הסטורי שהדביק את החרדים בישראליזציה • טור כואב

נראה שיום העצמאות השנה אצל החרדים היה שונה לגמרי באווירה שנשבה מבין הרשתות החברתיות המשמשות את המגזר - הווצאפ והטוויטר. מלבד העובדה שהיום הזה הפך לחגיגה אצל רבים וטובים מבני הציבור החרדי, כפי שנכתב כאן בשנים עברו, ואין כאן המקום להאריך ולנמק שוב מדוע זה קורה, ולהכנס לחילוקים עדינים: האם אנחנו רק מציינים את היום או שמא חוגגים. מה שברור: השנה כולם ידעו מי חוגג, איפה, כמה, ועם מי בדיוק.

תופעת ה'סטורי' או ה'סטטוס' שחדרה למחננו בחצי שנה האחרונה, הביאה רבים וטובים מסלתה ושמנה של היהדות החרדית להציג לעין כל את שמחתם הגדולה ביום שבו הוכרזה המדינה, מלבד התמונות וסרטוני הוידאו שעלו מסלוני הבית ומפחמי המנגלים בפארקים, ניתן היה לראות כיתובים של "מצוות היום" וכדו' שנכתבו במלוא העוצמה והיראה.

חשוב להדגיש: הדברים אינם מכוונים כלפי אותם נערים - נערי הג'ל - שמעלים נר זיכרון בימים שבהם המדינה הציונית החליטה לציין את הזיכרון. ימים שאנחנו האמונים על דעת גדולי התורה לא מציינים. הלא בשנים עברו לא עשו שום "עסק" מציון הימים הללו. והם בחרו זה מכבר, לסטות מן הדרך אשר הורו לנו מצוקי ארץ.

אלא שמלבד אלו, גם בני המגזר מתוככי המיינסטרים. ליטאים וחסידים שעמלים לפרנסתם, אך נשארו בני תורה תמיד, חטאו מבלי משים לב בחטא הישראליזציה שפשתה באחרונה במחננו עד שהשנה לא היה ניתן להבדיל בין סטורי חילוני לסטורי חרדי.

נכון, יהיו שיגידו מי אתה בכלל? מי שמך לדפדף ולרפרש ב'סטורי' שלי. ולא מן הנמנע שטענתם צודקת. אלא שמן האמת אי אפשר לסטות, והשאלה הזועקת בסיומם של ימים אלו: איש חרדי, מדוע כל עם ישראל צריך להיות איתך בגג הבית בחגיגות המדינה, מדוע אני צריך לראות סמלים של שבעים שנה אצלך בסטטוס. וכי איך קרה שביום בהיר אחד התעוררת כשמדינת ישראל בחיקך?

ולא שלא ניסיתי ללמד זכות. ניסיתי גם ניסיתי!

ניסיתי ללמד לעצמי מוסר ותוכחה על כך, וכן ללמד זכות על אחרים. ובואו נודה על האמת, אין כמעט מי מאתנו שנמצא באבל ביום הזה. שהרי גם לחופש מהעבודה יש מה לומר. ול-200 אחוז שכר- במקומות שנהגו אצל החרדים.

אבל עם כל זאת, ולמרות שאין בליבי על התנהגות שגזרתם על עצמכם בביתכם, ואיש אינו יכול להלין עליה, ניסיתי שוב ושוב, ועדיין ולא הצלחתי להבין, מדוע למען השם אתם משתפים את כולם בשמחה הגדולה ובחגיגות שלכם.

אסיים בתפילה אישית לפני שוכן מעונה: אל יהיה חלקי עם אותם שפתחו את בתיהם בפני הישראליות החדשה, ונדבקו בדבק של החופשיות. אלו לוקחים על עצמם סיכון גדול, שבניהם ובנותיהם יסטו מעט יותר מהדרך שהם עצמם סטו אליה, והיעד הסופי - מי ישורנו.

נישא ידיים אל שמיים, ונקווה כי בשנה הבאה ילמדו תועים בינה, וגם אלו שחוגגים, יעשו זאת בצנעה ובהסתר.

אל תערבו אותנו במשגיכם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!