שבוע התקומה: הכירו את החלל 'שלי' • טור
בעיצומו של השבוע הזה, הכולל בתוכו את יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות, מצא לנכון אלישמע סנדמן לשתף אתכם בתחושותיו • "את החלל שלי אימצתי לפני שנים. אנו עולים לקברו פעמיים בשנה,ומשתדלים להביא עימנו מניין יהודים לאמירת תהילים, משניות וקדיש לזכרו" • שבוע התקומה - מזווית אישית
- אלישמע סנדמן
- ל' ניסן התשע"ח
- 2 תגובות
פלאש 90
אנו נמצאים בעיצומו של השבוע המיוחד והעצמתי הזה, שכולל בתוכו את יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות. שבוע שמעורר בי מחשבות רבות בכל שנה מחדש.
בשבוע זה עושים את הדרך מהשואה האיומה, דרך הזיכרון לנופלים על אדמת הקודש, ובסופו חוגגים את עצמאות המדינה בהודיה גדולה לקב"ה.
והשנה בשבוע הזה, שאנו נמצאים בשיאו, אני רוצה לזכור ולהזכיר את חללי הנצר האחרון. אותם יהודים קדושים שהצליחו בדרך לא דרך לשרוד את השואה האיומה לאחר שכל משפחתם נספתה בה, להגיע לארץ הקודש וכאן למות על קידוש ה' בקרבות קשים, תוך שחרור הארץ.
אחד מהם הוא החלל שלי. את החלל שלי אני מכיר רק מסיפורים. לחלל שלי אין משפחה קרובה שהצליחה כמוהו לשרוד את השואה. לחלל שלי אין ולו קרוב משפחה אחד שיאמר קדיש ביום האזכרה שלו.
את החלל שלי אימצתי יחד עם משפחתי לפני שנים כחלק מפרויקט אימוץ חללי נצר אחרון. אנו עולים לקברו פעמיים בשנה, ביום האזכרה שלו וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. בכל פעם אנו משתדלים להביא עימנו מניין יהודים לאמירת תהילים, משניות וקדיש לזכרו.
שמואל פולק הי"ד הוא החלל שלי. סיפורו מרגש ומעלה דמעות ואספר אותו כאן בקצרה. שמואל נולד בגרמניה, במהלך השואה נרצחו הוריו והוא הצליח לברוח ולהתחבא עד סיום המלחמה. עם סיום המלחמה העפיל שמואל ארצה. את חוף המבטחים כבר יכול היה לראות באופק, והתחיל לדמיין את ההגעה אל הארץ המובטחת.
אלא שהבריטים תפסו אותם בעודם על הספינה לפני הגעתם ארצה, וכך מצאו עצמם מגורשים לקפריסין. לאחר כשנה וחצי הצליח להגיע לארץ והתגורר בזיכרון יעקב.
ואם כל התלאות עד כאן לא הספיקו - זמן קצר לאחר התיישבותו בארץ בחר שמואל להתגייס ל'הגנה' ולהיות שותף במלחמת העצמאות. בקרבות רבים בגליל השתתף שמואל תוך תחושת שליחות והצלת ישראל מיד צר.
ביום יט' בתשרי תש"ט, במהלך קרבות עזים באצבע הגליל, המשוריין בו נסע עלה על מוקש. שמואל, שכבר הורגל בזיהוי סכנות, קפץ מיד מהמשוריין, אך נורה בידי מארב שהוצב בקרבת מקום מבעוד מועד ונהרג. שמואל נקבר בבית העלמין בראש פינה.
החלל שלי שוזר בסיפורו את יום השואה, את יום הזיכרון וכמובן גם את יום העצמאות. אולי הוא לא הספיק לחגוג את יום העצמאות במדינה החדשה, אך אין ספק שבזכותו ובזכות רבים כמותו אנו כאן יכולים לחגוג, או לפחות לדון האם אנו חוגגים או לא.
יהי זכרו וזכר כל הנופלים ברוך.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות