בעקבות חיסולו של מועמר קדאפי • הרהורים נוגים

קדאפי התאים לעמו – והיום מתברר, שעמו התאים לו. לא פחות.

לפני כמה ימים נלכד מנהיגה המודח של לוב, מועמר קדאפי, על-ידי מתנגדיו. תוך דקות הוא חוסל באופן ברוטאלי ואכזרי מאין כמוהו. הפורעים לא שכחו לתעד את המעשה הברברי, ולשגר את התיעוד לכל כלי התקשורת בעולם.

נחזור ברשותכם כמה חודשים לאחור:
~לאחר מלחמת אזרחים עקובה מדם - במהלכה נרצחו אלפי, וישאומרים עשרות אלפי, אזרחים לובים - נמלט נשיא לוב מארמון הנשיאות, ארמון שהתגלה בפארו והדרו, ככזה השמור לנהנתנים מהסוג העריץ ביותר: ארמון שהחזיר אותנו לפתיח של מגילת אסתר, המתאר בפרוטרוט את חייו הנהנתנים של המלך אחשורוש - הכולל כלי כסף וזהב ו'כלים מכלים שונים'.

ההמון הזועם, שחי בעוני, כילה את זעמו בבית ובשרידי תמונותיו ויצירותיו, ובעיקר בפסלי העריץ השנוא.

כוחות נאט"ו השתתפו גם הם במרדף אחר העריץ ונאמניו, ובלוחמה שנועדה לסלק אותו כליל מהשלטון. בעת המרדף התגלה מקום מחבואו: תעלת ביוב השונה במעט מארמון הנשיאות ומהכלים שפיארו אותו.

אך ההמון הזועם, לא לכד את רוצח ההמונים והביאו למשפט, הוא גם לא חיסל אותו באופן ענייני וממוקד, אלא קרע אותו בלינץ' המוני מזוויע.

תם עידן התפנוקים

מהסרטונים שהגיעו לכלי התקשורת ניתן ללמוד כי ההמון בחר לקרוא פסוקים מהקוראן, תוך כדי ביצוע מעשי הזוועה, וה'פרומער'ס' גם הקפידו לצעוק: 'אללה הוא אכבר', על כל מכה וחבטה שהעניקו לנשיא לשעבר.

קדאפי התחנן על חייו, ביקש רחמים וכינה את חבורת הברברים: "בני אהובי". אך דבר לא עזר. ההמון החליט לעשות בו שפטים, ודבר לא יעצור בעדם. קדאפי הושלך ככלב.

אין כל ספק כי מדובר בתמונות קשות לצפייה. החשיפה לתמונות הללו יש בה כדי לפגוע בנפש רגישה.

אך קודם כל יש בהן כדי לעורר אותנו ולהזכיר לנו את טיבו של המזרח התיכון בו אנו חיים, ואת טיבם של שכנינו.

מי שמצפה שיום אחרי שהמנהיגים העריצים ייעלמו בדרך זו או אחרת מהזירה, נראה 'מזרח תיכון חדש', אינו אלא טועה: מה שהיה הוא שיהיה, ואולי אף חמור מכך - המנהיגים הקודמים על כל מגרעותיהם, חיו חיי מותרות ותפנוקים, מנותקים לחלוטין מסבל בני עמם. המנהיגים החדשים – אלו שצמחו מתוך העם – הם אלו הנוהגים לבצע מעשי לינץ' ולתלוש איברים בכיכר העיר.

כשקיבלתי את שתי אז גופות הקדושים

למי שזכרונו בוגד בו, נזכיר: לפני למעלה מעשור בוצע לינץ' בשני חיילי צה"ל שנקלעו בטעות לעיר רמאללה.

רמאללה, אף שהיא עיר ערבית נורמטיבית באופן יחסי, לא חסה ולא חמלה על שני החיילים, ותלשה את איבריהם, שרפה את גופותיהם, והמיתה את שני חיילינו במיתה משונה.

למה? ככה!

באותם ימים שימשתי כרב אוגדת איו"ש, והייתה לי את הזכות לקבל את שתי גופות הקדושים בחזרתם לארץ.

מפאת כבודכם ובעיקר מפאת כבוד הקדושים - לא אתאר במילים מה ראיתי ומה היה מצב שרידיהם הקדושים.

לצערנו, גם אצלנו אנו מגלים מדי פעם לפעם, פושעים ומרצחים, בני עוולה הנוטלים חיים ברשעות ובאכזריות. אך מעולם לא נרשם אצלינו, אצל העם היהודי, מחזות לינץ' ברבריים ואכזריים.

למי שנזקק להבין מה בינינו לבינם, מה ביני לבין בן חמי, ניתן לתמצת זאת במשפט אחד: החמאס דרש וקיבל את שחרורם של מבצעי הלינץ' ברמאללה.

כל מילה נוספת מיותרת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!