בשורה לשכירים? "השכר במשק יקפוץ - אך מחירי השכירות יזנקו"
בלידר שוקי הון משרטטים את התרחיש בזירת המקרו לשנת 2018, שכולל עלייה של 2.5%-2.7% בשכר הדירה והערכה להעלאת ריבית כבר ברבעון הרביעי • הכלכלן הראשי, יונתן כץ: "שוק העבודה ה'הדוק' לוחץ לעליית השכר. העלייה תתורגם בעיקר לגידול בשכר הדירה"
- ערן אזרן, themarker
- ז' אייר התשע"ח
אילוסטרציה. צילום: נתי שוחט, פלאש 90
ירידה מתמשכת במספר המובטלים במשק, לצד המשך הגידול במספר המשרות הפנויות צפויים להביא לעלייה חדה בשכר ב-2018, כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות לידר שוקי הון. בסקירת המקרו שפירסם הבוקר (א'), הכלכלן הראשי יונתן כץ, העריך כי השכר הממוצע יעלה ב-2018 בכ-3% - בהמשך לעלייה הרצופה בשנים האחרונות.
"למרות שלאחרונה מסתמנת התמתנות מסוימת בקצב עליית השכר, מציאות של שוק עבודה 'הדוק' תומכת בלחצי שכר", הדגיש כץ. "מסתמנת התייצבות במספר המשרות הפנויות על רמה גבוהה של כמעט 105 אלף משרות (הביקוש לעובדים חדשים), וירידה מתמדת במספר מחפשי העבודה (ההיצע של עובדים חדשים)".
הערכתו של כץ מבוססת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), לפיהם מאז מאי 2016 ועד לינואר 2018 גדל מספר המשרות הפנויות במשק מ-90 אלף ל-104 אלף; במקביל, מספר המובטלים ירד מכ-190 אלף ל-92 אלף. הנתונים מלמדים כי פחות אנשים מתמודדים על יותר משרות. מדובר בסביבת מקרו התומכת בגידול בשכר העובדים.
מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע במשק הגיע בינואר ל-10,208 שקל. השכר רשם עלייה של 2.4% בחישוב שנתי בין נובמבר 2017 לינואר 2018, בהמשך לעלייה רצופה במהלך חמש השנים האחרונות, ויותר מכך (ב-2012 עמד השכר הממוצע במשק על 8,800 שקל).
במקביל, בין נובמבר 2017 ל-ינואר 2018 עלה מספר משרות השכיר ב-1.4% לכ-3.6 מיליון – נתון המעיד על הביקוש הגבוה לעובדים במשק. יצוין כי שיעור האבטלה נמצא כעת ברמות שפל היסטוריות, ועמד בפברואר – החודש האחרון עם נתונים מעודכנים – על כ-3.8%, לעומת 3.7% בינואר 2018.
"מחסור בעובדים, עלייה בשכר הדירה"
"שוק העבודה בישראל נמצא למעשה בתעסוקה מלאה", אמר כץ ל-TheMarker. "יש מחסור של עובדים בחלק מהענפים, וזה כבר עכשיו לוחץ על השכר כלפי מעלה. המגמה הזו צפויה להימשך. ב-2017 השכר עלה ב-3% בצורה נומינאלית, אם כי בנק ישראל מזהה סימני התמתנות בקצב עליית השכר בשליש האחרון של 2017".
אחד הגורמים שצפויים לשיטתו של כץ לתרום לעלייה החדה בשכר ב-2018 הוא עדכון שכר המינימום ל-5,300 שקל בחודש, שחל בדצמבר. "בשל עדכון שכר המינימום, השכר של העובדים במשרות הנמוכות - כמו רוחץ כלים או קופאית בסופר - יעלה בשיעור של 6%, יותר מהעלייה הממוצעת. אנחנו עדיין לא רואים את ההשפעה של עדכון שכר המינימום על הנתונים. לעדכון צפויה להיות השפעה גם על כל מדרגות השכר; אם השכר של העובד הפשוט עולה, אז גם הבוס שלו ידרוש העלאת שכר", הדגיש כץ.
לפי כץ, אחת התוצאות של הגידול בשכר במשק היא עלייה באינפלציה, שנובעת להערכתו בעיקר לגידול בשכר הדירה – שיתרום למחצית מהאינפלציה. "העלייה בשכר צפויה לתרום להתחזקות בכוח הקנייה של העובדים, שעשויה להיות מתורגמת בעיקר לעלייה בשכר הדירה. אם מנתחים את הגורמים שמשפיעים על האינפלציה, אנחנו רואים שהגברת התחרותיות והמסחר באינטרנט מוזילים את המחירים; בעוד שבשירותים שלא ניתן לייבא מחו"ל – כמו שכירות – צפויה התייקרות מחירים".
כץ ציין כי מחירי השכירות עולים כבר היום בכ-2% בשנה, והוא צופה שהם יעלו ב-2018 בשיעור של 2.5%-2.7%. לשיטתו, העלייה במחירי השכירות נתמכת גם בירידה מתמדת במלאי הדירות לשכירות וירידה בהתחלות הבנייה: "משקיעים מוכרים יותר דירות מאשר רוכשים החל מהרבעון השני ב-2016 ועד היום. בנוסף, זוגות צעירים שממתינים לדיור מסובסד תורמים גם לביקוש לשכירות. ברקע, מסתמנת ירידה במספר התחלות הבנייה בשנת 2017"."מגיעים לגבול התחתון של יעד האינפלציה"
כץ צופה שהאינפלציה במשק ב-2018 תסתכם ב-1%, ותעמוד על שיעור דומה ב-2019. לשם השוואה, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמדה על 0.2% בלבד. כץ הדגיש כי לעלייה בציפיות האינפלציה השלכות חיוביות על המשק. "אנחנו כבר לא נהיה במצב של דיפלציה, כמו המצב ביפן. אנחנו מגיעים לגבול התחתון של יעד האינפלציה. קצת אינפלציה למשק היא נתון מקרו-כלכלי חיובי".
כץ העריך כי העלייה בשיעור האינפלציה תיצור לחץ על בנק ישראל להעלאת את הריבית - שעומדת כיום על 0.1% - כבר ברבעון הרביעי של 2018 או בתחילת 2019. לדבריו, "בנק ישראל צופה עלייה ניכרת בציפיות האינפלציה בחודשים הקרובים. עם זאת, בנק ישראל יוצר לא מעט בלבול ואי וודאות לגבי המדיניות המוניטארית השנה. קרנית פלוג משדרת נימה 'ניצית' עם רצון להעלות את הריבית השנה", כתב כץ.
כץ הזהיר כי העלאת הריבית עלולה להביא להפסדי הון למשקעים שיחזיקו באג"ח, במיוחד באלו הארוכות. בנוסף, הוא ציין כי עליית הריבית עשויה ליצור לחץ לייסוף של כמה אחוזים בשקל, ותביא לצמצום במרווחים (פערי התשואות) בין האג"ח של ממשלת ישראל לארה"ב.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות