מפיקי העל של אירועי הענק במגזר חושפים

אם אתם חובבי מוזיקה מושבעים ברמה כזו או אחרת, או שהשתתפתם בחייכם באירועי יוקרה, הופעות או דינרים, אתן לבטח מכירים את הריטואל: אתם כנסים אל אולם האירוע, מתרווחים במקומותיכם ומביטים לכם סביב: תפאורה מרהיבה, עיצוב מושקע, מיתוג, תאורה והמון פרטים קטנים. ניכר כי הרבה מחשבה ומאמץ נרשמו מאחורי הקלעים עד הרגע הזה, וגם מאחורי מה שמצפה לכם בהמשך הערב.

אם באמת תסתקרנו, תוכלו לראות בזווית העין את אנשי ההפקה מתרוצצים להם עם אזניות, וסוגרים את הפרטים האחרונים. מאחורי כל אירוע גדול שכזה עומד צוות שלם של אנשי מתחומים שונים, שעבודתם המשותפת ושילוב הכוחות שלהם יחד מוציאה את הדברים מן הכוח אל הפועל. הם אלה שבלעדיהם שום דבר לא היה קורה.

בראש הפירמידה של אותם אנשי צוות, עומד אדם אחד: מפיק הערב. רובו המכריע של הקהל לא יודע מי הוא או מה שמו, אבל הוא זה שמוביל את הכל. עליו האחריות, עמו ההצלחה ולעיתים גם הכישלון. הוא מתרוצץ הרבה לפני הערב הזה: שבועות או חודשים של פגישות, מחשבה, תכנון, אנרגיות, שיחות טלפון והתכתבויות וואטס אפ. ובכן, הכירו את המפיקים הגולים של האירועים למגזר החרדי.

במסגרת הפרויקט 'צפון' שוחחנו עם ששה מפיקים מהמובילים בתעשייה, שמאחוריהם רזומה עשיר ומרשים של הפקות ענק מוצלחות: מיכאל כפלין, אפרים זילברברג, שלום וגשל, דודי עזריאל, אופיר סובול ויוחאי כפיר. שאלנו את כל הששה את אותן השאלות, ובתשובותיהם הם מספקים הצצה אל מאחורי הקלעים של ההפקות הללו.

רפרטואר האירועים שהפיקו הששה לאורך שנות העיסוק שלהם בתחום זה, מגוון ומרתק: דינרים אדירים, אירועי יוקרה לסוגיהם, הופעות מוזיקה, חתונות, הצעות נישואין ומה לא. הם נתקלו בבקשות מכל הסוגים, חלקן גם ביזריות, ובכלל - עושה רושם שכבר אי אפשר להפתיע אותם.

פרויקט המפיקים מוגש לכם במגזין זה בשני חלקים. כאמור, כל המפיקים נשאלו את אותן 10 השאלות, וענו עליהם. חמש שאלות ותשובותיהן יוגשו בפרק הראשון המצורף, וחמש הנותרות - בפרקו השני. אז אם שאלתם את עצמכם "איך הם עושים את זה?", יש לנו הרגשה שלאחר שתקראו את שני הפרקים - תהיו חכמים יותר.

איזה סגנון של אירועים אתה מפיק בדרך כלל?



מיכאל כפלין: חברתנו מפיקה כבר 15 שנה כמעט את כל סוגי האירועים, פרטיים ועסקיים בארץ ובעולם למגוון קהלים ומגזרים ובתקציבים גדולים וקטנים. לא נפיק ולא ניכנס לאירוע שיראה או שעלול להיראות 'שטיבל'. בשביל זה אני אומר: "לא צריך מפיק! תחסכו את הכסף!"

אפרים זילברברג: כל סוגי האירועים וההפקות - מאירועים פרטיים ועסקיים, דרך דינרים וערבי התרמה למוסדות וארגונים ועד חתונות ובר מצוות לאנשים פרטיים. ובמשפט אחד - כל מה שהלקוח יבקש הוא יקבל.

שלום וגשל: אני מפיק את כל סוגי האירועים, אבל בעיקר אירועים מוזיקליים.

דודי עזריאל: בעולם ההפקות לא קיים המושג "בדרך כלל". אנו ייחודיים בעולם ההפקות: המשרד מחולק לשלוש מחלקות מרכזיות שנותנות מענה לשלושת ההיבטים המרכזיים: הפקה, פרסום ויחסי ציבור. כפועל יוצא אנו מפיקים מנעד רחב של הפקות: מאירועי יוקרה בחו"ל ועד להפקות מיוחדות של כנסים מקצועיים ואירועים מיוחדים, דוגמת הפקת האירועים שליוו את בואו של נשיא ארצות הברית טראמפ. במקביל אנחנו גם מפיקים בציבור החרדי אירועי תרבות למשפחה החרדית, ועד להופעות הזמר וה'זיצים' הגדולים במגזר.

אופיר סובול: הפקה והפקה מוזיקלית של חזנות ומוזיקה יהודית: שבתות תפילה , הופעות וקונצרטים בהרכב סימפוני בארץ ובעולם.

יוחאי כפיר: אנחנו מפיקים את כל סוגי האירועים, מאירועים פרטיים ושמחות, דרך קונצרטים וכלה בהפקות מוסדיות כמו דינרים וחנוכת בית.

מה סדרי הגודל של ההפקות במגזר החרדי?



מיכאל כפלין: המגזר החרדי כבר מזמן לא נמצא במקום שהיה לפני 15 שנה. אני יכול להגיד שאז הייתי חלוץ בתחום יחד עם מספר מפיקים בודדים, שאפשר היה לספור אותם בקושי על יד אחת. היום המגזר יודע ומבין, ואפילו מעריך הפקה איכותית וברמה גבוהה, ובמקרה שלנו - בדגש על תוכן איכותי.

אפרים זילברברג: המגזר החרדי הבין שגם לו מגיע לקבל אירועים טובים ומושקעים, ולכן רמת ההפקה במגזר החרדי עלתה בעשור האחרון למקומות הרבה יותר טובים, מקצועיים ומושקעים. בנוסף, יש מקום של כבוד לאירועי התרבות במגזר, מה שמגלה כי הציבור החרדי הוא צרכן תרבות, כמובן - על פי גדרי ההלכה והצניעות, ואנחנו שמחים לתת שירות גם במרחב של אירועי התרבות.

שלום וגשל: הפקות שאני עשיתי היו מ-30 אלף ש"ח, עד ההפקה הכי יקרה - מיליון ומאתיים אלף ש"ח.

דודי עזריאל: הציבור החרדי למד בשנים האחרונות להכיר את תחום ההפקות ולאהוב איכות. לציבור החרדי יש נטייה לאהוב דברים גדולים ובומבסטיים, ולכן אנחנו נותנים דגש בהקשר זה על אלמנטים וויזואליים, כמו תאורה, מסכים וכו', שיהיו מהשורה הראשונה בתחום. אם זה לא מושלם ומדויק עד לפרטים הקטנים, החוויה שהלקוח היה רוצה לחוות - תיעלם. העולם הזה התחיל לצבור תאוצה בשנים האחרונות, כאשר המגזר החרדי מעורה ומכיר עולם, ומאז הוא חווה שדרוג משמעותי בעד לירידה לפרטים הקטנים, ההשקעה והאפקטים מיוחדים בהתאם לקונספט של הלקוח. לדעתי, לקוחות לא דתיים יתרכזו יותר בתכנים מאשר בוויז'ואל.

אופיר סובול: בין מאות לכמה אלפים בודדים. את רוב האירועים הגדולים בארץ הפקתי בהיכל התרבות בת"א.

יוחאי כפיר: ברמת האירועים הפרטיים, לדעתי אין דברים שהם יוצאי דופן מבחינת סדרי הגודל. ברמת האירועים הציבוריים זה יכול להגיע למילונים, באירועים כמו סיום הש"ס למשל או אירועי בן הזמנים, ובאירועים שעיריות גדולות לוקחות חלק שמכבדות את בני התורה ופותחות את הכיס.

מה ההפקה הכי יקרה שביצעת?



מיכאל כפלין: עשיתי ברוך ה' עשרות הפקות בארץ ובעולם, שהתקציבים היו במיליוני שקלים פר אירוע, אבל דווקא זה לא מה שנגע בי. נגע בי לקוח טוב שהשקיע מעל חצי מיליון שקל באירוע של 2 אנשים: חגיגת 10 שנות נישואין. אהה, וכמעט שכחתי: זה היה בהתקלה של פחות מ24 שעות, ועם לא מעט תנאים. מיותר לדבר על האתגר המטורף, אבל מי שמכיר אותי יודע שזה סוג הדברים שלשמם אני בתעשייה המשוגעת הזאת.

אפרים זילברברג: אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין, בנוסף אני מחויב לסודיות מול הלקוחות, ואני מנוע מלהיכנס למספרים. כמובן שהמושג יקר הוא יחסי...

שלום וגשל: כאמור - מיליון ומאתיים אלף ש"ח, שאז הפקתי את הכל.

דודי עזריאל: לפני חודשיים ביקרתי בדובאי במטרה לבחון מופע פירוטכניקה, על מנת לייבא אותו אלינו. הכסף פחות מעניין כי הסכומים שעסקתי בהם היו מיליונים רבים, אולם האירועים שזכורים לי לא קשורים בהכרח לעלות של האירוע, אלא לקונספט המיוחד שהצלחנו ליצור. אני חושב שכל מפיק יגיד לך שיותר מלהיב ומספק להפיק קונספט מיוחד שעמלנו עליו חודשים ארוכים מאשר התקציב.

אופיר סובול: בשנת 2005 הפקתי מוזיקלית את המופע של החזן יצחק מאיר הלפגוט עם הפילהרמונית של ניו-יורק בלינקולן סנטר. מדובר באחת התזמורות היוקרתיות בעולם ובאחד מאולמות הקונצרטים המפוארים בניו-יורק .אם לא די בכך ששוכרים אולם מפואר, תזמורת בת כ 70 נגנים, חזן, מנצח ומקהלה של כ-30 זמרים, שני הגופים הללו והאיגודים בהם הם חתומים, גורמים לכל אלמנט שנכנס לאולם הזה, מכוס מים ועד לסאונד ומולטימדיה ,לקבל תג מחיר מטורף.

יוחאי כפיר: כאמור, זה תלוי בגופים שעומדים מאחורי האירוע. כמו שאמרתי, יכול להגיע למיליונים.

4. מה האירוע הכי קשה או מסובך שהפקת?



מיכאל כפלין: שאלה קשה, כי אירועים קשים יש והרבה, ומורכב זה כמעט תמיד, אבל היה אחד זכור לטוב אירוע בחו"ל שבנינו על המים. האירוע כולו נבנה על רפסודות מיוחדות שהבאתי, והיה צריך לייצר פתרונות ולחשב משקלים ושאר חישובים סטטיים שזה יישאר יציב ולא יזוז, כדי לתת תחושה של אירוע במקום נעים כמעט כמו באולם - רק על סוג של אי בודד באמצע אגם פסטורלי מטורף.

אפרים זילברברג: מי שמבין קצת בעולם ההפקות מבין שאין מושג של 'קשה' ו'מסובך'. יש מילים דומות - 'עמידה באתגרים', 'חשיבה יצירתית ומיוחדת', ועל שני הדברים הללו עובדים בכל אירוע. לפני עשר שנים ישיבת 'חברון' עשתה כנס בוגרים, חלק מהפרויקט היה לסכם את 130 השנים לייסודה של הישיבה. לצורך זה הפקנו תערוכת צילומים ענקית ומושקעת שדרשה חודשים של חיפוש ובירור בארכיונים ובגנזכים. בנוסף, אף בנינו במקום הדמית המצבות של כל ראשי הישיבה לדורותיה, בנוסף הפקנו ספר היסטורי ויצרנו סרט תדמית מרהיב שהורכב מקטעי וידאו היסטוריים ונדירים שצולמו לאורך השנים. במקום אף הוקמה פינת זיכרון מושקעת ומרגשת לזכרם של נרצחי מאורעות תרפ"ט. ברמת ההפקה הטכנית זה היה האירוע הכי גדול בארץ בו 10,000 איש סעדו סביב שולחנות בו זמנית.

שלום וגשל: היו כמה שהיו קשים ומסובכים, כל אחד בצורה שונה. אירועי ה'קומזינג' וה'קומטאנץ' היו אירועים מורכבים ומסובכים, אבל אין ספק שההפקה האחרונה שעשינו עם מרדכי בן דוד ואברהם פריד הייתה ההפקה הכי מיוחדת ומורכבת שעשיתי.

דודי עזריאל: הפקת חתונת היובל של זוג מיליונרים שילדיהם ביקשו להפתיע אותם על אחד הגגות הגבוהים בעיר, עם כל מה שנלווה לזה. 72 שעות של טיסות ועבודה - וחזרתי.

אופיר סובול: לשמחתי, ההפקות שלי לגמרי לא פשוטות. מדובר לרוב בכ-100 איש על במה ועם לוגיסטיקה לא פשוטה. וכשמדובר בכמות כזו של אנשים, הזמנים הם מרכיב חשוב, ואף קריטי בהפקה. וזה מה שקרה דווקא בקונצרט האחרון של 'יובל' בחודש שעבר בהיכל התרבות בת"א: אנשי הסאונד והמולטימדיה, שהיו אמורים להיכנס לאולם במקום בשעות הבוקר כבכל פעם, הגיעו רק בשעה 14:00, מה שמשאיר רק שעתיים וחצי להקמות לקראת החזרה שמתחילה ב 16:30. בגלל תקלה בתקרת הבמה, הצוות החל לעבוד באיחור של שעה וחצי, והחזרה החלה באיחור של 45 דקות. בעיות בהגברה גרמו לעיכובים רבים נוספים בבאלאנס (איזון). לראשונה בחיי, ביצענו בקונצרט מספר יצירות ללא חזרה. בסיום החזרה, כשעה לפני כניסת קהל, נתגלו בעיות במסכי הLED ובפרומטר, בעיות שסודרו תודה לא-ל , שניות לפני כניסת קהל. מיותר לציין שרק במהלך המופע גיליתי בכמה דברים הייתי אמור עוד לטפל ולא טיפלתי. אני מאוד מקווה שהקהל לא שם לב.

יוחאי כפיר: בשנה שעברה, התקיים כנס ענק במלון בירושלים. שבוע לפני המועד, התקבלה לפתע הודעה שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יגיע לביקור בישראל, ובעקבות כך - כל חדרי הלינה ואולמות הכנסים שהיו מיועדים להפקה שלנו, הוסבו באחת לטובת הביקור הנשיאותי. נאלצנו להתארגן מחדש תוך שבוע על אירוע ענק שכבר עבדנו עליו חצי שנה. בסופו של דבר, הסתדרנו ברוך ה', והיה מושלם.

מה השינוי שחל לדעתך בפתיחות של המגזר החרדי לאורך השנים האחרונות - דבר שמתבטא למשל בבקשות לאלמנטים יוקרתיים?



מיכאל כפלין: 5. לא חושב שחל שינוי מיוחד. הציבור החרדי מבין ויודע מה הוא רוצה, ושואף להתחדש ולהמציא את עצמו מחדש כל פעם. כיוון שאני עובד עם כל המגזרים, אני יכול להגיד בוודאות שחלק מהאירועים במגזר היום עוברים ברמתם לא מעט אירועים שמופקים היום בתעשייה, ובעיקר מבחינת טכנולוגית.

אפרים זילברברג: כל הקדמה באשר היא שניתן להשתמש ולתעל אותה למקום חיובי שלא סותר את אורח החיים החרדי - אנחנו שם. צריך לזכור ולדעת להשתמש בצורה נכונה בכל דבר. לדוגמה - התאורה והפירוטכניקה.

שלום וגשל: המגזר החרדי מתפתח כל הזמן, וכך גם רמת ההפקה, ויש דברים מסוימים שאנחנו אפילו יותר מפותחים ממקומות רבים, כולל המגזר הכללי. אין ספק שבכל הנושא הוויזואלי אנחנו מעולים ולא נופלים מהמגזר החילוני. אני אומר בוודאות - בנושא של מסכי ה'לדים' למשל - אנחנו מהטובים בעולם.

דודי עזריאל: בדיוק השבוע הגיעו מחו"ל במות 'לדים' מיוחדות, והפעם השנייה שישתמשו בהם בישראל תקרה באירוע של המגזר החרדי ב'בריכת הסולטן' בחג הפסח. המגזר החרדי למד להעריך איכות בכל האירועים שהוא מקיים, ורק לאחרונה ראיתי את הכנס של עיתון 'המבשר' לנשים שהתקיים ב'בנייני האומה', ועומד בשורה אחת עם כל ההפקות הגדולות של הציבור החילוני בישראל. הציבור החרדי הוא כבר לא מגזר קטן שלא מכיר עולם והוא נמצא ומסתובב במקומות רבים. אם פעם אנשים לא הכירו את האפשרויות, אז היום אנשים יכולים לבקש אירוע שנבנה בו בריכה עם סירה שעליה מגיעה כלת השמחה, ועד לפירוטכניקה מרהיבה שהובאה מחו"ל על ידי איש מקצוע מיוחד.

אופיר סובול: על אף שלא היה מקובל להשתמש במופעים סימפוניים קלסיים במסכים, תאורה מיוחדת ולעיתים בפירוטכניקה, הקהל התרגל לשילובים הללו מאירועים אחרים, ובשנים האחרונות הגיעה דרישה כזו לאירועי התזמורת הפילהרמונית ומשם גם לאירועים שלנו. אם חשבנו בעבר שתאורת שטיפה ותפאורה של כ 100 איש מספקים, הקהל כיום מצפה מאתנו להעצים את החוויה.

יוחאי כפיר: אני לא רואה שינוי משמעותי בפתיחות של המגזר, אבל יש תפיסה חיובית שאנשים הבינו - לא קיים אירוע ללא מפיק. לפעמים את התפקיד ממלא בעל השמחה בעצמו, או איש מטעמו, או מנהל האירועים במקום שתופס יוזמה במסגרת העסקה מול האולם, ומנהל את האירוע כמפיק. אבל אירוע חייב מפיק, וזה בעיניי ההבנה הכי גדולה בציבור. המטרה היא לחסוך כמובן כאבי ראש, ובלא מעט מקרים - גם לחסוך כסף. המטרה היא פשוטה - למקצע את המשאבים הקיימים ולהפיק את התועלת המקסימלית מאותן כמה שעות בודדות במהלכן מתקיים האירוע- פשוט אין בררה ומומלץ לקחת מפיק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!