הבריטי שהציל את הגאב"ד - נחשף וזכה לאריכות ימים

מידי שנה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, נחשפות עדויות וסיפורים על הצד האפל באותם ימים אפלים, שבהם יהודים נטבחו ונשרפו רק על עצם היותם יהודים, מנגד ישנם את הסיפורים על חסידי אומות העולם שהעמידו את חייהם בסכנה, תוך שהם מצילים וממלטים יהודים רבים מציפורני הרשע בדרכים שונות ובטכסיסים מתוחכמים.

סיפור אחד מיני רבות, המוכר בהיסטוריית השואה האיומה, אך פחות מוכר בקרב החברה החרדית, הוא סיפור הצלתו של מי שעומד כיום בראש 'העדה החרדית'.

בשורות הבאות, ניחשף לדמותו אחד המצילים, שאמנם לא נחשב חסיד אומות העולם, מאחר והתואר הזה ניתן רק לשאינם יהודים שהצילו יהודים בשואה, אך המציל הבריטי בשם ניקולאס וינטון, הציל מאות ילדים יהודים מכבשני אושוויץ. בין אותם ילדים, היה גם גאב"ד 'העדה החרדית' הגאון רבי יצחק טוביה ווייס שליט"א.

וינטון נולד בשנת 1909 באנגליה, להורים יהודים שהיגרו מגרמניה, שם גדל ועבד כבנקאי בגרמניה ובצרפת, לאחר מכן בשנת 1938 חזר לאנגליה ומשם היגר לפראג בכדי לעזור לחבר שביקש את עזרתו בסיוע לפליטים יהודים שנמלטו מהנאצים.

וינטון החל לפעול בכוחות עצמו, כדי לארגן את העברתם של מאות ילדים יהודים, למדינות שיסכימו לקבלם בגפם - ללא הוריהם. רוב הילדים שהציל נשלחו לבריטניה, ואילו חלק קטן מהם, נשלח לשוודיה, מדינות אחרות באירופה האנטישמית של אותם ימים, סירבו לקבל את הילדים בטענות שונות ומגוונות.

בעקבות 'ליל הבדולח', התקבלה בבריטניה החלטה, המאפשרת את הגירתם של פליטים יהודים שגילם מתחת ל-17, בתנאי שהצעיר היהודי יוכיח שיש לו מקום שהייה בבריטניה ו-50 לירות שטרלינג למימון כרטיס נסיעה חזרה לארץ מוצאו לאחר המלחמה. יש לציין, כי 50 לירות סטרלינג, היו אז סכום עצום ביחס להיום. בימים ההם, מספר לירות החיו משפחה שלימה למשך שבוע שלם.

ניקולאס וינטון מצא ברוב תבונתו ותושייתו - בתים למאות ילדים יהודים, באמצעות מודעות שפרסם בעיתונות מכיסו הפרטי, וינטון הספיק להוציא מפראג 669 ילדים, בשמונה רכבות, הוא ניסה להוציא רכבת תשיעית שעליה היו כ-250 ילדים שהייתה אמורה לצאת, אך הגרמנים כבר לא איפשרו את נסיעתה.

מעשי ההצלה של וינטון, לא פורסמו ברבים לאחר המלחמה, הוא הסתיר את מעשיו הנאצלים מן הקרובים אליו ביותר, ולאחר המלחמה לא פגש איש מן הילדים שהציל, הוא סיפר בראיון כמה שנים לפני שנפטר שהוא חשב שכולם עזבו את אנגליה עם תום המלחמה, כפי שהם התחייבו.

בתחילת שנות השמונים, התקבל ווינטון כחבר במסדר האימפריה הבריטית עם התואר "סר" השמור רק לאנשים מיוחדים שתרמו לאומה הבריטית, שזה נחשב לכבוד גדול מאד בבריטניה, אך לא על הצלת הילדים, אלא על תרומתו להקמת דיור מוגן לקשישים נזקקים.

רק כ-50 שנה לאחר המלחמה ב-1988, גילתה אשתו גרטה, באקראי - מחברת ובה רישום מדויק של פרטי הילדים שניצלו, הוריהם ומשפחות האומנה בהם התגוררו, אשתו מסרה את המחברת לעיתונאים והם החלו לחפש את הניצולים הרבים שחלקם התגוררו בבריטניה, לפי שמותיהם במחברת.

לאחר שנמצאו כמעט כל הניצולים, הוזמן סר ניקולאס לתוכנית אירוח יחד עם אשתו כחלק ממוזמנים רשמיים, שם דיברו על מעשיו האציליים של וינטון, הקהל כולו הורכב מהניצולים. את הדבר הזה וינטון לא ידע. לקראת סוף התוכנית, המנחה ביקשה ממי שניצל על ידי וינטון לקום על רגליו. לפתע כל הקהל קם על רגליו. וינטון היה בהלם. וכשהוא בגיל 80 הוא החל לדמוע בקהל ואיתו יחד כל הנוכחים שאותם הוא הציל.



כך הופתע וינטון בתוכנית הטלוויזיה

ב-2002 העניקה לו המלכה אליזבת השנייה תואר אבירות, כהוקרה על עבודתו בהצלת הילדים. בשנת 2005 ביקר וינטון בישראל ונפגש עם האנשים שהציל.

בשנת 2009 הוענק לוינטון אות גיבור השואה הבריטי ובאוקטובר 2014, בהיותו בן 105 קיבל מנשיא צ'כיה את אות מסדר האריה הלבן, העיטור הגבוה ביותר בצ'כיה, באירוע נכחו שבעה אנשים שהיו כבר בשנות השמונים לחייהם וניצלו בזכותו בתור ילדים.

ניקולס וינטון זכה לכינוי "שינדלר הבריטי", ובין הניצולים היה גם הגאון רבי יצחק טוביה וייס שליט"א גאב"ד 'העדה החרדית', שנולד ב-1926 בט"ז באלול שנת תרפ"ו. הגאב"ד נולד בפזינוק ליד ברטיסלאבה שבצ'כוסלובקיה, שכיום היא חלק מסלובקיה וב-1939 ניצל הילד יצחק טוביה וייס על ידי משלחת 'הקינדר-טרנספורט' שאירגן ניקולס ווינטון. הגאב"ד שהיה אז בגיל 13 היגר ללונדון בגפו, כשמשפחתו נותרת מאחור.

בשנת 2015 הלך וינטון לעולמו והוא בן 106, חצי שנה לפני לכתו, תכנן הגאב"ד להמריא לבריטניה בכדי לבקר את וינטון ולהודות לו על הצלתו, אך הדבר לא יצא אל הפועל. לאחר פטירת וינטון שיגר הגאב"ד מכתב למשפחתו האבלה וכתב: "גם אם הוא כבר לא נמצא איתנו, זכרונו נמצא עם כל אלה אשר חיים בזכותו".

במכתב הוסיף הגאב"ד וכתב "היו אז אנשים בודדים שאזרו עוז להתגבר על האימה, האיומים והאלימות, כדי לשמור על אנושיות, אביכם היה באותו קומץ אנשים שהייתה להם את האמונה המצפונית והנחישות להציל אלפים ממוות בטוח. אני מלא ביראת כבוד מאופיו האצילי".

יהי זכרו ברוך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!