משרד רוה"מ: מבקר המדינה חושף ליקויים

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, פרסם היום (ג') את הדו"ח המיוחד שלו בנושא העסקת עובדים במשרות אמון במשרד ראש הממשלה. מהדו"ח עולים ליקויים חמורים בתחום, חלקם בתקופת ראשי ממשלה קודמים, וחלקם רק גברו עם השנים.

בין השאר מצא המבקר כי חלק מעובדי משרות האמון במשרד רוה"מ מילאו תפקידים מקצועיים, תוך שהם משולבים ביחידות המשרד וזאת בניגוד לתקנות. "כתוצאה מכך", נטען בדו"ח, "נפגעת מאוד השמירה על אופיו הממלכתי, המקצועי והבלתי פוליטי של משרד ראש הממשלה".

הביקורת בכל הנוגע למשרד ראש הממשלה בוצעה בין החודשים פברואר 2010 לפברואר 2011, אך עסקה בתקופה שבין השנים 2010-1995. המדובר בתקופה במהלכה כיהנו במדינת ישראל כמה ראשי ממשלה, ועל פי הנתונים שנבדקו בכל עת בה נכנס ראש ממשלה חדש לתפקיד עלתה כמות משרות האמון במשרד.

המבקר קובע, כי האחריות לליקויים מוטלת הן על משרד ראש הממשלה והן על נציבות שירות המדינה, עליה כתב כי היא "כשלה בתפקידה כגורם בעל סמכויות ביצוע מרכזיות וכשומר סף".

בעקבות הביקורת כבר הודיעו במשרד רוה"מ על הקמת ועדה ציבורית מקצועית שתבחן את מבנה המשרד ואת מתכונת העסקת העובדים במשרות אמון.

בין השאר מדבר הדו"ח על פטור ממכרז למשרות אמון בלא סמכות בידי הנציבות, כמות משרות שהוגדלה ללא כללים, אי סדרים בניהול כוח אדם ועוד. תקנות שירות המדינה מאפשרות לשר או למנכ"ל משרד ממשלתי למנות בעלי תפקיד במשרת אמון, וזאת מבלי להזדקק למשרד. השאלה היא כמה. גם בשכר העובדים מצא המבקר ליקויים.

מנציבות שירות המדינה הגיבו ואמרו: "גישת הנציבות היתה כי משרד ראש הממשלה הינו משרד ייחודי בנושא משרות האמון. נושא זה גם נבחן כעת על-ידי ועדה ציבורית מקצועית הבוחנת את מבנה משרד ראש הממשלה. הנציבות תלמד את הערות המבקר, תפיק לקחים ותבחן את הסוגיה לאור דוח המבקר והדוח הצפוי של ועדת קוצ'יק".

הנציב לשעבר, שמואל הולנדר, שגם עליו נמתחה ביקורת בדו"ח, מסר בתגובה כי הוא מסתייג "מרוב הממצאים העקרוניים של הביקורת, שנכנסה לתחומים מובהקים של מדיניות ותפיסת עולם וקובעת קביעות שלא היו מקובלות מאז הקמת המדינה ועד היום. הביקורת דורשת למעשה לחזק ולקבע את כוחה של הפקידות המקצועית על חשבון שיקול הדעת ויכולת התפקוד של ראש הממשלה הנבחר. תפיסה כזו מנוגדת לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים.

"כל ראש ממשלה בונה את לשכתו על-פי סדרי העדיפויות שנראים לו, ועל-פי פרמטרים אלה הוא ממנה את נושאי משרות האמון. התערבות בסמכותו זו, כפי שדורשת למעשה הביקורת, מהווה פגיעה קשה ביכולת המשילות של ראש הממשלה, שגם כך מוגבלת למדי".

לדעתו, "גם המבקר עצמו מינה לתפקידים רגישים במשרדו בעלי אופי ביצועי מובהק, עובדים במשרות אמון, וזאת בסתירה לעמדה שמציגה הביקורת. הדרישה שמנהל לשכת ראש הממשלה – משרת אמון שאין מובהקת ממנה – יעמוד בפני ועדת מינויים, אינה הגיונית כלל. המבקר עצמו מינה את ראש לשכתו ללא הליך של ועדת מינויים".

מתקשורת ראש הממשלה נמסר בתגובה לדו"ח: "בעוד בממשלות הקודמות גדל מספר משרות האמון, הרי שמאז כניסתו לתפקיד של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קוצץ מספר משרות האמון בשישה תקנים, זאת על אף הגידול המשמעותי בהיקף העבודה. כדי לבחון את מבנה לשכת ראש הממשלה, הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקמת ועדה ציבורית שבראשה עומד יוסי קוצ'יק. הוועדה צפויה להגיש את מסקנותיה עד לסוף השנה".

בלשכה 'הזכירו' כי בבית הלבן יש כ-3,500 משרות אמון - פי 150 בישראל ביחס משרת אמון לאזרח.

מנציבות שירות המדינה נמסר: "גישת נציבות שירות המדינה הייתה כי משרד ראש הממשלה הינו משרד ייחודי בנושא משרות האמון. נושא זה גם נבחן כעת על ידי ועדה ציבורית מקצועית, אשר בוחנת את מבנה משרד ראש הממשלה. נציבות שירות המדינה תלמד את הערות המבקר, תפיק לקחים ותבחן את הסוגיה לאור דוח מבקר המדינה והדוח הצפוי של ועדת קוצ'יק".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!