מיומנו של יועץ עליה דרמטית: הימים העמוסים של המטפלים והיועצים

מה קורה כאשר האשה מסרבת לעשות את החג אצל הורי הבעל? ההורים שרק לפני שנה עזר להם לקנות דירה והשתתפו ממש בחצי מהסכום. אבל לא רק שלא מסכימה לשבות או לחגוג אצל הורי הבעל, בגלל חתול שחור שעבר בינה לבין חמותה, היא מבקשת מבעלה לנתק את הקשר מבני משפחתו.

האישה מאיימת אפילו בגירושין אם הבעל לא ישמע בקולה ודורשת את הניתוק מכל מיני סיבות אשר אין בהם שום הגיון ואפילו נראה שיש גם קצת כפיות טובה.

דווקא הימים שאמורים להיות הכי מאחדים, שבעת הימים בהם כל המשפחה נמצאת יחד, הם המדד שבו נבחנת הזוגיות וההורות שלנו. האם היא תקינה והאם היא יכולה לעמוד בלחצים, או חלילה שבירה ומתפוררת בלחיצה הראשונה של בן או בת הזוג.

דווקא ימים אלו יכולים גם להרחיק ולהפריד בין זוגות אם לא עובדים נכון. זוגיות טובה לא נבחנת כאשר הכל הולך חלק, זוגיות טובה נמדדת בשעת הלחץ.

בכובעי השני, כיועץ נישואין המסייע באחד הארגונים, השבתי, עניתי והדרכתי מספר לא מבוטל של זוגות הנמצאים בקונפליקטים לפני, תוך כדי וגם אחרי החג.

לכולם היו קשיים שנבעו מחיכוכים הקשורים לחג, לקניות, למטלות, להתערבות מיותרת של ההורים, אך המכנה המשותף של כולם היה שאחרי שיחה קצרה, גם אני וגם הזוג הבנו הקושי לא התחיל בפסח הוא רק בא לידי ביטוי בחג הפסח.

אז ניתן לראות את זה מהכיוון הקשה של ימי החגים שהופכים את המציאות הזוגית והההורית לכואבת, אבל ניתן לראות את זה באופן ורוד הרבה יותר, בזכות הלחץ של החג ומתוך כל הקושי והמחלוקת, הגעתי יחד עם ההזוגות להבנה שהקושי והתסכול יכולים לעזור לנו לבנות זוגיות טובה יותר. דווקא מתוך השעבוד נוכל לצאת לגאולה.

עזרתי לזוגות שליוויתי לראות, שבעצם אילו לא היה לחץ של חג שמוביל לבלגן, הם היו נשארים באותו המקום אך ללא הדחף לחפש מזור ותרופה.

אחד הסיפורים שהגיעו אלי בערב החג האחרון, התחיל בשיחת טלפון שקיבלתי: "שלום לך ברצוני להתייעץ איתך. אשתי מסוכסכת מאוד עם אימי, עבר ביניהן חתול שחור ולא רק שהיא לא רוצה שנעשה את החג ביחד אלא היא מבקשת ממני לנתק את הקשר ביני לבין הורי. אני לא יכול לעשות זאת גם מפני שאני מחוייב בכיבוד הורים וגם מפני שזאת ממש כפיות טובה אחרי כל מה שהורי השקיעו עבורנו. רק לפני שנה אבי עזר לנו בקניית הדירה" המשיך הדובר מעבר לקו

"ואם לא די בזה הוא גם עוזר לנו כלכלית בחיי היום יום. אני ממש לא מבין אותה כיצד היא יכולה להיות כל כך אכזרית וכפויית טובה ולמה היא שמה אותי בין הפטיש לסדן? אני עומד במצב כל כך רגיש בו אני נקרע בין נאמנות לאשתי לבין בגידה בהורי. מה עלי לעשות? לעבוד על אשתי או להעמיד אותה במקומה?"

וכמובן כמו יהודי טוב אני תמיד משיב בשאלה לשאלה או אפילו מספר שאלות כדי להבין את המצב וכמו שחשבתי מצבה של הזוגיות הזו הוא בכי רע גם בימים רגילים.

יש בין בני הזוג הרבה נושאים שמצריכים הגעה לעמק השווה. האישה, שמתוסכלת מאוד מהזוגיות, רק את תסכולה העמוק ממצב הזוגיות במריבה עם חמיה וחמותה. הכאב שלה על הזוגיות שלה מופנה אל משפחת בעלה, מה שכמובן לא מתקבל על לב הבעל.



החגים נוטים להציף קשיים, גם זוגיים. צילום: Pixabay

כמובן שההדרכה שנתתי להם היא להפריד בין המערכת הזוגית לבין ההורים, הם יתחילו בעבודה זוגית שתעזור להם גם בפן המשפחתי, אך המסר העולה ממקרה זה הוא שלא תמיד התלונה של בן הזוג היא העיקר, לעיתים היא עלה תאנה לקושי יותר עמוק שלא תמיד ניתן להביע.

ניתן לדמות זאת לתינוק בין יומו שבוכה. ברור לנו שאם הוא בוכה משהו מציק לו. בין אם זה רעב, כאבי בטן או שיניים שצומחות, לכל הורה ברור שתינוק שבוכה סובל, אך מה קורה כאשר אדם בוגר מביע זעקת כאב?

לעיתים הוא עושה את זה במילים שיכולות להתפרש כלא הגיוניות או ככפויות טובה, במקרה זה זאת הייתה האשה, במקרה אחר יהיה הבעל ובמקרה אחר הילדים.

אחרי מה נלך אחרי המילים או אחרי הזעקה? ואני אומר, אין סתם זעקה, זעקה באה מכאב ואפילו אם הוא לא מובע נכון - זה לא אומר שהכאב לא קיים. חשוב להתעלם מהמילים השגויות כדי שנוכל להקשיב לשורש הכאב.

הכותב הינו מטפל בילדים ונוער ויועץ זוגי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!