אברך או סיקריק • תושב 'בתי וורשא' מ-פ-ח-ד

אם תבדקו, תראו כי הטור שלפניכם חתום בעילום שם: 'תושב שכונת מאה שערים'. זהו אולי סיפורו של הטור כולו. כי אני אמנם תושב השכונה, אבל לא רק. אני גם בעל שם פרטי ושם משפחה, כתובת מגורים ספציפית, ואפילו בית כנסת קבוע.

אבל מעל הבמה הזו, אני לא יכול לחשוף אותם.

למה?

כי אני מ-פ-ח-ד!

מפחד מאותם אלו שהפכו את רחובות השכונה, בה אני חי בשנים האחרונות, לאזור מוכה פשיעה; לאזור בו רמת האלימות משתווה לקשות שבשכונות ישראל; לשכונה בה ללכת ברחוב, הפך להיות מבצע מורכב; שכונה בה עלול אדם (חרדי למהדרין, בזה תוכלו להיות בטוחים), להתקל באלימות אקראית המכוונת נגדו, נגד אשתו או נגד בנותיו הקטנות. ולמה? רק כי מישהו קם בבוקר על רגל שמאל.

הסערה המטלטלת את הציבור החרדי מאז הוכה אברהם הירשמן ברחובה של ירושלים על-ידי קבוצת רעולי פנים, לא פסחה גם עלינו - שכניו של הירשמן בשכונת המריבה, שכונת בתי ורשא, ובשכונת מאה שערים כולה, הסמוכה.

הדיווחים בשעות הלילה המאוחרת על תגרת הידיים שפרצה ברחוב צפניה בירושלים, ושטף הדיווחים שהתבררו כלא מדוייקים, על חומרת מצבו של הירשמן, הגיעה גם אלינו. אולם עבורינו מהווה האירוע שלשום, המשך ישיר לשרשרת האלימות שהשליטה קבוצת תושבים, עליה נמנה הירשמן - קבוצה שמוכרת לכולם בשם 'הסיקריקים' - ברחובות השכונה הירושלמית הוותיקה מזה מספר שנים.

שיהיה ברור, התקיפה האלימה האחרונה, נגד הירשמן, שזכתה לחשיפה גבוהה, כמו גם תקיפות קודמות שהוביל הירשמן נגד חלק מתושבי השכונה, וחסידי גור בפרט, לא מקובלות עלינו, ואנחנו, כל תושבי השכונה, גם אלו הסולדים לחלוטין מאורח ההתנהלות של הירשמן וחבריו - מתנגדים לה נחרצות.

ממאבק כספי למלחמת עולם

מה שכן היה מוזר לנו, ביממה האחרונה, היה לשמוע אנשים שמעולם לא שמעו את שמעו של הירשמן, מכנים אותו "אברך תלמיד חכם וירא שמים" שלא פגע מעולם באיש.

הרי מי שקצת יברר בשכונה, ישמע שמדובר באדם שאולי על פניו נראה שקט ומכונס, אבל למעשה הוא אחד המוחות שמאחורי הקבוצה המטילה מורא על עוברים ושבים תמימים בשכונות מאה שערים וגאולה - אותה קבוצה שהחליטה להפוך מאבק כספי, למלחמת עולם פנים-חרדית.

כשקבוצת ה'סיקריקים', ביניהם מקורביו של הירשמן, שכל מי שמסתובב בשכונה יותר מחצי יום יודע שהם קשורים אליו, הטילו אימה על חנות הספרים 'אור החיים' בשכונה, כולם ידעו לגנות זאת. מדי יום, מזה שנה וחצי, הם פוגעים וחומסים בחנות הספרים והפכו את המקום למוקד אלימות ברברית ופרועה, תוך שהם גורמים נזק רב, השחתת רכוש, פגיעה פיזית בבעלי החנות, במוכרים, בקונים ובעוברים ושבים.

כולם מכירים את הסיפורים, על חומצה המושלכת לעבר עוברות ושבות באיזור, על חטיפת פאות מראשי מבקרות בשכונה, ועל השחתת חנויות וחלונות ראווה - ובשכונה יודעים כולם בדיוק מי הם האנשים המעורבים בזה.

נכון, קיים סכסוך נדל"ני בשכונה. אבל מי שהפך אותו למלחמת עולם פנים-חרדית, היו בני הקבוצה הזו. בשכונה כולם יודעים מי הפך סכסוך כספי לגיטימי, כמוהו יש רבים, לסכסוך שסוחף אחריו פתאום את כל הציבור. כולם גם יודעים מי השתתף בניסוחם של הפשקווילים הראשונים שכוונו ישירות נגד האדמו"רים מבעלזא ומגור, שהושלכו ברחובות העיר בחג השבועות תש"ע.

כשהגבול נחצה...

תשאלו את אלו שנפגעו מחברי הקבוצה הזו, סתם כי הלכו ברחוב; תשאלו את האנשים שנפגעו בפרשת הפלישה לביתו של אברך תושב השכונה, בחודש אדר תש"ע - פלישה שהסתיימה בהרס כבד ובהפלה לא טבעית ומסוכנת של אשת האברך; תשאלו אותם ותשמעו מהם - כי הסיקריקים עומדים מאחורי גל האלימות הכבד. ותשמעו גם, כי בעיני כל מי שמכיר את הנפשות הפועלות, הירשמן הוא המוח מאחורי ה'סיקריקים'.

עד לאחרונה נשאר המאבק הכספי, למרות הכותרות שגרר, בתחומי השכונה. אבל בחג סוכות האחרון, ביום הושענה רבה, נחצה גבול מסויים, שחצייתו סימנה תקופה חדשה במאבק - תקופה בה הפך מאבק כספי למאבק פנים-חרדי. אלמונים, מקבוצת ה'סיקריקים' אטמו את דלת ביתו של בנו הצעיר של האדמו"ר מגור בדבק, פיזרו לכלוך סביב דלתו, ותלו פתק ובו איומים שכוונו ישירות, נגד האדמו"ר ומשפחתו.

האם תקיפתו של הירשמן קשורה לאותה חציית גבול? איני יודע. יתכן. אבל הגבול שנחצה, הוא גבול חמור ביותר.

ברור שאלימות לצורותיה, היא אסורה. אבל מי שמוביל מהלכים, שגוררים עשרות אלפי אנשים לתוך סכסוך נדל"ן פרטי שלו, אמור לדעת כי אפשר אולי לדעת היכן מתחיל מעגל אלימות, אבל אי-אפשר לדעת היכן הוא יסתיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!