ראש הישיבה במתקפה נגד ה"חיים הקלים" של הבחורים
ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי שמואל מרקוביץ', בפתיחת זמן קיץ: "הניסיון של דורנו הוא הרצון ל'חיים קלים' - החובה שלנו היא להתאמץ נגד הטבע" • על הפלאפונים: "מכשיר טלפון לא ייפקד ולא ייזכר, בל ייראה ובל ימצא"
- משה ויסברג
- ג' אייר התשע"ח
- 15 תגובות
בשיחת הפתיחה של זמן קיץ בהיכל ישיבת פוניבז', ייחד ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי שמואל מרקוביץ את דבריו, למתקפה כנגד הרצון ל'חיים קלים'. והעובדה שישנם שהפכו את החיים הקלים שהם דיעבד לשיטה של לכתחילה.
'בחדרי חרדים' עם התמליל המלא וההקלטה מדבריו.
"הניסיון של הדור הזה הוא שמחפשים 'חיים קלים', ישנם שעושים מכך שיטה, וישנם שרק בדיעבד נוהגים כך, אבל עובדה היא שדור זה הוא מפונק, ומחפשים כיצד להקל על כל דבר. ולכל דור ישנו את הניסיונות הייחודיים לו, לא הרי הניסיונות שלפני אלף שנים כהרי הניסיונות של תקופתנו, בכל דור ודור ישנם פרצות חדשות שצריך לסותמם, בדור ההשכלה היה ניסיון גדול להיות חכם בחכמות העולם, היום לא ניתן להסביר זאת, אבל בישיבות היה ניסיון גדול ללמוד רוסית, מין יצה"ר שכזה לדעת שפה, והיצה"ר הזה בטל מאתנו. וכיום היצה"ר הוא להתפנק ולעשות חיים קלים, וזהו הסימן שזהו הניסיון של דורנו". אמר ראש הישיבה.
הגר\
השיחה המלאה.
"ומכיון שזהו הניסיון שלנו, א"כ גם הנצחון על היצה"ר מתבטא ונמדד רק בזה, והתפקיד של בית המדרש הוא להתמודד בזה, והסייעתא דשמיא אף היא באה בקשיים האלו, מאחר וזוהי נקודת המאבק נגד היצה"ר וחילותיו. פשיטא שחזית המלחמה בדורנו היא לא החזית שהייתה לפני שנים רבות, וכיום נקודת המלחמה היא על הנהגות הפינוק וההסתכלות שגם חיי דיעבד הם בסדר, להקל על החיים בכל מה שאפשר, וישנם כאלו שכבר לכתחילה מחפשים אך ורק מה שעולה בנקל, לא רק להקל בפועל בהתנהגות המעשית אלא גם בהרגשה, תחשוב שהדיעבד הוא טוב, הוא ה'לכתחילה', ורק ע"י ההתנהגות של דיעבד אפשר להצליח יותר, תאכל טוב ותישן טוב ותרגיש טוב ובזמן הנותר גם תלמד ברגיעה, רק כך תצליח".
"כשחז"ל מונים בקנייני התורה (אבות פ"ו מ"ה), שהדרך לזכות לתורה היא רק "במיעוט שינה במיעוט שיחה במיעוט תענוג במיעוט שחוק במיעוט דרך ארץ, בקבלת היסורין וכו'", הם יאמרו שהקניינים הללו אינם נוהגים בזמן הזה".
"את ההרגשה הזו עיקר תפקידנו להפקיע! אנו יודעים שהתורה היא נצחית, ואנו דבקים בדרך הישנה".
בהמשך דבריו קרא ראש הישיבה לתלמידי הישיבה להשקיע שעות רבות יותר בלימוד ברציפות, משום שהערובה להצלחה היא רק באמצעות התאמצות מעל לדרך הטבע.
"אבל באמת גם אותנו היצה"ר מנצח בניסיון הזה של דורנו, גם אם אנו סבורים שאנו לא מוותרים לעצמנו ועמלים בתורה נגד הטבע, אם הסדר נמשך רק שלש שעות ולא ארבע וחמש, אלו חיים קלים, קשה ללמוד כמה שעות ברציפות? נסתפק בפחות, ואח"כ ימציאו שיטה שהצורה הזו היא לכתחילה, רק שלא יאמרו שהיצה"ר ניצח".
"פעם הסדרים נמשכו ארבע וחמש שעות, גם בבוקר וגם אחר הצהריים, וכיום ישנם שלומדים שלש שעות וישנם שעתיים. פעם היה גם פשוט שצריך לקום מוקדם בבוקר, כפסק הרמ"א (או"ח א' א') "יתגבר כארי לעבודת בוראו", והיום נחלשו הדורות ואומרים אין צורך בזה, גם הדיעבד הוא טוב ואפשר להצליח כך, ואם נלך חלילה בדרך הזו, בדור הבא זו כבר תהיה נקודת ההתחלה, וכך הדבר יכול להידרדר ולהתדרדר עוד ועוד, ומי יודע מה יהיה ה'לכתחילה' של הדור ההוא, אין גבול לטעויות שהיצה"ר גורר את האדם".
"ובזה המלחמה שלנו, אנו מכריזים: לא רוצים חיים קלים, וכך זוכים לסייעתא דשמיא לעמוד בניסיון הזה, התורה מעולם לא הייתה דבר קל, החזו"א כותב שהריכוז בתורה הוא היפך דרך הטבע, והיצר משדל את האדם להתעצל ולוותר, והתפקיד הוא להתגבר ולבחור בדרך הקשה. המתיקו של הקושי היא עולם אחר לגמרי, מי שרעב לתורה כל קושי מתוק לו, "נפש רעבה כל מר מתוק" (משלי פכ"ז פ"ז), וכל אחד בידו לזכות ליהנות מדברי התורה ע"י שישקיע בזה עמל וטרחה".
"ודאי שישנו קושי ללמוד סדרים ארוכים ברציפות, גם לקום מוקדם אם יש צורך מיוחד "להתגבר כארי" ודאי שישנו קושי בזה, אבל בדברים האלו כובשים את היצר, וכל כבישת היצר מביאה לכבישה נוספת, והדברים בדוקים ומנוסים, כמו מצוה גוררת מצוה, ובתחילת הזמן נקבע היכן כל אחד עומד, יש תחילת זמן, תחילת חודש, תחילת שבוע, תחילת יום, כל אלו התחלות שבהם ניתנת לאדם ההזדמנות להתחלה חדשה".
בסיום הדברים המשיל ראש הישיבה את תחילת הזמן למשל מענייני דיומא, לאחר שחזר מביקור בזק בארה"ב לגיוס כספים למען הישיבה.
"בבין הזמנים באמת מעוניינים בחיים קלים, אלו ימים שאין עול, וצריך כעת להתנתק מהחומריות. כיצד עושים זאת? התבוננתי, השבוע טסתי באוויר, והתעוררתי שם משהו לומר כאן. כאשר המטוס עולה לאויר, קודם כל הוא צריך ליסוע על הקרקע בתנופה חזקה, ורק כך הוא מתחיל לעלות לאוויר, אבל כל עוד הוא לא הגיע לנקודת גובה מסוימת, חייבים לשבת במקום קשורים בחגורות, עם טלפונים כבויים, בלי שום מכשירים טכנולוגיים, אסור לעמוד, המזוודות סגורות, כולם דרוכים, ומתמקדים במטרה אחת ויחידה - להגיע לגובה".
"והתבוננתי שזהו משל טוב עבורנו. תחילת הזמן עד שבועות זהו הזמן של ההמראה, כעת עולים לגובה, כעת חייבים דריכות מוחלטת בלי שום היסח הדעת, כולם כעת בהמראה - בעליה, ועד אז אין טלפונים ואין שום דבר אחר שמפריע את הריכוז והעיסוק בעליה. אין שום מחשבה אחרת מלבד מחשבת העליה לגובה, רק לעלות".
בעקבות כך קרא ראש הישיבה לחזק את התקנה ולפיה אין רשות לבחורי הישיבה מהשיעורים הצעירים להחזיק טלפונים סלולריים בכלל.
"ובאופן כללי, השימוש בטלפונים הוא ההיפך מהתנתקות מהחומר, וזה נוגע לכלל הבחורים, אבל כבר דברנו לאסור לבני ש"א ולבני ש"ב שכל מכשיר טלפון לא ייפקד ולא ייזכר, בל ייראה ובל ימצא, בחומרה גדולה, להתנתק לחלוטין מעולם החומר ולעסוק רק ברוחניות".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 15 תגובות