המעשה המרגש של מעצבת האופנה החרדית

לפני כמה ימים נסעה יעל שרעבי אל בתיהן של שלוש נשים שורדות שואה, שהסכימו לפתוח בפניה את ארון הבגדים שלהן ולספר לה את הסיפורים שהן נושאות כבר שבעים שנה. יעל, אישה חרדית, מעצבת אופנה, סטייליסטית ובעלת סלון כלות, לקחה חלק בפרויקט מיוחד ומרגש הנקרא "גיבורות היופי", שבעים נשים ניצולות שואה, שזכו ביום סטיילינג להעצמה ולהוקרה.

את הפרויקט המיוחד יזמו סיגל דראל ולימור כץ ויעל השתתפה בו כיוון שהוא עוסק בהעצמת נשים דרך בגדים ולבוש, שזה המוטו שהיא מובילה כמעצבת: "70 ניצולות מהצפון ועד הדרום הרחוק השתתפו בפרויקט, כשאל טקס ההוקרה שנערך להן השבוע הן הגיעו לבושות בהתאם לסטייל", מספרת יעל ל'לובי נשי', "יחד איתן עבדנו, כל הסטייליסטיות, על חיזוק העוצמות הנשיות דרך הבגדים בהם בחרנו להלביש אותן. הנשים קיבלו גם טיפולי יופי וקוסמטיקה כדי שתרגשנה הכי טוב שאפשר."



צילום: תומר ניוברג/ פלאש 90

"הקשר עם הנשים התחיל עוד הרבה לפני שבחרנו בעבורן בגד", מתארת יעל, "היה חשוב לי ליצור קשר עם הניצולות שלי כי ממש לא מובן מאליו שאישה מבוגרת תסכים להכניס מישהי את תוך חייה ואל תוך ארון הבגדים שלה. הספקתי להכיר אותן מקרוב ולגלות נשים עסוקות ופעילות, שהיו צריכות לפתוח יומן כדי לבדוק מתי תוכלנה לפגוש אותי".

"ביום המפגש נסעתי אל השורדות שלי ועוד לפני שפתחנו את ארון הבגדים, ישבנו יחד, הקשבתי לסיפורים שלהן וניסיתי להבין במעט את השנים הלא פשוטות שהן עברו", מספרת יעל על החוויה העוצמתית שעברה, "הן אומנם שרדו את השואה, אבל הן היו ילדות קטנות. הסיפורים שהן נושאות נגעו ללבי בצורה כזו חזקה כי הם עוסקים בילדות עשוקה, בילדות שנתלשו מכל המוכר להן וחוו חרדות שלא נורמליות לאף גיל, אבל בטח שלא לגילאים כל כך צעירים".



צילום: תומר ניוברג/ פלאש 90

הסיפורים איתם התעסקה יעל נגעו לא מעט מטבע הדברים בביגוד ובבגדים. הנשים סיפרו אנקדוטות או סיפורים שזכורים להן ותיארו לא מעט חוויות הקשורות ללבוש או לחוסר בלבוש מתאים: "השתדלתי לאסוף מהנשים סיפורים את הסיפורים שלהן על בגדים ואיפה זה תופס אותן בהקשר לשואה", היא אומרת.

"שמעתי סיפור על מטפחות ראש שהצילו ארבע נשים יהודיות במחנה מיידנק. כששתי אסירות נעלמו, שאר האסירות במחנה חששו שהספירה תגלה שהן אכן לא נמצאות והנאצים יענישו את כל הנשים ויהרגו ארבע מתוכן - כפול ממספר החסרות. הנשים במחנה החליטו לקחת שתי ילדות, מתוכן אחת מהנשים 'שלי'", מספרת יעל, "לשים להן מטפחות ראש, כמו שלבשו שאר הנשים בדרך כלל בכדי להתגונן מהקור, ולהכניס אותן אל תוך שורות המסדר. הנאצי שערך את המסדר ראה שלא חסרות נשים מבחינה מספרית, הוא לא שם לב ששתיים מתוך הנשים היו בעצם ילדות שהצילו את שאר האסירות".



צילום: תומר ניוברג/ פלאש 90

סיפור נוסף שסופר ליעל הוא של משפחה עשירה שהתגוררה באזור שנכבש על ידי הרוסים. המשפחה העשירה שהיוותה איום על הקומוניזם, קיבלה הודעה כי היא מוגלית לסיביר וכי מותר להם לקחת איתם רק 50 קילו של ציוד: "היא תיארה לי מעילי פרווה, שמלות ובגדים יוקרתיים", נזכרת יעל, "היא זוכרת את יום הגירוש, הבית היה הפוך ומלא בערימות של בגדים. אמא שלה הלבישה לה שכבה ומעליה עוד שכבה ועוד שכבה כדי להצליח לסחוב כמה שיותר בגדים. במהלך הנדודים ברוסיה הם נאלצו למכור את הבגדים כדי להצליח למכור אוכל והבגדים שנמכרו הם דווקא הבגדים שלה, הקטנה במשפחה. היה לה קשה מאוד לקבל את ההסבר של אמא שלה, שאמרה לה שאי אפשר למכור את הבגדים של אחותה הגדולה כי הם עוד יכולים לשמש אותה".



יעל שרעבי בביתה של אחת השורדות. צילום: חלי גד

"אפשר לקלוט את עומק השבר", אומרת יעל, "רק כשרואים אישה בת 82 בוכה על כך שבמהלך הגירוש, היא נאלצה להשאיר מאחור את הדובי שלה על מנת לקחת עוד בגד או עוד ציפית".

"אני בתור מעצבת אופנה וסטייליסטית מתעסקת הרבה בלהתאים לכל אחת את הבגד שראוי לה ומתאים לנפש שלה. לא באתי בגישה של "להצעיר" את הנשים, רציתי לתת להן את הכבוד הראוי ולכן הבאתי איתי כתרים ושמתי להן. הן אהבו את הרעיון, התחברו אליו והתרגשו לקראתו, הן הרגישו ממש כלות ואני עמדתי מהצד ותיעדתי את הרגעים המרגשים האלה", מסכמת יעל, "ידעתי שמתוך הפרויקט הזה שהוא נתינת חינם בעצם, אני הרווחתי לא פחות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!