מול השופט: הנס שאירע לאיש התקשורת החרדי

ערב חג השבועות, תשנ"ו, נפתחה תתנת הרדיו "כל האמת". למעלה משני עשורים חלפו מאז ועדיין כולם אתנו וזוכרים איך נוצר פס הקול שאתו החזרנו עטרה ליושנה.

השנים ההן היו שנים שבהן המדיה פרצה לאזרחי ישראל, השבט הלבן ניסה להכתיב לציבור בכוח סדר יום משל עצמו, אחוזי התוכן היהודי ומסורת ישראל הודחו הצידה לטובת הקול האחד שהציבור המסורתי, מזרחי, דתי וחרדי הודר ממנו לחלוטין.

בשנים שלפני הקמת התחנה עמדתי בראשות עמותה שבאמצעותה ארגנו מאות אירועי פיוט ברוח מסורת ישראל, התחושה בכל ערב הייתה שהציבור הזה לא מקבל במה במרחב ובתקשורת הישראלית, מרן הרב עובדיה יוסף היה מגיע לערבים שהיינו מארגנים ובאחד מהם העליתי בפניו את הרעיון להקים תחנת רדיו שתיתן במה לרבנים ולתרבות יהודית מסורתית לבני עדות המזרח, מרן התלהב ונתן את ברכתו "אתם תהיו הישיבה הגדולה ביותר בעולם" וכך התחלנו ממשרד קטן סמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים.

עשר שנים חלפו מאז שרשויות האכיפה סגרו את תחנת הרדיו "כל האמת" שפעלה למעלה מ15 שנה בכל רחבי הארץ. מאזיני התחנה ע"פ סקר של ד"ר מינה צמח היו כ275 אלף בתי אב, מקרית שמונה ועד לאילת, ביישובים גדולים וקטנים ובכל קהילה ועדה. למרות היותנו תחנה פיראטית, בממשלה ובמערכת הפוליטית היו עולים לשידור ומשתפים פעולה.

משמעון פרס, בנימין נתניהו ואהוד אולמרט ועד נושאי תפקידים ומפקדי משטרה חלק גדול מהפוליטיקאים אף הגיעו למחאות רחוב שהובלנו.

במהלך השנים נוספו ערוצי קודש נוספים שאוגדו תחת איגוד "תחנות הרדיו הפיראטיות".

המאבקים המשפטיים והתקשורתיים היו בעוצמות גבוהות, טומי לפיד, יוסי ביילין וחבריהם עברו מאולפני הטלוויזיה למליאת הכנסת במטרה לסתום לנו את הפה, את הפה של מיליוני המאזינים שהרגישו מהפכה.

בין המגישים היו גם הרב אריה דרעי שיחד עם הרב אורי זוהר ועבדכם הנאמן רשמו אלפי ילדים לתלמודי תורה. לימים, כשהמשפט נגדי התנהל, הגיע לבית המשפט אורי זוהר להעיד, וכאשר עמדתי מול השופט והואשמתי בניהול תחנה הוא אמר ש"במקום להעמיד אותו למשפט היה ראוי לתת לו את פרס ישראל, בזכות התחנה שלו נעשתה מהפכה שרבים מעם ישראל חייבים לה".

רבבות השומעים ובפרט בני עדות המזרח שהרדיו הזה דיבר איתם בשפה שלהם, במוזיקה שלהם ובמנהגים שלהם, עשו את המהפך עד שמרן העיד שבזכות התחנה ש"ס הגיעה לשבע עשרה מנדטים.

למרות שעברו 10 שנים מסגירת התחנה ותקופת המאסר שלי, הרחוב עדיין זוכר ומזהה, הגעגוע לדיבור העממי ולקצב המתפרץ הולך וגובר, הדיבור בגובה העיניים לציבור, ללא גינוני כבוד ושאר ההתחייבויות לפרסומות לחדשות ומה יגידו וכמה רייטינג יהיה עדיין לא מתמלא.

חשבנו קידוש השם ועשינו קידוש השם. לפני כחודש יצא לי במקרה לפגוש את הרב אריה דרעי, העלינו זיכרונות מהרדיו. בתקופת מאסרו שלחנו רבבות לכלא מעשיהו, העברנו וארגנו עשרות כנסים ותמיכה באריה עד שגורמים מסוימים, עצרו אותנו בכח ובסיכון. דרעי אמר לי בפגישה, כל האמת היה המזל של ש"ס בזמן המהפכה.

המאבק עם רשויות האכיפה לא הפסיק לרגע. ובפרט במערכות הבחירות. כמה פעמים השופט חשין קרא לי והזהיר אותי ובנוסף שלח שוטרים להזהיר ש"אם תמשיך עם התעמולה נכניס אותך לכלא", שאלתי את מרן כיצד להגיב והוא אמר לי תעשה זאת בחכמה שלא תסתבך ונתן את ברכתו.

מטבעי אין לי עצם בלשון וכהרגלי אחרי השיעור של מרן במוצאי שבת המשכתי בדרך שהאמנתי רק במקום "כל האמת" אמרתי "אתם מאזינים לקול התורה", ככה, באותו רגע מבלי תכנון מוקדם.

למחרת תנועת השמאל "קשב" שמטרתה הייתה לעקוב אחרינו ולהקליט את השידורים, העבירה לשופט חשין את ההקלטה שלי, השופט חשין קורא לי, אני עומד מולו בבית המשפט, ואז מתרחש נס. "קשב" משמיעים את ההקלטה ובאיזושהי דרך הטייפ שלהם מזייף ופתאום מתוכו אני נשמע בקול מעוות מדבר על בקשתו של מרן להצביע ש"ס, (תעמולת בחירות) ובסוף אומר "אתם מאזינים לרדיו קול התורה". השופט חשין דחה את עתירת "קשב" ונזף בהם בצעקה שהם "התבלבלו" עם מישהו אחר. הסיפור הזה הוא דוגמא אחת מתוך עשרות סיפורים של מסירות נפש והשגחה שהיו לנו.

המאזינים היו קשורים לנו בלב ובנפש ולא משו מהאזנה, הם התגייסו לקיומה של התחנה גם ברחובות במאבקים וזעקות נגד החרמת המשדרים והרדיפה של רשויות האכיפה נגדנו, שהייתה עניין של קבע מצד המשטרה ומשרד התקשורת.

באחת החתונות במשפחתו של מרן הגיע שמעון פרס שכיהן כראש ממשלה, הרב עובדיה אמר לו בחתונה: "לפני שתגיד לי מזל טוב. תבטיח לי שלא ייגרם נזק יותר לרדיו כל האמת, הם החמצן של עם ישראל" ופרס הבטיח, אבל לא הבטיח לקיים. והרב אריה דרעי סיפר את זה והראה גם מכתב שהיה למרן בכיסו.

את שיעורו של מרן התחלנו להעביר באופן קבוע ועל כך הוקיר לנו טובה ולא הסכים שרשת א' (קול ישראל) תעביר את השיעור מכיוון ש"יש לנו רדיו שלנו ולא צריך שרדיו מחלל שבת יעביר השיעור".

השמאל ועוד מרעין בישין נלחמו בנו כי אנחנו היינו ההיפך מהם, כי עד עתה ברדיו שמעו רק את הדעות שלהם ופתאום בא רדיו שמחדיר אמונה בעם, הלכה ודעת תורה, ולכן נלחמו בנו בכל הכח.

אבל לצערי גם אנשים וגורמים פוליטיים מתוכנו - שכעת באווירת חג לא אפר את שמחת החג שלהם - נלחמו בנו ומה שהובטח לנו עשרות פעמים גם ממרן לא התקיים, וכשאני ישבתי בכלא ושילמתי מחיר אישי כבד כאשר שר, כביכול משלנו, מנע מאתנו לגשת למכרז ותכנן להשתיק אותנו. במזימה שלצערנו הצליחה.

באחד העימותים שהיו לי בטלוויזיה מול טומי לפיד אמר לי לפיד מאחורי הקלעים "אתה תראה שאני לא אסגור לכם את התחנה, אני פה נאבק בכם מול המסך, החברים שלך הם אלה שבסוף יפנו לך את הגב", במה שנכשל טומי לפיד הצליח באופן מביש אותו פוליטיקאי חרדי.

המסירות נפש שלנו ושל השדרנים נלקחה בלית ברירה לתחנה אחרת. ומבחינתי, מאז, המהפכה ורוח העם כבר לא מוצאות את מקומן, בין שתסכימו איתי או לא, העובדות מדברות.

לא לפיד ולא שריד, לא חבורות השמאל ושונאי הדת, לא התקשורת העוינת והשבט הלבן סגרו עלינו. אלה שונאינו מהמחנה שאנחנו טיפחנו. וזו לא "רק" דעתי, אמרו לי זאת בכירים ביותר וגם אישר לי את זה משה כחלון בתפקידו כשר התקשורת שגם התוודה שאמו הייתה מאזינה לנו באופן קבוע.

אומנם שידרתי ואני עדיין משדר בין היתר בתחנות "חוקיות" שמגיע להן יישר כח והם עושים דברים חשובים, אך עם כל הצניעות, כל האמת זה שופר שלא היה כמותו, והקריאה עוד להכריז על שמיים פתוחים ולהוציא את המונופול מהשמאל והתקשורת העוינת שבה נלחמנו עדיין רלוונטית.

קם דור חדש של עיתונאים אשר לצערי לא הכיר את יוסף.

מדינת ישראל בת 70 ועם ההיסטוריה שהצטברה, זכותו של העם לשמוע מה שהוא חפץ! הגיע הזמן לחופש, להשתחרר מיפי נפש ומהשדרנים שרוצים לחנך אותנו ורק הורסים. די לתקשורת העוינת שמכשירה כל תועבה, הגיע זמן האמת.

ר' שמואל בן עטר, מייסד תחנת הרדיו "כל האמת", שימש גם כיו"ר איגוד תחנות הרדיו הפיראטיות בישראל. המאמר התפרסם ב'קו עיתונות'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!