5,100 שקל בחודש: חלום ההיי־טק של הנשים החרדיות נהפך לניצול

לפני כשבוע נבחרה רחלי גנות, מנכ"לית חברת רייצ'יפ, להדליק משואה ביום העצמאות הקרוב — כאות הוקרה על תרומתה לשילוב חרדיות בתעשיית ההיי־טק. ואולם במקום ברכות, גררה ההכרזה גל של תגובות זועמות.

המגמה של שילוב נשים חרדיות בתעשיית ההיי־טק צברה תאוצה בעשור האחרון, אבל בשנים האחרונות נשמעת ביקורת רבה על כך שחברות היי־טק המספקות בעיקר שירותי פיתוח ובדיקות תוכנה — מעסיקות נשים חרדיות בתנאים של עובדות קבלן. הביקורת היא על כך שהחברות מנצלות נשים חרדיות שלא מכירות את תנאי ההעסקה בשוק, ומשלמות להן משכורות בסיס ותנאי העסקה מינימליים. בין החברות שספגו ביקורת בשל כך נמנות רייצ'יפ ומטריקס גלובל. האחרונה, העוסקת בעיקר בפיתוח תוכנה, נחשבת לגדולה ביותר בתעשייה בישראל, ומעסיקה כ–900 נשים חרדיות.

לפני כשבוע נבחרה רחלי גנות, מנכ"לית חברת רייצ'יפ, להדליק משואה ביום העצמאות הקרוב — כאות הוקרה על תרומתה לשילוב חרדיות בתעשיית ההיי־טק. ואולם במקום ברכות, גררה ההכרזה גל של תגובות זועמות.

המגמה של שילוב נשים חרדיות בתעשיית ההיי־טק צברה תאוצה בעשור האחרון, אבל בשנים האחרונות נשמעת ביקורת רבה על כך שחברות היי־טק המספקות בעיקר שירותי פיתוח ובדיקות תוכנה — מעסיקות נשים חרדיות בתנאים של עובדות קבלן. הביקורת היא על כך שהחברות מנצלות נשים חרדיות שלא מכירות את תנאי ההעסקה בשוק, ומשלמות להן משכורות בסיס ותנאי העסקה מינימליים. בין החברות שספגו ביקורת בשל כך נמנות רייצ'יפ ומטריקס גלובל. האחרונה, העוסקת בעיקר בפיתוח תוכנה, נחשבת לגדולה ביותר בתעשייה בישראל, ומעסיקה כ–900 נשים חרדיות.

רוב הנשים החרדיות שנכנסות לעולם ההיי־טק צועדות במסלול הכשרה הכולל לימודי הנדסאות: לאחר סיום לימודי החובה בגיל 18, הן ממשיכות לשנתיים נוספות של לימודי הנדסאות מחשבים בסמינר. בתום ההכשרה, יש להן שתי אפשרויות — לנסות להתקבל לחברת היי־טק חילונית שמציעה תנאים טובים, או לבחור באחת מחברות ההיי־טק שמיועדות לנשים חרדיות, כמו רייצ'יפ, מטריקס גלובל, טריבייס ואחרות. חברות אלה מציעות תנאים אופטימליים לאישה החרדית — קרבה לערים שבהן יש ריכוז גדול של חרדים, תנאי העסקה המתאימים לאמהות (90% משרה ועבודה בשעות 7:00–15:00, הסעות לעבודה וסביבת עבודה של נשים בלבד).

אולם החיסרון העיקרי, כפי שמעידות נשים חרדיות רבות, הוא משכורת מינימום והיעדר כמעט מוחלט של אפשרויות קידום.

"עבדתי בפיתוח תוכנה לסיטיבנק בפרויקט מיקור חוץ שקיבלה מטריקס גלובל בסניף במודיעין עילית עד לפני שנתיים, והרווחתי 4,100 שקל בחודש. עבדתי חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות בכל יום, בעיקר בעבודה שחורה שמטריקס קיבלה מחברות שלא רצו לפתח את התוכנה בעצמן", מספרת נ' ומעידה על מצבן של הנדסאיות חרדיות שמסיימות סמינר, ורובן מגיעות לעבוד באותן חברות כוח אדם. "אחרי שנתיים הגעתי למשכורת של 5,100 שקל. כל חרדית שנכנסת למטריקס אומרת 'תודה', כי רובנו אחרי הסמינר לא יודעות מספיק — ושם מאפשרים לנו לצבור ניסיון. היום אני עובדת בחברה אחרת, אחרי שצברתי ניסיון, ואני משתכרת ב–20 אלף שקל בחודש."אפשר להגיד שהם מנצלים אותנו, אבל אף אחד חוץ ממטריקס לא ייקח בחורה שיצאה עכשיו מסמינר. מבחינתי, לעבור לתל אביב ולחפש עבודה זה לא אופציה — ואין לי דרך אחרת".

למרות החסרונות של העסקתה, נ' מדגישה: "בשנתיים שעבדתי שם אמנם קיבלתי שכר מינימום, אבל היום יש לי עבודה טובה וניסיון — ובסוף זה היה צעד חכם ללכת לשם. אני לא מתעקשת כמו אחרות שאומרות 'לא רוצה שינצלו אותי'. גם נשים שיוצאות מהחברות האלה מבקשות שכר נמוך — הן אמנם משפרות משמעותית את השכר, אבל לא משתכרות כפי שמקובל לתת בחוץ, כי הן לא מכירות".

רק 1% מכוח העבודה בהיי־טק הישראלי

במרבית המשפחות בחברה החרדית, הגברים מקדישים את זמנם ללימוד תורה במסגרות שונות, ואינם יוצאים לשוק העבודה — כתוצאה מכך, נטל הפרנסה נופל על הנשים. בנוסף להיותן המפרנסות העיקריות במרבית משקי הבית, גם עבודות הבית והטיפול במשפחה מקשים עליהן לעבוד במשרה מלאה.

עם זאת, בשנים האחרונות מתחוללת מהפכה בחברה החרדית, ועל פי נתונים שפירסם באחרונה בנק ישראל, שיעור התעסוקה בחברה החרדית כולה נמצא במגמת עלייה — כאשר אצל הנשים מדובר בעלייה חדה.

ב–2008 הוגש לוועדת העבודה והרווחה דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שכלל נתונים והמלצות כיצד לעודד נשים חרדיות לצאת לשוק העבודה ובכך לצמצם את שיעורי העוני הגבוהים בחברה החרדית. היעדים שנקבעו במסמך ל–2020 היו שיעור תעסוקה של 63% בקרב הנשים החרדיות. ואולם בפועל קרה דבר מדהים, וכבר ב–2017 שיעור החרדיות שנמצאות בשוק העבודה הוא 73.7%.

אלא שלמרות העלייה החדה, לפי נתוני חברת סטארט־אפ ניישן סנטרל, נשים חרדיות מהוות רק 1% מכוח העבודה בתעשיית ההיי־טק בישראל. בשנה שעברה סיימו כ–600 חרדיות את לימודי התכנות בסמינרים, מתוך 7,500 תלמידות בכלל המקצועות, ובמקביל, לומדות כיום כ–700 חרדיות לתואר ראשון במדעי המחשב.

ברשות לחדשנות מסבירים כי מספר הלומדים מדעי המחשב ומספר העובדים בתחום התוכנה לא עלה כבר עשור ולמרות ריבוי המשרות בתעשיית ההיי־טק והשכר הגבוה — קיים מחסור של כעשרת אלפים עובדים בענף.

קטר ההיי־טק הישראלי היה אמור לאסוף אליו גם את הנשים החרדיות שמסיימות בכל שנה את הסמינרים המקצועיים, לפחות לאחר שהמדינה הגדירה את שילובן בהיי־טק כיעד. השנה למשל, החלו ללמוד לימודי תוכנה בסמינרים כ–900 נשים חרדיות שיקבלו בתום שנתיים תואר הנדסאי.

"הסמינרים גדלים — ומדובר בפוטנציאל גבוה, ואחד מהפתרונות למחסור בכוח אדם בהיי־טק", אומר בכיר חרדי בתעשיית ההיי־טק. "אבל זוהי תעשיית ניצול. מדובר בהסללה של נשים על ידי אותן חברות כוח אדם, כי זאת האופציה הכי טובה עבורן — מקום 'כשר' עם סעיף הפרדה".

למטריקס גלובל יש משרדים באזורים שבהם ריכוזים גדולים של אוכלוסייה חרדית, כמו מודיעין עילית, באר שבע, ירושלים, חיפה בית שמש ותל אביב. באופן דומה, גם חברת רייצ'יפ של גנות, פרשה את משרדיה בבני ברק וחיפה ועורכת פעילות גם בירושלים. גנות היא מייסדת ומנכ"לית ריצ'ייפ, שמייצרת שבבים ומספקת שירותי פיתוח חומרה ותוכנה, פיתוח אפליקציות מובייל ו־ווב, בדיקת תוכנה ועוד.

"בזמן שההיי־טק הישראלי סובל ממחסור חמור של כוח אדם מיומן, הוא מפספס מאגר בעל איכות ופוטנציאל גדול — הנשים החרדיות", טוען אוהד רייפן, סמנכ"ל אסטרטגיה בסטארט־אפ ניישן סנטרל. "הן מנותבות בעיקר לעבודות בפריפריה של ההיי־טק, עם המשכורות הנמוכות והיכן שאין מחסור בהון אנושי כמו בבדיקת תוכנה — במקום שינתבו אותן לעבודות פיתוח מאתגרות ולאן שיש מחסור מורגש באנשים איכותיים. הנשים החרדיות מפוספסות בהיי־טק בגלל הפערים בין החברה החילונית לחרדית. אנחנו מנסים לגשר על הפערים האלה ולהעניק להיי־טק גישה למאגר הנשים החרדיות האיכותיות".

"ללא כרטיסי הכניסה של העולם החילוני"

אחת הנשים שמנסות לשנות את המצב שנוצר מנסה היא יעל ראבד, מהנדסת תוכנה חרדית מפתח תקוה, שסיימה מסלול של לימודי הנדסאות בסמינר. אבל בשונה מנשים חרדיות רבות, לאחר ביקור בכמה חברות כוח אדם להיי־טק בתום הלימודים החליטה לנסות את מזלה בחברת היי־טק שמאפשרת תנאים שוויוניים כמו בשאר השוק. בשנתיים האחרונות מנהלת ראבד את קהילת "חרדיות בהיי־טק" ברשת החברתית לינקדין — קבוצה שסגורה רק לנשים חרדיות ופועלת באופן עצמאי במטרה לעזור לנשים חרדיות לקבל מידע לגבי תנאי העסקה והכשרות, ואף לסייע במציאת עבודה בחברות היי־טק חילוניות.

"אני עובדת קשה כדי לאתר עוד נשים חרדיות ולהזמין אותן לקבוצה. הנשים שם עוזרות אחת לשנייה למצוא עבודה, כי אם מישהי מצאה עבודה עם תנאים טובים — היא יכולה לעזור לאחרות", מספרת ראבד. "אפילו פנו אלי ממקום העבודה שלי, לאחר שראו שאני מספקת את הסחורה וביקשו שאכניס לעבודה עוד נשים. אני כבר חמש שנים מתכנתת בסאפיינס ומשתכרת כפול מהרבה חברות שלי. הרגשתי על גג העולם כשהתחלתי לעבוד כאן. קיבלתי סיכוי שווה, וזה כואב לי שלא לכולן זה קורה. חרדיות הן משאב אנושי ששקוף להמון אנשים, ולא לכל מקום הן יכולות להתאים, אבל בהמון חברות הן יכולות להיות פתרון מעולה".

לדברי ראבד, לינקדאין היא הפלטפורמה התקשורתית העיקרית של ציבור הנשים החרדיות, כי מדובר בפלטפורמה ניטרלית ומקצועית. "אין לי פייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם ויוטיוב. יש לי אינטרנט מסונן בבית ובעבודה - ולכל הרשתות שלי אני מתחברת רק בעבודה. בבית אני עם הילדים".

השכר של נשים חילוניות וחרדיות ללא ניסיון בתחום התכנות, בתפקידים נבחרים, באלפי שקלים
תהליך חיפוש העבודה הוא החלק שבו האישה החרדית שיוצאת מהלימודים בגיל 20 נתקלת בקושי ענק, מסבירה ראבד. "לנשים החרדיות אין סיכוי לקבל את כרטיס הכניסה הזה בעיקר כי הן לא באות ממסגרות של צבא ואוניברסיטה — שם נוצרים הקשרים והמינגלינג של חבר מביא חבר. לאישה החרדית יש בנק חברות מצומצם שהיא יכולה ללכת אליהן בתום הלימודים, ובדרך כלל זה יהיה דרך חברת כוח אדם ייעודית לחרדיות, שמעסיקה ומלמדת ומאפשרת את הכל.

"אצלנו לא מקובל ללכת לאוניברסיטה. גם הבחורה המבריקה ביותר לא תעשה זאת, כי חשוב לה לשמור על הזהות החרדית שלה ועל הערכים שלה. למסלול ההנדסאיות, בדרך כלל הולכות המוכשרות ביותר — כי יש אתגר, יש כסף יותר טוב ויש אפשרות להתקדם", מסבירה ראבד. "אני יכולה להבין שבהשוואה לבוגר אוניברסיטה, הנדסאי יקבל פחות כסף, לפחות בהתחלה, בגלל תקופת הזמן שלמד, כשאין עדיין הוכחה ליכולת — אבל הפערים אינם פרופורציונליים. מדובר בפחות מחצי משכורת שמרוויח אדם אחר בחוץ".

בנוסף לתמונת המצב שמציגה ראבד, נשים חרדיות אף מרוויחות פחות מנשים חילוניות ללא ניסיון, כך על פי נתונים של יחידת המחקר של אתוסיה, חברת השמה במקצועות ההיי־טק והביו־טק. כך למשל, שכרן של מתכנתות חילוניות בסביבת ווב יהיה כ–12 אלף שקל בחודש — לעומת שכר של 8,500 שתקבל מתכנתת חרדית (כל הנתונים מותאמים לאחוזי משרה מלאה). שכרה ההתחלתי של מתכנתת חילונית וללא ניסיון למובייל יהיה 13 אלף שקל — לעומת 9,000 שקל לאישה חרדית בעלת ניסיון זהה. השכר ההתחלתי של בודקת תוכנה חילונית ללא ניסיון הוא 13 אלף שקל, לעומת 10,000 של בודקת תוכנה חרדית.

כדי לקבל פרופורציה, באינפיניטי לאבס, זרוע ההכשרה של מטריקס, מכשירים עובדים חסרי ניסיון לתפקידי פיתוח תוכנה במשך שישה חודשים ומבטיחים להם משכורת של 16.5–10.5 אלף שקל בחודש בשנתיים הראשונות — פי שניים משכרן של הנשים החרדיות.

"בלי גברים, אינטרנט מסונן ושעות אחרות"

לדברי ימית נפתלי, כלכלנית במכון ירושלים למחקרי מדיניות, הפספוס נובע לא רק מהפערים החברתיים אלא גם מחוסר השקעה נכון של המדינה בניסיון לסייע ליותר נשים חרדיות להשתלב במסגרות שלא ינצלו אותן. "מהמחקר שערכנו עולה שכ–70% מהתקציבים של המדינה מושקעים במאמצים לשלב גברים חרדים בשוק התעסוקה. יש פה שוב פספסוס — כי הנשים החרדיות כבר נמצאות שם. הן משתתפות בשוק התעסוקה באחוזים יותר גבוהים, אבל הבעיה היא שמתייחסים אליהן כסוג ב'. רובן עוסקות בתחומי הוראה ועזר ברפואה, ויועסקו בתנאי שכר נמוכים וללא אופק בעבודה".

מסלולי ההכשרה שאליהן פונות החרדיות הם גם אחד הגורמים לרמת ההשתכרות הנמוכה, לדברי נפתלי. "בהיי־טק יש הכשרות — בוטקמפים, תוכניות מיוחדות של מכללות ומסגרות של הכשרה מהירה. אבל לנשים חרדיות יש חסמים תרבותיים, הן רוצות לעבוד קרוב לבית, בשעות אחרות, הן יוצאות לעבודה כדי לפרנס ולא מעניין אותן קידום כי זה דורש יותר שעות. מכשירים אותן למקצועות הבסיסיים יותר של עולם ההיי־טק ולכאלה שרמת השכר בהן נמוכה. המדינה אינה מנסה לשפר את מעמדן של הנשים החרדיות שכבר נמצאות בשוק העבודה", אומרת נפתלי.

לדבריה, "חייבים להנגיש אותן לכל סוגי התעסוקה, שלא ייגשו רק דרך חברות כוח אדם, אלא בהעסקה ישירה דרך חברות גדולות — ובכך לשפר את תנאי העסקה שלהן. יש נטייה למדינה ללכת לפינות קשות — הניסיון לשלב יותר גברים חרדים בשוק התעסוקה הוא מאבק בין תרבויות. זה לפעול מול זרם גדול, כשבעצם הנשים כבר שם. אם הן יגיעו יותר לתעשיית ההיי־טק שאינה מנצלת אותן, רמת השכר תעלה — גם איכות החיים שלהן תעלה, הפריון יגדל והתרומה למשק תגדל".

אדם מירון, מנכ"ל חברת QSM המספקת פתרונות תוכנה עבור מגזר הבנקאות והפיננסים, מעסיק בכל תפקידי הניהול והפיתוח של החברה רק נשים חרדיות, ומסביר שגילה אוכלוסייה איכותית ונאמנה מאוד. "יש כמה תנאים טכניים מיוחדים שחייבים להתקיים — בלי גברים, עם אינטרנט מסונן, בשעות אחרות, דיבור נקי, שמירה על כשרות, דלת פתוחה בישיבות — אבל זה שווה את התמורה. אנחנו משלמים להן משכורות שוק כמו לכל מפתח, עם התאמה לשעות שלהן. אם בהיי־טק עובדים 10–12 שעות ביום, הן עובדות שבע שעות — ומשלמים להן את חלקן באופן יחסי. המתכנתות כאן מרוויחות בממוצע 15 אלף שקל בחודש או יותר. ראש צוות אצלנו מקבלת מכונית, והשאיפה היא שכל החמש יקבלו מכונית, אבל לחלקן עדיין אין רישיון נהיגה.

"אני והיו"ר הגברים היחידים בחברה — והיתר נשים חרדיות. סמנכ"לית הפיתוח שלנו היא חרדית שעבדה בעבר באמדוקס, ובפרויקט הגדול הראשון שלנו היא הציעה לגייס עוד ארבע מפתחות חרדיות — ומכאן החברה המשיכה לגדול. יש פחות מפתחות ממפתחים, ובחברות היי־טק יש רוב גברי, אז צריך לבנות סביבה שתוכל להכיל אותן ולתת להן את התנאים הנכונים. הן לומדות ברצינות רבה ומשקיעות בצורה שחילונים לא משקיעים, משום שאלה שמקבלות ציון גבוה — זה עוזר לקבל שידוך טוב יותר".

מרחלי גנות, מנכ"לית רייצ'יפ, נמסר בתגובה: "הטענות המובעות בכתבה אינן נכונות. הנדסאיות ומהנדסות חרדיות מתפרנסות מצוין, ואם זה לא היה רווחי עבורן — הן לא היו לומדות במסלולים האלה. העובדות ברייצ'יפ עוסקות בפיתוח פרויקטים מאתגרים, צוברות ניסיון מעולה והן מאוד מבוקשות בחוץ. אם השכר לא היה טוב, נשים לא היו נוהרות לחברה שלנו כל שנה בהמוניהן. רייצ'יפ וחרדיות בהיי־טק הם סיפור הצלחה. תעשיית ההיי־טק מחפשת בעיקר את המקצועיות, הידע, הכישורים והניסיון. חסרים בארץ מומחים והחברות מוכנות לעבוד עם מומחים מכל העולם — ואף אחד לא בודק מה הדת שלהם, צבעם או מינם. לכן אני לא מקבלת את הטענה שמפלים מישהי כי היא חרדית. יש מאות חרדיות שהשתלבו בהיי־טק במשכורות היי־טק כמו כולם. החזון של החברה שלי הוא לקדם את המהנדסות החרדיות מקצועית וכלכלית, ואנחנו פועלים ומשקיעים בהכשרות מקצועיות ואישיות כדי לעמוד בסטנדרטים של המצוינות בהיי־טק. אני מאמינה שאנחנו מגשימים את החזון".

ממטריקס גלובל נמסר בתגובה: מטריקס הקימה לפני למעלה כ–14 שנה את מיזם תלפיות שהיווה פריצת דרך בכל הקשור בשילוב חרדיות בהיי־טק. עובדות במרכז הפיתוח מגיעות לתלפיות מן הסמינרים, לרוב בתואר מקביל להנדסאי תוכנה. העבודה בתלפיות אינה דומה לעבודה בחברות היי־טק אחרות. מקום העבודה מתחשב בצורכי העובדות: הן עובדות בבניין ייחודי מותאם לאורח החיים החרדי, מקבלות הסעות למקום העבודה, קורסי הכשרה, והיקף שעות עבודה נמוך בהשוואה למקובל בהיי־טק. כמקובל בענף ההיי־טק, גם בתלפיות העבודה היא על פי חוזי עבודה אישיים. המשכורות מותאמות לכישוריה ותפקידה של המועסקת. יש לא מעט דוגמאות לעובדות המרוויחות 20,000 שקל ויותר. כל ניסיון להציג את תנאי ההעסקה במרכז הפיתוח תלפיות כלא הוגנים אינו משקף את תמונת המצב כפי שהיא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!