המסמכים הגנוזים נחשפים: כש'אגודת ישראל' ביקשה להרחיב את הנח"ל החרדי - והממשלה סירבה

"לכבוד מר לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל, ירושלים

"בהמשך לפעולותינו במסגרת גיוס חברים לגרעיני נח"ל של תנועותינו, פנינו מיד אחרי שחרור ירושלים למוסדות המוסמכים בדבר ישוב גרעין נח"ל חרדי בירושלים העתיקה.

"לצערינו לא נענינו עד כה.

"אנו חוזרים ופונים לכב' כיו"ר ועדת השרים העליונה לעניני ירושלים, לאפשר לנו ישוב גרעין נח"ל בירושלים.

"חברינו לחמו בירושלים והיו בין משחרריה, והם מוכנים למלא במקום כל משימה שתוטל עליהם".


המכתב, המבקש להרחיב את שורות הנח"ל החרדי שהוקם כחמש שנים קודם לכן, ולגייס אליו חרדים נוספים, נשלח באופן רשמי – לא פחות ולא יותר - ע"י תנועת צא"י – צעירי אגודת ישראל, שהוקמה ע"י נאמני גדולי ישראל והוכוונה על ידם. ועליו חתם משה חיים שינפלד, ראש מחלקת התיישבות בצא"י, שגם עמד לאחמ"כ בראש הנח"ל החרדי. העתק מהמכתב נשלח לח"כ הרב שלמה לורנץ, איש סיעת צא"י באגודת ישראל, נאמנם של גדולי ישראל.

רקע היסטורי

בכדי להבין את הרקע, יש לדעת כי באותם ימים, בשנים שאחרי קום המדינה, היה ברור שכל מי שלא לומד - הולך לצבא. משכך, פעלו עסקני אגודת ישראל להקמת מסלולים חרדיים עבור החרדים המתגייסים ובכך הצילו רבים מקלקול רוחני בצבא.

כפי שנחשף בעבר ב'בחדרי חרדים', עניין הקמת מסלולים ייעודיים לבני הציבור החרדי עלה כבר עוד לפני קום המדינה, כאשר לצד הדרישה של גדולי ישראל לפטור בני ישיבות מהצבא ההולך ומוקם, דרשו גדולי ישראל להקים מסלולים ייעודיים עבור אלו שאינם בני הישיבות, בכדי למנוע מהם קלקול רוחני בצבא. מועצת גדולי התורה נדרשה אז לעניין והציגה לפני מפקדי הצבא את דרישותיה בנושא.

דרישה זו להקמת גדודים חרדים עמדה תלויה במשך שנים ולא טופלה. בשנת תשט"ו, במהלך הכנסייה הגדולה של אגודת ישראל, עלתה דרישה נחרצת להקים גדודים חרדים בצה"ל.

מי שקם ועשה מעשה בעניין, היה האדמו"ר מויז'ניץ, ה'אמרי חיים' זצ"ל, שביקש מחתנו רבי משה ארנסטר להקים גדוד נח"ל צבאי חרדי.

על פי המתואר בכתב העת "עת מול", לאחר שגובשה התכנית, שהיו מעורבים בה גם שר האוצר ושר המסחר והתעשייה, פנה הרב ארנסטר למשרד הביטחון ושטח בפניו את הצעתו. בנובמבר 1960 כתב לו מזכירו הצבאי של בן־גוריון כי "ראש הממשלה מתייחס בחיוב לתכנית", וכי: "הוא ינחה את משרדי הממשלה להגיש עזרה מתאימה למימוש תכניתכם".

בעקבות הפעילות הנמרצת, יצאה לדרכה הקבוצה הראשונה שמנתה כ־50 חיילים בינואר 1961 במושב עמיעוז. לקראת תאריך זה נבנתה תכנית אימונים מסודרת והוקצה כוח אדם מתאים. ביוזמה הייתה מעורבת גם אגודת ישראל, שהרבי מויז'ניץ היה אחד מראשיה, ואכן, המגויסים במחזור הראשון עברו הכשרה צבאית.



הרב ארנסטר בשיחה עם נציג צה"ל. צילום: לוי יצחק פריידן, פנים אל פנים

אולם, לאחר תקופה התברר כי התכנית שהתווה הרב ארנסטר אינה עולה יפה. לא כל החיילים שהצטרפו לגרעין הראשון היו בעלי השקפה דתית אחידה. בהיעדר סמכות תורנית שתפקח על החיילים הצעירים הותרה הרצועה, וחלקם החל לזלזל בשמירת אורח החיים החרדי.

המעבר לקוממיות

הרבי מויז'ניץ הסיר את חסותו הרשמית מהתכנית. החיילים החרדים הועברו אל המושב החרדי קוממיות, והגדוד קיבל את שמו של היישוב. במושב זה, היחיד שהוקם על ידי אגודת ישראל, חיו כבר עשרות משפחות חרדיות ורב הישוב, הגאון רבי בנימין מנדלזון, פיקח בקפדנות על שמירת אורח חיים חרדי.

במכתב שנחשף ב'בחדרי חרדים', לפני שלוש שנים, כותב מרן הגראמ"מ שך זצ"ל בעניין הנח"ל החרדי, לרב מנדלזון, היה זה כשהתעוררה התנגדות בקוממיות לשהותם של החיילים ביישוב עקב בעיות רוחניות שונות.

במכתבו, כותב מרן הרב שך זצ"ל אודות הצעה שהעלה ח"כ הרב שלמה לורנץ להעביר את החיילים החרדיים אל כפר הנוער חזון יחזקאל, הנמצא בסמוך למושב קוממיות. הרב שך מספר כי הרב לורנץ שאל אותו לגבי הצעה זו להעביר את הגדוד לחזון יחזקאל. הרב שך מציין שהוא לא הכריע בשאלה זו, אלא הורה לרב לורנץ שיעשה כהבנתו. ואכן, לאחמ"כ, בפעילות ח"כ לורנץ, הועבר הגדוד למושב החרדי 'חזון יחזקאל'. בישוב זה הוקם, מפעל לעיבוד יהלומים וכחלק מהשירות הצבאי, עבדו החיילים החרדים במפעל יהלומים שהוקם במקום.

פעילות הנח"ל החרדי בכלל, וגיוסם של חסידי ויז'ניץ בפרט, נמשכו גם בשנים הבאות, ובתחילת שנת 1966 אף הוארכה תקופת האימונים הצבאיים.

אחרי מלחמת ששת הימים, בעקבות אווירת הפטריוטיות ששררה אז בארץ, עלה מספר המתגייסים לשורות הגדוד החרדי. מה שככל הנראה הביא לפנייה זו של צא"י - שנחשפה לאחרונה בארכיון המדינה בתקופה האחרונה והובאה בפתיח הכתבה - לבקש את הרחבת הגדוד ולהקים לו סניף נוסף גם בירושלים.



מכתב צא"י לראש הממשלה אשכול. ארכיון המדינה

המדינה מתנגדת

אלא, שדווקא המדינה ושלטונות הצבא ושר הביטחון דאז משה דיין - הם אלו שסירבו לבקשת צא"י. מספר חודשים לאחר פניית צא"י לראש הממשלה להרחיב את שורות הנח"ל החרדי, הוקמה ועדת משה דיין לבחינת הסדר הפטור לבני הישיבות, ובה הוחלט שלא לאפשר להרחיב את כמות הבחורים שמקבלים דיחוי, הגבלה שהוסרה רק כמה שנים לאחר מכן, ובמקביל הוחלט לסגור את הגדוד החרדי המכונה "קוממיות" בתואנה שאינו מביא תועלת צבאית למדינה.

מעניין לציין, כי במכתב של ח"כ הרב מנחם פרוש לוועדה, טוען הרב פרוש בפני הוועדה כי 50% מבני הישיבות, מתגייסים בסופו של דבר למסלולים השונים. הרב פרוש אף מביא נתונים המגבים את טענתו זו.

במסמך נוסף, שנחשף כעת ב'בחדרי חרדים', כותבים חברי הוועדה כי "אנו בהחלט רואים כחיוני לבטל מכל וכל את ההסדר של "קוממיות" באשר לא ייתכן שחייל ימנה על כוחות צה"ל, ובתקופת חיילותו ישב ויעבוד ביהלומים, יקבל משכורת וכל התקופה הזו תחשב לו כתקופת שרות.





פרוטוקול ועדת משה דיין, ודעת הוועדה על סגירת הנח"ל החרדי - קוממיות

ואכן, במהלך השנים לאחר מכן, הגדוד התמעט ונסגר. בכתב העת 'עת מול' נכתב, כי במהלך שנות ה־70 הלך מספר המתגייסים החרדים ופחת, ורק מעטים התגייסו לנח"ל החרדי. בעקבות הרפורמה שנערכה בצה"ל לאחר מלחמת יום כיפור, ובשל התועלת המועטה שהפיק הצבא מגיוסם של החרדים חוסלה למעשה מסגרת הנח"ל החרדי.

הפרשן לענייני חרדים של חדשות 10 הד'ר אבישי בן חיים, טען לא אחת כי גם המסלולים החרדיים הנוכחיים כמעט לא מביאים תועלת צבאית, אולם ככל הנראה העניין הציבורי סביב הנושא מביא את המדינה להשקיע הון תועפות במסלולים כאלו.

בפוסט שפירסם בנושא כתב בן חיים, "המתווים לגיוס עליהם מדובר היום מכוונים לגיוס חרדים מבוגרים, שזה אומר שהם יגיעו נשואים עם ילדים, יעלו הרבה כסף, וישרתו שירות מגוחך (כמו פרוייקט שחר במסגרתו מובטח להם שירות עם לימודים על חשבון הצבא, בלי לילות, בלי שבתות, ומשכורת עתק ביחס לחיילים).

אבישי בן חיים מוסיף, "שום סיירת. מאיפה יבואו חיילים חרדים לסיירת אם את הנחל החרדי לא מצליחים למלא בחרדים? וזה למרות שבנחל החרדי מוענקים תנאים בלתי אפשריים ונוחים במיוחד. ההבטחה היא לשירות של שנתיים בלבד ושנה שלישית צ'ופר שנת לימודים חינם במעמד של חיילים (במקרים רבים חיילים בודדים) עם כל הזכויות הנלוות. עם צ'ופרים מהעמותה האידיאליסטית של הנחל החרדי כמו 5000 דולר מתנת חתונה לכל בוגר הנחל החרדי שמתחתן", כתב הד"ר אבישי בן חיים.

העמדות ההיסטוריות הצפונות, שרואות אור כעת ב'בחדרי חרדים', מעניינות במיוחד על רקע המציאות כיום, כאשר הצבא פועל להקים גדודים חרדים בהם כאמור אין תועלת רבה לצבא, ואילו הציבור החרדי אינו תומך במסלולים אלו, וסביב הויכוח הפנימי בין העדה החרדית לבין הציבור החרדי על העמדה המדוייקת בה יש לנקוט מולם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!