מתכוונים ללמוד נהיגה? • ועדת הכלכלה תחליט כמה זה יעלה לכם
בעקבות המעורבות הגבוהה של נהגים חדשים בתאונות: הצעת חוק חדשה תקבע כללים חדשים להכשרת תלמידי הנהיגה • נהג חדש שיורשע בעבירה, יוארך סטטוס ה'נהג החדש' שלו
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- ד' חשון התשע"ב
צילום: אילוסטרציה
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, המשיכה היום (ג) את דיוניה במסגרת הכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת החוק הממשלתית לתיקון פקודת התעבורה, שנועדה לשנות את אופן הכשרת תלמידי הנהיגה ואת תהליך קבלת רישיון הנהיגה.
במהלך הדיון הקודם בהצעה הסבירו נציגי משרד התחבורה כי היא נועדה להתמודד עם המציאות שבה נהגים צעירים מעורבים בתאונות דרכים יותר משיעורם בקרב כלל הנהגים.
בתחילת הדיון הציג שי ברק, חבר בעמותה לקידום מקצועי של מורי הנהיגה ומורה נהיגה בעל וותק של 30 שנה, טענות על בסיס נתוני משרד התחבורה. "הרפורמה היא כישלון ענק, היא לא מצילת חיים וחובת ההוכחה לכך חלה על משרד התחבורה", אמר. הוא הסביר כי במקרה הטוב החוק ייושם בשנת 2014-2015, 7 או 8 שנים אחרי הדוח שהופק ב-2007, ותהה האם העלות של הלימודים במל"ן שחושבה ב-2007 ועמדה על 600 שקלים תהייה זהה גם ב-2014.
כמו כן טען ברק כי הפיילוט שערך משרד התחבורה בכפר סבא נכשל וכי הוגשה למבקר המדינה בקשה לחקירת הנושא. במשרד התחבורה שללו את הטענות ואמרו כי התוכנית היא בסיס והיא תשונה בהתאם לשינוי המציאות, כאשר המטרה היא לצמצם את תאונות הדרכים.
ח"כ חמד עמאר, בירך על ההצעה באופן עקרוני, אך אמר שצריך להתאימה לפריפריה ולדאוג לכך שרישיון נהיגה לא יהיה לעשירים בלבד.
דובר מועצת התלמידים הארצית, גיא גריאני, הביע גם הוא תמיכה עקרונית בהצעת החוק, אך ציין כי ההצעה לא תוריד משמעותית את מספר השיעורים המעשיים, שעומד על יותר מ-40.
נילי קשת, המשמשת מורה לחינוך תעבורתי, טענה מנגד כי "הנהג הישראלי חולה במחלה והתרופה המוצעת של מל"נים לא עוזרת, לעומת זאת התלמידים שמקבלים חינוך תעבורתי מקבלים בעצם תרופה מונעת". לדבריה, צריך להחזיר את החינוך התעבורתי לכיתות י' עד י"ב.
דובר ארגון מורי הנהיגה, אבי קרמר, הביע תמיכה בהצעת החוק ואמר כי הוא לא רואה את הקמת המל"ן בתור יזמות, אלא ככזה שישנה מהותית את תפיסת לימודי הנהיגה. "אנחנו באים להרוויח מעט ולעשות שינוי מהותי, כי שיטת העבודה כיום לא מאפשרת ללמד על היסח הדעת למשל", אמר.
מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רון מוסקוביץ', הוסיף כי הרשות עומדת באופן מלא מאחורי הצעת החוק. מוסקוביץ אמר כי צריך לזכור שהצלת חיי אדם יש לה גם משמעות כלכלית, כל פצוע קשה או הרוג עולה למשק מיליוני שקלים. "מי שרוצה בטיחות צריך לדעת שיכול להיות שזה עולה כסף", אמר. הד"ר יעקב אדלר, חבר הנהלת אנשים באדום, טען כי המצב בכבישים הוא תוצאה של התנהגות שיורש הנהג בביתו ובמשפחתו. "לכן צריך לעשות רה חינוך בשלב מוקדם יותר – כבר בבית הספר ולא בשלב לימודי הנהיגה", אמר.
ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ טענה כי "זה ניסיון להטיל מס נוסף על אזרחי המדינה שלא גומרים את החודש". לדבריה, קשה להתנגד לחוק כי כולם רוצים לחסל את תאונות הדרכים. "החוק צריך לעבור ללא מל"ן, אני לא אתן יד להטלת עוד מס על הציבור", אמרה.
ח"כ אורי מקלב הוסיף כי כולם מברכים על צמצום תאונות הדרכים, אבל צריך לבחון אם החוק יתאים לכלל הציבור. לדבריו, צריך לבדוק אם החוק הוא מעשי ולהתאימו לפריפריה. "ההצעה בעייתית ועדיין לא בשלה", סיכם.
הוועדה אישרה סעיפים הנוגעים להידוק הפיקוח על נהגים חדשים, ביניהם: אם יוגש כתב אישום נגד נהג חדש בעבירה חמורה תתארך תקופת היותו נהג חדש עד להכרעה בעניינו. אם יורשע ימשיך להיות נהג חדש לשנתיים נוספות.
במהלך הדיון הקודם בהצעה הסבירו נציגי משרד התחבורה כי היא נועדה להתמודד עם המציאות שבה נהגים צעירים מעורבים בתאונות דרכים יותר משיעורם בקרב כלל הנהגים.
בתחילת הדיון הציג שי ברק, חבר בעמותה לקידום מקצועי של מורי הנהיגה ומורה נהיגה בעל וותק של 30 שנה, טענות על בסיס נתוני משרד התחבורה. "הרפורמה היא כישלון ענק, היא לא מצילת חיים וחובת ההוכחה לכך חלה על משרד התחבורה", אמר. הוא הסביר כי במקרה הטוב החוק ייושם בשנת 2014-2015, 7 או 8 שנים אחרי הדוח שהופק ב-2007, ותהה האם העלות של הלימודים במל"ן שחושבה ב-2007 ועמדה על 600 שקלים תהייה זהה גם ב-2014.
כמו כן טען ברק כי הפיילוט שערך משרד התחבורה בכפר סבא נכשל וכי הוגשה למבקר המדינה בקשה לחקירת הנושא. במשרד התחבורה שללו את הטענות ואמרו כי התוכנית היא בסיס והיא תשונה בהתאם לשינוי המציאות, כאשר המטרה היא לצמצם את תאונות הדרכים.
ח"כ חמד עמאר, בירך על ההצעה באופן עקרוני, אך אמר שצריך להתאימה לפריפריה ולדאוג לכך שרישיון נהיגה לא יהיה לעשירים בלבד.
דובר מועצת התלמידים הארצית, גיא גריאני, הביע גם הוא תמיכה עקרונית בהצעת החוק, אך ציין כי ההצעה לא תוריד משמעותית את מספר השיעורים המעשיים, שעומד על יותר מ-40.
נילי קשת, המשמשת מורה לחינוך תעבורתי, טענה מנגד כי "הנהג הישראלי חולה במחלה והתרופה המוצעת של מל"נים לא עוזרת, לעומת זאת התלמידים שמקבלים חינוך תעבורתי מקבלים בעצם תרופה מונעת". לדבריה, צריך להחזיר את החינוך התעבורתי לכיתות י' עד י"ב.
דובר ארגון מורי הנהיגה, אבי קרמר, הביע תמיכה בהצעת החוק ואמר כי הוא לא רואה את הקמת המל"ן בתור יזמות, אלא ככזה שישנה מהותית את תפיסת לימודי הנהיגה. "אנחנו באים להרוויח מעט ולעשות שינוי מהותי, כי שיטת העבודה כיום לא מאפשרת ללמד על היסח הדעת למשל", אמר.
מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רון מוסקוביץ', הוסיף כי הרשות עומדת באופן מלא מאחורי הצעת החוק. מוסקוביץ אמר כי צריך לזכור שהצלת חיי אדם יש לה גם משמעות כלכלית, כל פצוע קשה או הרוג עולה למשק מיליוני שקלים. "מי שרוצה בטיחות צריך לדעת שיכול להיות שזה עולה כסף", אמר. הד"ר יעקב אדלר, חבר הנהלת אנשים באדום, טען כי המצב בכבישים הוא תוצאה של התנהגות שיורש הנהג בביתו ובמשפחתו. "לכן צריך לעשות רה חינוך בשלב מוקדם יותר – כבר בבית הספר ולא בשלב לימודי הנהיגה", אמר.
ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ טענה כי "זה ניסיון להטיל מס נוסף על אזרחי המדינה שלא גומרים את החודש". לדבריה, קשה להתנגד לחוק כי כולם רוצים לחסל את תאונות הדרכים. "החוק צריך לעבור ללא מל"ן, אני לא אתן יד להטלת עוד מס על הציבור", אמרה.
ח"כ אורי מקלב הוסיף כי כולם מברכים על צמצום תאונות הדרכים, אבל צריך לבחון אם החוק יתאים לכלל הציבור. לדבריו, צריך לבדוק אם החוק הוא מעשי ולהתאימו לפריפריה. "ההצעה בעייתית ועדיין לא בשלה", סיכם.
הוועדה אישרה סעיפים הנוגעים להידוק הפיקוח על נהגים חדשים, ביניהם: אם יוגש כתב אישום נגד נהג חדש בעבירה חמורה תתארך תקופת היותו נהג חדש עד להכרעה בעניינו. אם יורשע ימשיך להיות נהג חדש לשנתיים נוספות.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות