זעם על בחירת החרדית להדלקת המשואה: "מרתיח. העוול זועק לשמים"

הרחוב החרדי סוער ביממה האחרונה, מאז הודיעה שרת התרבות מירי רגב על החלטתה שרחלי גנות - אשת הייטק חרדית מבני ברק, תדליק משואה ביום העצמאות וזאת בשל פעילותה לשילובן של הנשים החרדיות בהייטק, במסגרת תפקידה כבעלים וכמנכ"לית של חברת 'רייצ'יפ'.

בניגוד להודעתה החגיגית של שרת התרבות, רבים מהחרדים השמיעו ביקורת רבה על ההחלטה ונשים רבות טענו כי דווקא הנשים החרדיות מופלות לרעה בתחום ההיי טק עד כדי עושק של ממש שצריך לעשות לו סוף, וכי מדובר בתעשיית ניצול הנשים החרדיות וביצוע עוול שזועק לשמים.

הטענות המרכזיות התמקדו בפרמטרים של שכר הנשים החרדיות ותנאי העבודה שלהן, על פיהם עולה כי הנשים החרדיות מופלות לרעה ביחס לעובדות שאינן חרדיות שעובדות בחברות לא חרדיות.

רק אחוזים בודדים מכלל הנשים החרדיות העובדות מועסקות בהייטק, אבל לא מעט מאלה שלמדו מחשבים כדי להתפרנס בכבוד, מוצאות את עצמן עובדות בחברות כוח אדם שיש שאומרים שמנצלות את כוח העבודה הנשי חרדי. בתמורה לתנאים התואמים את אורח החיים החרדי, החברות מציעות שכר נמוך מאוד וביטחון תעסוקתי מפוקפק.

הנתונים המספריים מוכיחים כי הנשים העובדות בהייטק מרוויחות פחות מעמיתותיהן החילוניות והפרש השכר יכול להגיע לאלפי שקלים בחודש.

שירי ב. עבדה באחת מחברות כוח אדם המוכרות בשוק ההייטק בישראל. היא יודעת שקיים ניצול של עובדות, היא ראתה את הניצול ומכירה אותו מקרוב: "המשכורת ההתחלתית היא אמנם לא מינימום, אבל גם לא הרבה מעל", היא מספרת ל'לובי נשי', "כשאני התחלתי לעבוד באחד המקומות האלה לפני כמה שנים, המשכורת ההתחלתית הייתה קרובה לחצי מהמשכורת שאישה יכולה לקבל במקום עבודה אחר".

לדבריה, "ההחלטה להעניק פרס בדמות הדלקת משואה למי שפועלת להחלשת הנשים החרדיות בתחום ההייטק - מרתיחה. חוטאת נשכרת.

גם איטה (שם בדוי) שעבדה במשרד אחר הסכימה לשתף את 'בחדרי חרדים' בתחושותיה: "אני הייתי עובדת הכרחית וידעתי לדרוש, אז לא הרגשתי כל כך את הניצול. חברותי, עובדות מוכשרות מאוד שלא התעסקו בתחום בו אני התעסקתי, נשארו במשרד רק בגלל שהוא קרוב לבית, מציע סביבת עבודה נפרדת, קיבלו משכורת נמוכה מאוד וידעו שהן מועמדות לפיטורין בכל רגע. בגלל התנאים חלקן אפילו לא הרגישו את הניצול. החברות והמשרדים יודעים שהעובדות בכיס שלהם בגלל התנאים הנלווים שהן מציעות ומרשות לעצמן לעשות מה שהן רוצות".

האם מקומות העבודה הנפרדים טובים לנשים חרדיות? גם בנושא הזה יש שתי גישות "מחד", אומרת איטה, "המקומות הללו סיפקו תעסוקה לנשים, שאחרת לא היו יוצאות לעבוד בהייטק, אבל מאידך הם יצרו את הלגיטימציה למצב הזה של ניצול".

מומחים להעסקת חרדים אומרים ל'בחדרי' כי כשבחורה חרדית יוצאת מהסמינר אין לה הרבה אופציות בחירה, כל החברות ובנות המשפחה עובדות בחברות המדוברות. בשלב הראשון זו לגמרי בחירה של הבחורה או האישה ללכת אל המקומות האלה".

הניצול מתחיל בשלב השני, כשהנשים כבר בעלות ותק וניסיון אבל אין לה לאן להתקדם. מצד אחד אף אישה לא רוצה להפסיד את מקום העבודה שלה, אבל מצד שני הן מוצאות את עצמן תקועות מבלי יכולת להמשיך אל משרה בכירה יותר או אל משכורת גבוהה יותר", מוסיפים המומחים.

האם יש אפשרות לפתור את הסיטואציה הבעייתית שנוצרה? המומחים אומרים כי יש שני דברים שצריך לעשות כדי לשנות את המצב: האישה החרדית צריכה ליצור לעצמה רשת נטוורקינג בתחום העיסוק שלה, לצאת להשתלמויות מקצועיות, להכיר אנשים נוספים ולא לפחד לצאת מאזור הנוחות על מנת להגיע למקום טוב יותר. הראשונות שתעשנה את השינוי, תפתחנה את הדלת לשאר הנשים החרדיות.

גם ברמה הלאומית ומבחינת מדיניות יש מה לעשות. המדינה יכולה לעודד חברות הייטק שמציעות סביבה מותאמת ורמת שכר שיוויונית לנשים חרדיות, המדינה יכולה בין השאר גם להציע תכניות העשרה מקצועית מסובסדות בתחום ההייטק ובכך לעודד נשים להתקדם מקצועית ולהכיר אנשים חדשים בתחום. ברגע שחברה הייטק אחת תצליח עם שינוי התפיסה הזה, חברות נוספות תרצנה להעתיק את המודל הזה.

מנגד, אנשי 'פורום ההייטק החרדי' איתם דיברנו הציגו תמונה שונה לחלוטין. על פי דבריהם, אכן, הבנות שעובדות בחברות הללו בשנים הראשונות לאחר שסיימו את לימודיהן בסמינר מרוויחות שכר נמוך יחסית, אך ההכשרה שהן מקבלות בסמינר לא מועילה כלל לשוק העבודה. בחלק מהסמינרים מלמדים חומר שכבר לא תקף בשוק העבודה הנוכחי, הלימודים נעשים ללא אינטרנט והבוגרות לא יכולות להשתמש בידע שרכשו כדי להשתלב בתעשיה.

חברות ההייטק שמוכנות לקבל את הבנות יוצרות עבורן חממה ללמידת השוק המקצועי ונותנות להם את המקום לגדול על חשבונן ולהפוך למפתחות תוכנה מעולות. החברות לא רק שלא מרוויחות מהעסקתן של בוגרות הסמינרים, אלא לאחר שהבנות הפכו למקצועיות ביותר בתחומן הן הולכות לעבוד בחברות ההייטק הגדולות.

כל פניותנו לרחלי גנות לקבלת תגובה, לא נענו. לכשנקבל את תגובתה נפרסמנה במלואה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!