יותר מסין, רוסיה וקוריאה: ישראל בין מניפולטוריות המט"ח הגדולות בעולם

לפי מחקר של מכון פטרסון לכלכלה, ישראל מדורגת חמישית ברכישה נטו של מט"ח ביחס לגודל הכלכלה שלה. נתון זה מצטרף לנתון מפתיע אחר - למרות הרטוריקה האנטי-גלובליסטית של הנשיא דונלד טראמפ, סין אינה מופיעה כלל בין המניפולטוריות הגדולות.

1. מהי מניפולציה במט"ח

מניפולציה במט"ח (Currency manipulation) מתבצעת כשמדינה רוכשת כמויות גדולות מהנדרש של מט"ח כדי לשלוט בשער המטבע שלה - להעלות או להוריד אותו. הורדת שער מטבע מקומי נועדה לעודד את היצוא ולשמור על עודף גדול בחשבון השוטף שלה.

2. איך עושים את זה?

כשמדינה X קונה ממדינה Y מט"ח, היא מתמרנת את ערך המטבע שלה ביחס למטבע של מדינה Y. צעד זה גורם ליצוא ממדינה X להיות תחרותי יותר (ומייקר את היבוא), ובכך מעודד צמיחה במשרות מקומיות ביצוא. עם זאת, הוא פוגע במדינה Y בכך שהוא מעלה את שער המטבע שלה ומייקר את היצוא שלה, ובכך גורם לאיבוד משרות מקומיות.

3. מי עושה את זה?

מניפולציית מט"ח היתה פופולרית מאוד לפני כעשור, אך גם כיום היא ממשיכה לקרות. על פי מחקר עדכני של ג'סף גאנון וטסה מוריסון ממכון פטרסון לכלכלה בינלאומית (PIIE), בשנים האחרונות המדינות הפעילות ביותר במניפולציית מט"ח היו סינגפור ושוויץ, עם רכישות שנתיות ממוצעות ב-2016 וב-2017 של 60 מיליארד דולר ו-80 מיליארד דולר, בהתאמה. שש מדינות נוספות ממשיכות לבצע מניפולציית מט"ח בהיקף נמוך יותר – טייוואן, ישראל (שמדורגת במקום החמישי מקרב מניפולטוריות המט"ח), קוריאה, שוודיה, תאילנד ויפן.

4. מתי הפסיקה סין לשחק בשער המטבע?

בעבר היתה זו סין שדורגה במקום הראשון כמניפולטורית המט"ח הגדולה ביותר. אך כשהצמיחה שלה החלה להאט, הבנק המרכזי פשוט התחיל לעשות את ההיפך - ב-2015 וב-2016 הוא מכר נכסים זרים, בעיקר דולרים, כדי למנוע פיחות במטבע היואן. ב-2017 בריחת ההון הפרטי מסין נעצרה.

5. איך מבחינים במניפולציה?

מדינות מוגדרות כמבצעות מניפולציה במט"ח אם הן מדינות עם הכנסה בינונית-גבוהה ויש להן עודף בחשבון השוטף של יותר מ-3% מהתמ"ג.

6. האם כל רכישת מט"ח היא בהכרח מניפולציה?

לא. אולם רכישה של מט"ח כדי לרכוש מוצרי יבוא, כמו נפט למשל, תגדיל את מראית העין של מניפולציה (מאז המשבר ב-2008, ובייחוד מ-2011, יש להפריד בין מדינות מתפתחות למדינות מפותחות. במדינות הפריפריה יש משבר מימון דולרי. הן אינן מנסות לעשות מניפולציות מטבע, אלא סובלות ממחסור במימון דולרי שפוגע בפעילות הכלכלית שלהן).

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!