התעצמות תופעת המיופיה (קוצר ראייה) בעולם ובישראל

כיום כשלושים אחוזים אנשים בכל העולם סובלים מקוצר ראייה, משמע מקושי לראות לרחוק . בישראל – אחוז קצרי הראייה עומד על כארבעים אחוזים, שיעור הדומה למה שקורה באירופה ובארה"ב.
הצפי הוא שעד שנת 2050 מרביתה של האוכלוסייה בעולם תסבול מקוצר ראייה, כולל גם אוכלוסיית ישראל.זאת,על פי מחקר רחב שפורסם בכתב העת Ophthalmology . הגורם העיקרי למגיפת הראייה הוא, ככל הנראה, כמות הזמן הרבה שאנחנו משקיעים בהתבוננות או בקריאה במסכי מחשב וטלפונים ניידים , במקביל לשהייה קצרה מידי מחוץ לבית ולמבנים סגורים אחרים.

מיופיה - מגפת הראייה של דורנו

מדובר בליקוי ראייה שכיח הניתן לתיקון. העין בנויה כך שהיא ממקדת את האור שנכנס אליה על הרשתית , האחראית מצידה להעביר את האור אל המוח לצורך עיבוד המידע. מיקוד התמונה נקבע בהתאם לקמירות הקרנית ולאורך של גלגל העין. לשם כך, קיימת בעין שלנו מערכת השוברת את האור (‘רפרקציה’). שבירת האור ומיקודו על הרשתית משתנה בהתאם למרחק שהאור מגיע ממנו. הסובלים מקוצר ראייה מתאפיינים בקמירות יתר של הקרנית ובמבנה עין ארוך מהרגיל שמתפתח לרוב בילדות, מה שמקשה על מיקוד יעיל של האור שמגיע אל העין ממרחקים גדולים.
חוסר המיקוד על הרשתית יגרום לטשטוש בראייה למרחקים כמו גם לכאבי ראש ,לתחושה של מאמץ בעיניים כשמביטים לרחוק ולכן מתפתח צורך במשקפיים או בעדשות מגע.

הקשר בין גנטיקה וקוצר ראייה? 

מחקרים שנערכו ברחבי העולם ובישראל, מראים שהגורמים לליקוי הראייה , המתפתח בגיל צעיר, הוא גם גנטי וגם סביבתי.
במדיניות באסיה כמו למשל דרום קוריאה וסין, אחוז בעלי קוצר הראייה קרוב למאה אחוז עקב המרכיב הגנטי כמו גם השילוב של זמן ארוך של קריאה והתבוננות במסכים. את המרכיב הגנטי הגורם למיופיה נמצא גם במחקרים שהראו סבירות מוגברת שזוג הורים עם קוצר ראייה יהיו הורים לילדים עם קוצר ראייה.

בישראל, לעומת אסיה, המרכיב הגנטי פחות משמעותי בהתפתחות של קוצר ראייה ולכן מימדי המיופיה זהים בה למימדים בארה"ב ובאירופה.

חרדים, תלמידים למדנים ותושבי ערים סובלים יותר מקוצר ראייה

הגורמים המשפיעים ככל הנראה על העלייה בתופעת קוצר הראייה בארץ הם:מאפייני החינוך הדתי, השאיפה למצוינות באקדמיה, החיים העירוניים וחדירת המסכים לחיינו .
מחקר שנעשה בשנות התשעים ב'שערי צדק' הראה כי ילדים מהמגזר החרדי סובלים פי 2 מקוצר ראייה ביחס לכלל הציבור בארץ. הסיבה לכך היא, ככל הנראה, שילדים אלו מאמצים את העיניים בקריאה רבה ולאורך זמן, מדי יום, מגיל צעיר מאוד.

עם התעצמות נוכחות המסכים בחיינו בגילאים מאד צעירים, החלה להדביק האוכלוסייה שאינה חרדית את הפער מהאוכלוסייה החרדית וכיום ניתן למצוא גם בה מימדים גבוהים של קוצר ראייה.

כמו כן, מחקרים שנערכו בהודו, טאיוואן וסין הראו באופן סיסטמטי שבאוכלוסייה עירונית יש קוצר ראייה במימדים גבוהים יותר וחמורים יותר ביחס לאוכלוסייה כפרית. נתון זה הוא משמעותי לישראל משום ש92% מאוכלוסיית ישראל היא עירונית על פי נתוני הבנק העולמי .

מחקר שבוצע בסינגפור, שהתפרסם בכתב העת הבריטי בנושאי רפואת עיניים ,בחן את הקשר שבין לימודים בהיקפים גבוהים בגילאים צעירים לבין מיופיה. המחקר הראה שמסגרות חינוך המתאפיינות בשעות רבות של קריאה וכתיבה בתוך כתלי ביה"ס והבית , במקום שעות פעילות מחוצה לומקדימות את ליקוי קוצר הראייה ומעצימות אותו. לכן מדינת ישראל, הידועה כמדינה עם מספר ימי הלימוד הגבוה ביותר בשנה במערב, תהייה בסיכון משמעותי למיופיה בילדים.

הפתרון להורדת מימדי המיופיה – שהייה בחוץ

מכון העיניים הלאומי האמריקני (NEI) מציין שיתכן שההתמקדות הטבעית של העין בעצמים רחוקים בעת בילוי בחוץ, תורמת להתפתחות התקינה של העין ומונעת את הארכתה בשנות הילדות.זאת, על אף שלא לגמרי ברור מה בדיוק מונע את התפתחות המיופיה כששוהים בחוץ.

מחקר שהתפרסם ע"י האוניברסיטה הלאומית שבאוסטרליה הראה כי העובדה שילדים נחשפים לאור השמש בגילאים שש עד שמונה למשך 40 דקות ביום, למרות שהילדים יהיו עם משקפי שמש או באזור מוצל, יכולה להפחית באופן משמעותי את הסיכון לפתח מיופיה. בהודו, הראו מחקרים נוספים שבילוי של שעתיים ביום מחוץ למבנה הוא גורם המגן מפני התפתחות של קוצר ראייה.

ניתוח להסרת משקפיים: פתרון רפואי לטיפול בקוצר ראייה

אם כך, מרכיב משמעותי במלחמה במגפת קוצר הראייה הוא במניעתה על ידי הגבלת זמן מול המסכים השונים והגדלת שעות השהייה מחוץ למבנים בגילאים הצעירים.

יחד עם זאת, על פי המכון העיניים הלאומי האמריקני לא הוכח שטיפול מונע יכול לסייע לאחר שקוצר הראייה כבר הופיע. לכן, הפתרון לבעלי קוצר הראייה לרוב יהיה להשתמש במשקפיים או בעדשות מגע . אלו יעזרו לאור להתמקד על הרשתית בצורה היעילה ביותר באופן מלאכותי.
משקפי ראייה נוטים להיות לא נוחים, יקרים, ולהגביל את בעליהם מפעילויות ספורטיביות מסויימות כגון שחייה וריצה.
כמו כן, עדשות מגע מחייבות תחזוקה רבה ועלולות לגרום לעיניים יבשות, תגובה חיסונית,זיהום, או עיוות של הקרנית.

זו הסיבה שישראלים רבים בוחרים לעבור ניתוח להסרת משקפיים בלייזר ומידי שנה מתבצעים בישראל כ-20,000. הניתוח יכול לתקן את קוצר הראייה ולבטל אחת ולתמיד את הצורך בהרכבת משקפיים או בשימוש בעדשות מגע, כמעט ללא סיבוכים.

ניתוחים אלה ניתן לעבור החל מגיל 18 והם מתקנים את קוצר הראייה שהתפתח בילדות בהליך שאורך דקות בודדות בלבד , עם החלמה וחזרה מהירה לשגרה.

גם קופות החולים מכירות בפרוצדורה ומשתתפות במימון הניתוח.

לפרטים נוספים היכנסו לאתר "עיניים"

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!