לא רוצים לחזור לשגרה • הרהורים בעקבות עסקת שליט

עם ישראל יודע להתאחד בעיקר - ואולי רק - במצבים קיצוניים או בתקופת מלחמה.

למי שזוכר את מלחמות ישראל כמו ששת הימים ויום הכיפורים - איך כולם דאגו לכולם, דאגה אמיתית, עשייה והתנדבות שלא לצורך יח"צ. גם בתחילתה של מלחמת לבנון הראשונה, חזינו מראות יפים של פרגון ועזרה הדדית.

גם בתקופות הפיגועים, כמו בימי המלחמה, נרתמנו לעזור לנפגעים.

עם ישראל בתפארתו. שגרת החירום יוצרת אחווה שכה חסרה בימים של שגרה.

מסתבר, כי לא רק בעיתות מלחמה – שיש בהם שכול ואבל - העם יודע להתאחד, אלא גם בזמנים של שמחה ואושר כמו חזרתו של גלעד שליט מהשבי המתמשך.

גם זה אינו טריויאלי.

עם שלם חוגג שחרורו של חייל אחד משבי, למרות המחיר הכואב והסיכון הכרוך בכך. כולם שמחים את שמחת החייל, שמחים ומזילים דמעה.

אינני מדבר ביחס למדינות שכנות, שאצלם אין ערך לחיי חייל. אני זוכר היטב את דבריו של נצר, נשיא מצרים לשעבר, שאמר כי הוא מוכן להקריב מיליון חיילים מצרים כדי לחסל את מדינת ישראל - אלא אפילו ביחס למדינות השפויות, אין מצב שבו מתנהגים כך לחייל בודד שנפל לשבי - שלא לדבר על כך שראשי המדינה מקבלים את פניו.

רשאים אנו להתפאר ביהדותנו: רק עם נבחר מסוגל להגיע לרמות שכאלה.

לאן נעלמה שנאת החינם?

הלא יאמן קרה.

אנשי שמאל מובהקים, אשר בימים של שגרה אינם מסוגלים לפרגן לראש הממשלה ולחבריו. גם אם יקבלו החלטה שיש בה קונצנזוס, תמיד ימצאו את הצד השלילי.

ואילו בעסקת שליט, למרות הדעות החלוקות והסיכון הגדול שהיא טומנת בחובה, כולם שיבחו ופירגנו, גם אם מבצעי העסקה הם אויביהם המושבעים.

לפחות 27 אחוזים מהעם, ובהם פוליטיקאים ואנשי מעשה, לא אהבו את העסקה. אבל השמצות פרועות לא נשמעו.

גם אלו שפעלו כנגד העסקה ואף עתרו לבג"ץ מתוך אמונה כי מדובר באסון לעם ישראל, הם ידעו לעשות זאת באופן ראוי וענייני ולתקוף את העסקה מזווית עניינית ולא מזווית אישית כנגד מקבלי ההחלטות.

הערכים האמיתיים שכה חסרים בסל הערכים של רבים מאיתנו בשגרת היום יום, נמצאו לפתע ובשפע רב.

כנגד ד' מינים

חג הסוכות המבטא יותר מכל את אחדותו של העם הזה. הלוא ארבעת המינים משולים לכל הרבדים בעם ישראל, כאשר אם חסר רק אחד מהם, בטלה המצווה כולה.

כמה סימבולי הוא שביום כזה, ערב הושענא רבא, משתחרר לו גלעד מהשבי, וכל העם מתאחד ברגשותיו וזונח את חילוקי הדעות.

ההתנהגות של כל העוסקים במלאכה, הייתה אצילית ומרשימה: החל מצה"ל, דרך ראש הממשלה ושר הביטחון וכלה בעמך בית ישראל.

אפילו העיתונאים - לא חיטטו, לא לחצו, ידעו לכבד את המשפחה ואחד את השני. התעלות מרשימה.

לא פעם נכתבו דברים אודות שנאת החינם, שמביאה לעם ישראל - לא עלינו - צרות. הקב"ה רוצה לראותנו מאוחדים ואוהבים.

נדמה לי כי בעת הזאת, כאשר העם גילה כי הוא יודע להתאחד ולהסיר את השנאת חינם ובמקומה אנו מזהים אהבת חינם החוצה את כל קצוות הקשת - לא יכולה להיות סנגוריה טובה יותר לעם ישראל מזו.

ברגעים אלו, אפוא, יכולים אנו להתפלל ולבקש מאבינו שבשמים שימלא כל משאלותינו לטובה ושיבשר לנו תמיד בשורות טובות ומשמחות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!