סיפורן של התפילין המזעריות ששרדו את התופת

בתוך כל מאורעות השואה, בין הטבח המחריד לעבדות המפרכת, מצאו יהודים קדושים את כוחות הנפש ולא שכחו לרגע את יהדותם ואמונתם. הם שמו את נפשם בכפם, והצליחו להבריח ולשמר תשמישי קדושה, כשמסביב יהום הסער.

סיפור אחד, מיני רבים, השמור לו במכון "גנזך קידוש ה'" מביא את עלילות זוג תפילין קטן במיוחד ששרד את הכל בדרך לא דרך, ושמור כיום במכון. למקום מגיעות קבוצות של נערים צעירים שבקרוב יחגגו בר מצווה ויחלו אף הם להניח תפילין.

וזהו סיפורן של התפילין: באחד הימים הופיע במשרדי הגנזך אדם צעיר שמסר זוג תפילין של ראש מזעריים, אותו קיבל בירושה. הוא סיפר בכאב כי בעל התפילין, סבא של אשתו, נפטר לאחרונה, אלו תפילין בגודל מיניאטורי, סנטימטר על סנטימטר.



"כשסבא שהה באחד ממחנות המוות ראה לפתע אדם שרוע על הרצפה ללא רוח חיים ולראשו היו התפילין המיניאטוריות הללו", סיפר הלה. "סבא הסיר בעדינות את התפילין מראשו של הנפטר וטמן אצלו. את התפילין היה מניח בכל יום במקום מסתור ובהיחבא, רחוק מעינם החדה והבולשת של הגרמנים. כאשר סבא עבר לבית אבות, הוא קרא לי והראה את התפילין הללו. הוא גם סיפר לי את סיפורן ונתנן לי למשמרת".

ממשיך הנכד ומספר: "סקרנותי גברה עלי והתעניינתי לדעת איך הן נראות ואיך נכתבו פרשיות התפילין הקטנות". הוא פתח פרשיה אחת והיה המום למראה הכתב העדין והיפה שמילא את הקלף. ההשערה שהועלתה בגנזך קידוש השם ביחס לתפילין אלו, למול הכתב היפה והברור, הייתה שהיהודי כתב את התפילין לפני המלחמה".



"אשר ראה שחגורת הרשע מתהדקת סביב הצוואר והבין שבקרוב ייתפס וישלח לאן שהוא, חפץ בכל מאודו לשמור על מצות הנחת תפילין בכל יום. על כן כתב לעצמו את הפרשיות ו"בנה" בתים בגודל מיניאטורי, שאיתן יוכל ללכת לכל מקום.

הקשר של התפילין ממשיך להיות קשר העברת המורשת לדורות הבאים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!