצעה. צחי פישביין, יו"ר הטוטו ומנכ"ל אופיס דיפו לשעבר, הציע יצירת אבחנה בין חופשת לידה של נשים מנהלות לבין חופשה של נשים שאינן בתפקידי ניהול. לדבריו, "צריך לאפשר למנהלת להפעיל שיקול דעת, ולהציע תמריץ לאלה שמחליטות לחזור. אם אשה היא ראש ממשלה, היא לא תגיד 'סליחה ילדתי, שמישהו אחר ינהל את המדינה'".

רו"ח איריס שטרק, מנהלת שותפה במשרד רואי החשבון שטרק את שטרק ואם לשבעה, אמרה כי יש לאפשר לנשים שרוצות לעבוד במתכונת מצומצמת בזמן חופשת הלידה לעשות זאת באופן לגיטימי.

עו"ד מיכל ארלוזורוב, סמנכ"לית ויועצת משפטית במכתשים-אגן תעשיות, אמרה כי יש לאפשר חופשת לידה גמישה בחוק עבודת נשים, אך תחת חסמים ובלמים רבים. "החוק צריך לאפשר יכולת בחירה לנשים, אך פריצה גורפת של חקיקה היא מסוכנת, ומעסיקים עלולים לנצל אותה לרעה. מאחר שנשים בחופשת לידה הן החוליה החלשה וזקוקות להגנה, יש למצוא נוסח נכון של לשון חקיקה, שמציב בלמים וחסמים בפני המעסיק".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!