הרבי איחל לגנרל "מיתה משונה" וזו התקיימה

בעיצומו של יום הכיפורים שנת תש"ו הגיע הגנרל האמריקני אייזנהאואר לביקור במחנה העקורים 'פלדאפינג' – מחנה צבאי נטוש בו אוכלסו בו כמעט 6000 ניצולי שואה ופליטים. כאשר הגיע למחנה יצאה לקראתו משלחת מראשי הפליטים, וביניהם האדמו"ר מצאנז בעל 'שפע חיים' זצ"ל, אשר כידוע פעל רבות לקומם את שארית הפליטה ולהפיח רוח חיים באודים העשנים.

בפמלייתו של אייזנהאואר היה גם קצין יהודי בשם הרב סילבר (זילבר), מתלמידי ישיבת 'תורה ודעת', אשר שימש כמתורגמן בין הרבי לבין אייזנהאואר.

סיפר הרב סילבר: "בשלב מסוים ניתן היה להכיר על פני המצביא הוותיק אותות התרגשות… הוא פנה אלי בסבר פנים רציני, שאומר לרבי שהוא מבקש ממנו ברכה אישית. ואכן העניק לו הרבי את ברכתו: 'בזכות אשר זכה להציל את העולם ורבבות יהודים מידיהם האכזריות של חיילות הגרמנים, יזכהו השי"ת לעלות מעלה מעלה ולהגיע למשרה הכי רמה בארצו'.

"לידו של אייזנהאואר עמד הגנרל פאטון, מפקד החזית האירופאית של הצבא האמריקאי, ולאחר הניצחון המושל הצבאי של האזור, שהיה ידוע בדעותיו והתבטאויותיו האנטישמיות הקיצוניות. כאשר שמע את הברכה החשובה שקיבל אייזנהאואר, ביקש גם כן לקבל ברכתו של הרבי.

"כאשר תרגמתי לרבי את בקשתו, ענה הרבי: 'ער זאל איינעמען א מיתה משונה!' (שתהיה לו מיתה משונה!). אמרתי לרבי: 'וכי איך אני יכול להגיד לו דבר כזה?' ענה לי שוב הרבי בהדגשה את אותו הנוסח. הייתי במבוכה גדולה, אבל בזכותו של הרבי נתן הקב"ה בפי תרגום דו-משמעי: 'הרבי אומר שתזכה לפרסום גדול ושמך ייחקק באבן לנצח' (באנגלית יש לזה משמעות חיובית)".

ההיסטוריה שהתרחשה במוקדם ובמאוחר, מלמדת אותנו עד כמה לא נפלה שערה אחת ארצה מאותה 'ברכה' ומאותה 'קללה' ששיגר הרבי זי"ע לשני האישים:

שבע שנים לאחר מכן נבחר אייזנהאואר ברוב קולות לשמש כנשיאה ה-34 של ארצות־הברית וזכה להגיע למשרה הכי רמה בארצו. [בדינר שנערך בארה"ב ע"י ועד הנאמנים של 'מרכז רפואי צאנז' בשנת תשס"ב, הוזמן לנאום כאורח, השגריר מקסוול ראאב, מי ששימש בזמנו כמזכיר ממשלתו של הנשיא אייזנהאואר, ובדבריו סיפר את אשר שמע לא אחת מפיו של הנשיא, שהוא זכה לקבל ברכה מרב יהודי שבירכו שיזכה לטפס עד למשרתו הרמה…].

ובאשר לרשע פאטון – לא חלפו שבועיים ימים מאז, וכבר החל הוא ליפול בדרכו אל מיתתו המשונה. היה זה ב'הושענא רבה' של אותה שנה, כשלאחר ראיון אנטישמי במיוחד שהוא העניק לעיתון ה'ניו יורק טיימס', גער בו הגנרל אייזנהאואר קשות, משהתפתח ביניהם שיח קולני, מיהר אייזנהאואר לפטרו ממשרתו הבכירה ולהורידו לדרגה צבאית נמוכה בהרבה.

אבל בכך מפלתו רק החלה: ב'זאת חנוכה' של אותה שנה נפצע הרשע אנושות בתאונת דרכים כשנהג ברכבו האישי והתנגש בעוצמה רבה במשאית צבאית. הנוסעים האחרים ונהג המשאית נפצעו באורח קל מאד, אולם פאטון הרשע נפצע כאמור אנושות. פציעתו הביאה אותו לשיתוק מידי מצווארו ולמטה, וכעבור שלושה עשר יום, הוא מת מפצעיו במיתה משונה…

(באדיבות אתר 'דרשו', על פי ביטאון 'צאנז')

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!