לחכות לא יותר מ-30 יום: רשימת הניתוחים שתחייב את בתי החולים

תקדים במערכת הבריאות: בפעם הראשונה קובע משרד הבריאות מהם זמני ההמתנה הסבירים המקסימליים לניתוחים חשובים - וקובע מנגנון שיבטיח כי מטופלים ינותחו תוך פרק הזמן הזה.

בחוזר מנכ"ל שהופץ בשבוע שעבר לקופות החולים הודיע משרד הבריאות כי החל מיוני הקופות יחויבו לספק למבוטחים שלהן תור בתוך 21 עד 30 יום לשורה של ניתוחים דחופים. לוח הזמנים שקבע משרד הבריאות בנוגע לניתוחים אונקולוגיים (ניתוחים בתחום הסרטן) - מקסימום 30 יום מההחלטה על הניתוח עד למועד הניתוח; בניתוחי כלי דם - זמן ההמתנה המקסימלי יהיה שלושה שבועות (21 יום), ניתוחים אלה כוללים: צנתורי מוח, צנתורי לב, צנתורים של שתל לדיאליזה, ניתוח חיבור לדיאליזה (יצירת נצור עורקי-ורידי לדיאליזה), וטיפול במפרצת בטנית. מדובר בניתוחים קבועים מראש (אלקטיביים) ולא בניתוחים דחופים שמתבצעים באופן מיידי.

אם ההמתנה לתור שקיבל המבוטח לאחד הניתוחים האלה תהיה ארוכה מהנקוב בחוזר, יוכל המבוטח לפנות למוקד ייעודי (מוקד הסדרים) של הקופה - והיא תצטרך לספק לו תור שעומד בלוח הזמנים המחייב בתוך 24 שעות.



אם הקופה לא תעמוד בכך ולא תצליח לספק למבוטח תור שעומד בלוח הזמנים המקסימלי תוך 24 שעות - יוכל המבוטח לקבוע בעצמו תור לכל בית חולים בו יבחר ולקבל התחייבות כספית מהקופה, בתנאי שהתור קצר יותר מזה שהציעה לו הקופה. בכך יימנע המצב האבסורדי שקיים כיום שבו מבוטח יכול להמתין חודשים ארוכים בתור לניתוח בבית חולים ציבורי אחד, בעוד שבבית חולים ציבורי אחר יש היצע של תורים פנויים קרובים בהרבה.

מהו זמן המתנה "סביר"?

זאת הפעם הראשונה מאז נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שמשרד הבריאות מגדיר באופן רשמי מהו פרק זמן סביר של המתנה לניתוח. כיום, החוק קובע כי מערכת הבריאות צריכה לספק לתושבי ישראל שירותי בריאות באיכות, בזמן ובמרחק "סבירים". ואולם הפירוש למונח "סביר" נתון לפרשנות.

בפועל, בתי חולים לא מעטים מציעים למטופליהם תורים באורך של שנה ויותר. בנקודה זו, על פי רוב, מתייאשים בעלי האמצעים ועוברים לטיפול במערכת הבריאות הפרטית, תמורת תשלום גבוה. מצבם של חסרי האמצעים, מנגד, יחמיר וייגרם להם סבל רב כתוצאה מההמתנה הארוכה.

בחוזר מצוין כי אחת הסיבות לכך שבבתי חולים מסוימים תורים ארוכים ומתישים ואחרים משוועים למטופלים, נוצר מכיוון שלמשרד הבריאות אין כיום מידע מלא על משך ההמתנה של הציבור לניתוחים במערכת הציבורית: "מתעוררים קשיים להבטיח, תחת כללי הפעולה הקיימים הנהוגים בעיצוב הסדרי הבחירה, או באופן יישומם, כי השירות יעמוד בדרישות הזמינות הסבירה עקב היעדר תשתית מידע 'שוטפת' המספקת מידע מקוון אודות אורכי תורים במערכת", נכתב בחוזר.

עוד מצוין כי "הימצאותם של תורי המתנה ארוכים העשויים לגרום להידרדרות במצבם הרפואי של המטופלים ומובילים להסטה של פעילות למערכת הפרטית, גם כאשר קיימים פתרונות זמינים יותר במערכת הציבורית".

"כלי למימוש זכות המבוטחים"

הסנקציה שמפעיל משרד הבריאות על קופות החולים ובעקיפין גם על בתי החולים במסגרת החוזר היא כלכלית: קופות שלא יספקו תור בפרק הזמן שנקבע בחוזר יידרשו "לפרוץ" את ההסכמים שיש להן עם בתי החולים, או בשמם המקצועי - הסדרי הבחירה. יש לכך משמעות כלכלית משום שהקופות מקבלות הנחות מפליגות מבתי החולים שנמצאים עמן בהסדר - ומשלמות יותר לבתי חולים שמחוץ להסדר. מנגד, הדבר יעודד גם את בתי החולים להגדיל את נפח הניתוחים כדי לא לאבד מטופלים לבתי חולים מתחרים, או להוות גורם משיכה למטופלים שמזמינים תור זמן רב בבתי חולים אחרים.

לדברי ניר קידר, סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, "לפני 20 שנה חוק ההסדרים ביטל את האפשרות לקבוע מהו אורך תור סביר. היום בפעם הראשונה אנחנו אומרים שיש ניתוחים שיש להם אורך תור סביר ונותנים למבוטחים כלים לממש את זכותם לקבל ניתוח בזמן סביר בלי שהבריאות שלהם תיפגע, במערכת הציבורית וללא תשלום".

קידר מעריך שההסדר החדש יתמרץ את הן את קופות החולים והן את בתי החולים לקצר את זמני המתנה. "היום צורת ההסכמים בין קופות החולים לבתי החולים לא תמיד נותנת תמריץ לחתור לקיצור התור. מעכשיו בית חולים שיספק זמינות גבוהה של ניתוחים - יוכל להגדיל את נפח הניתוחים שלו". לדבריו, "האתגר שלנו יהיה שמהבוטחים יהיו מודעים לכך שיש להם זכות כזאת. הצלחת המהלך תלויה קודם כל במודעות הציבור ומימוש הזכות לקיצור התור".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!