תופתעו: הטרנד שלא מסכן חיי נשים חרדיות

עד לפני כמאה שנים, כמעט כל הנשים ילדו בבית. מוקפות באמא, אחיות ונשות הקהילה, הלידות היוו סיכון אמתי אבל גם נעשו בתנאים המנטליים הטובים ביותר ליולדת - במיטה שלה ועם הנשים שאוהבות אותה ודואגות לה. כמעט תמיד היו בלידה גם רופא או מיילדת, אבל בשל חוסר מודעות להיגיינה וחוסר בתנאים מתאימים לטפל בסיבוכי לידות, נגמרו לא מעט לידות במות היולדת או במות היילוד.

בתחילת המאה שעברה נכנסה אופנה חדשה, נשים הפסיקו ללדת בבית ועברו ללדת בבתי חולים. בעקבות ההיגיינה שהייתה בבתי החולים, תרופות למניעת זיהומים כמו פניצילין ומיומנויות שרכשו רופאים כמו ניתוחים קיסריים ושימוש באביזרי עזר - מלקחיים ומכשיר ואקום, ירדה דרמטית תמותת התינוקות והאמהות. הירידה החדה בתמותה הפכה את בית החולים למקום הבטוח ביותר ללידה ובמהפך חד, בשנים האחרונות כ-90 אחוזים מהנשים יולדות בבית החולים ותחת השגחה רפואית.

המעבר לבית החולים אומנם הציל חיי אמהות ותינוקות רבים, אבל פספס דבר אחד. כל האווירה התומכת שהייתה ליולדת בבית, נעלמה ובמקומה יש אורות ניאון, ריח בית חולים, חלוקים ירוקים והפרדה בין האמא לתינוק מיד לאחר הלידה. כל הטבעיות בתהליך הלידה נעלמה והלידה הפכה ל.. איך לומר, קצת מלאכותית.



ניטור בחדר לידה. צילום: קובי גדעון, פלאש 90

הרצון להחזיר את התהליך למקום הטבעי מצד אחד, אבל להשאיר אותו במקום הבטוח והמוכר מצד שני, הביא לעולם את תופעת תומכות הלידה, את חדרי הלידה הטבעיים בבתי החולים ואת תופעת "0 הפרדה" שבה התינוק נשאר עם האם בחדר מהלידה ועד השחרור וכמובן גם לאחר מכן.

אבל יש כאלה שלהן זה לא מספיק. הדסה שוורץ לא רצתה ללדת בבית חולים כלל, היא בחרה באומץ רב ללדת את בנה במקום שהרגיש לה הכי נכון - בבית שלה: "אני לא אוהבת לעשות דברים בלי לדעת עליהם ובמהלך ההיריון בדקתי וקראתי המון והבנתי שבהריון תקין לידת בית היא הכי בטיחותית אם עושים את זה תחת הקריטריונים הנדרשים", היא מספרת ל'לובי נשי'.

ברברה בן עמי היא מיילדת שמגיעה לביתן של נשים ועוזרת להן ללדת בסביבה הטבעית שלהן: "בשנים האחרונות יש עליה בלידות בית באופן כללי ועליה חדה בלידות בית בציבור החרדי בפרט" היא מספרת. "לרובנו המצב המוכר הוא לידה בבית חולים אבל לידות בית הפכו לתופעה. זה לגמרי מצב של 'חברה מביאה חברה', זה עובר מפה לאוזן וככה נשים שומעות על האפשרות". היא מוסיפה.

ללידות בית יש יתרונות רבים, על כך מסכימות גם הדסה וגם ברברה: "לו הייתי יולדת בבית חולים ללא ספק הייתי מגיעה ללידה בניתוח", מספרת הדסה, וברברה מפרטת על היתרונות המחקריים בלידות בית: "יש פחות התערבויות, פחות ניתוחים, תפרים ודיכאון אחר לידה. בבית אפשר לתת לכל אישה את המקום שלה והכבוד שלה. אחת הנשים שיילדתי (בלידה מספר 11) סיפרה שבבית חולים היא הרגישה כמו בהמה, בבית היא הרגישה שמכבדים אותה".

"כשהתחלתי ליילד בלידות בית נפגשתי עם רבנים, הסברתי להם על היתרונות, עד כמה זה בטוח, חוקי ובעיקר אחראי וקיבלתי את הסכמתם" כך ברברה, "אני ירושלמית ובגלל זה הרבה מהנשים שאני מיילדת הן חרדיות מכל קצוות הקשת החרדית".



אם ותינוק. צילום: pixabay

לסביבה לא תמיד קל לקבל את השינוי. "לאמא שלי לידת בית נשמעה תופעה מהחלל החיצון" אומרת הדסה. "בגלל שידעתי מה יהיו התגובות, לא סיפרתי לאף אחד על התכנית ללדת בבית. כששאלו אותי אמרתי שאני לא יודעת איפה אני מתכננת ללדת או שנתתי שם של בית חולים שעלה לי לראש. אחרי שילדתי קיבלתי המון תגובות שטענו שאני מסכנת אותי ואת הילד שלי ושאלו אם אני חושבת שאני יותר חכמה מרופאים או מחקרים. בדיעבד אני מאוד שמחה שלא סיפרתי לפני וקיבלתי את התגובות המתקיפות רק אחרי", היא מוסיפה.

גם ברברה נחשפת לנשים שלא מספרות על ההחלטה ללדת בבית מפחד מהתגובות, אבל מבקשת לעודד את הנשים כן לספר, כדי שעוד נשים יכירו, ידעו ואולי יחליטו לעשות את זה גם: "הרבה מהנשים לא מדברות על הבחירה ללדת בבית עד אחרי הלידה עצמה. הן שומרות את זה לעצמן ואני מסבירה להן שכדאי לדבר עם נשים אחרות כדי שהן תדענה שהאופציה הזו קיימת. היו לי נשים שהתקשרו לאמהות שלהן אחרי הלידה ואמרו להן שילדו ובאיזה בית חולים הן נמצאות - ממש המציאו סיפורים מהפחד מהתגובות וחבל".

בשנות החמישים רצתה המדינה לעודד נשים ללדת בבתי חולים. נשים שילדו שם קיבלו מענק לידה והלידה הייתה בחינם ובליווי רפואי. לידת בית לעומת זאת עולה לא מעט כסף, "כיום זה עולה סביב ה-5000 שקל ללדת בבית" מספרת ברברה, "אבל זה מלווה במעקב אישי של המיילדת לאורך כל ההיריון ולאחר הלידה, המיילדת היא כתובת עבור כל שאלה של האישה במהלך ההיריון או אחריו. כשהסברתי לאחד הרבנים איתם דיברתי על העלות של לידת בית, התשובה שלו הייתה 'בבריאות לא חוסכים'"

"מבחינה סטטיסטית כמעט ואין סיכונים בלידת בית. יש הרבה תנאים שמציבה המדינה על מנת לאפשר לנשים ללדת בבית, ההיריון חייב להיות תקין לחלוטין, המרחק מבית החולים הקרוב לא יכול להיות מעל 30 דקות נסיעה וכדי ללדת בבית על האישה לעבור סקירת מערכות מלאה", מסבירה ברברה. כשמתקשרות נשים ששייכות לחלקים בציבור החרדי בהם לא מקובל לבצע בדיקות לעובר, אני מסבירה להן כי אני מבקשת שיעברו את הבדיקה לא כדי להציע הפלה חלילה, אלא רק כדי לבדוק שהתינוק לא יצטרך טיפול רפואי מידי לאחר הלידה ואז גם רוב הרבנים מאשרים לבצע את הבדיקה", היא מוסיפה.

"אני מתכננת ללדת בבית גם בפעם הבאה בעזרת ה'", מסכמת הדסה, "אני ממליצה לכל הנשים לעשות את זה, או לכל הפחות לקבל את ההחלטה בצורה מודעת כי כל החלטה מודעת היא נכונה בין אם לידה בבית ובין אם לידה בבית חולים - שהוא לא בהכרח המקום האידאלי ליולדת".

ד"ר לינדה הראל, סגנית מנהל אגף נשים ויולדות בבית החולים מעייני הישועה, מביאה ל'לובי נשי' את דעת רוב הקהילה הרפואית בנושא לידות בית: "כמעט 100 אחוז מהקהילה הרפואית מתנגדת ללידות בית. אנחנו מנהלים דיונים עם משרד הבריאות על הנושא. אנחנו מנסים להפוך את חדרי הלידה לנוחים יותר לנשים שחוו טראומה בעבר בבית חולים, אבל לידה בבית היא העדפת הנוחות על הבטיחות".

"מי שלוקח אחריות על ניהול לידת בית ורוצה להצליח, בדרך כלל בוחר את המקרים שהסיכון בהם נמוך", אומרת ד"ר הראל. "יחד עם זאת, גם לידות שהסיכון בהן נמוך יכולות להסתבך וכמה דקות שמתווספות בהעברה לבית החולים עלולות לעלות בבריאות או בחיי האם או היילוד."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!