היועצים החרדים: הצמוד של גדולי הדור, האב והבן ו"מחלל השבת"

כמעט כל אדם בישראל נקלע לסיטואציה רפואית, שבה הוא הרגיש אבוד מול הבירוקרטיה המסורבלת של מערכת הבריאות ומול העולם הלא מוכר שנפל עליו בפתאומיות. ברגע האמת, כשנדרשת החלטה גורלית, לפני ניתוח דחוף או טיפול בהול, הוא פונה למלאכים – יועצי הרפואה החרדים, שללא כל תמורה ועם ניסיון עתיר וקשרים חובקי עולם – הם מכוונים אותו ומייעצים לו.

'בחדרי חרדים' שירטט את מפת 'היועצים הרפואיים החרדים', הוותיקים והכוכבים הנולדים. העמידה מול המשפחות הכאובות, הלחץ הבלתי נגמר והרגעים הקטנים שמעניקים להם את הכוח להמשיך ולייעץ, לכוון ולתמוך. פרק שני מתוך מגזין חג הפסח של 'בחדרי חרדים' עם הרב בנימין פישר, האב, הרב שמעון ברוין ובנו חזקי ושימי גישייד.

הרב בנימין פישר, בן 50, תושב שכונת בית וגן בירושלים. אחד מיועצי הרפואה המוכרים והוותיקים ביותר והעומד בראש עמותת 'מגן לחולה'.

צילום: הרב בני פישר עם פרופ יונתן הלוי מנכל שערי צדק

בעיני רבים, פישר הוא מלאך שהציל את חייהם והעניק להם תקווה. בראיון נטול כפפות עם 'בחדרי חרדים' הוא מספר על איך הכל התחיל. "מעולם לא התחלתי, כי אף פעם לא הייתה אסיפה סביב שולחן בו הוחלט - הנה אני מתחיל, כנראה שמעולם לא חיפשתי תעסוקה כי לא הייתי זקוק אף פעם למצוא את עצמי", הוא אומר בחיוך.

"הכל התחיל להתגלגל", מספר פישר, "לאחר ההתייעצות ההיסטורית שלי עם מורי ורבי הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל בצום תענית אסתר - אחה"צ בבית הכנסת הגר"א בשערי חסד, לגבי איזה מסלול להמשיך בלימודים, ואז לראשונה הוא ביקש שאקדיש את עצמי לשליחות הקדושה, בה אני שקוע מאז ועד היום".

פישר מעניק הצצה אל עולם הייעוץ הרפואי: "הכל מתגלגל על פי הביקוש, אני משתדל תמיד להתאים את עצמי לביקוש. לצערי לא הצלחתי אף פעם להקדים פתרון למשאלות, בגלל העומס האדיר בו אני שרוי אז אני תמיד נגרר למצוא פתרונות לבקשות ולא להיפך".

הוא מספר איך הוא מתמודד עם העומס הגדול ועל הפיילוט הייחודי שהוא מריץ: "ביוני 2017 התחלנו בהשקת פיילוט כשיעד תאריך הפעלתו היעיל והמלא צפוי להיות בע"ה ובסייעתא דשמיא כנראה במהלך הקיץ הבא עלינו לטובה, החלום והרעיון מאחורי התכנית יהיה שכל מי שמבקש לשאול יקבל מענה מיידי ע"י צוות מקצועי שיקלוט במשרד של 'מגן לחולה' את כל פרטי השאלה, הצוות יטמיע את הפרטים במערכת ממוחשבת שתהיה מוצפנת, מאובטחת וממוחשבת בסטנדרטים הכי גבוהים ומחמירים - ואני אישית יעבור על כל שאלה ושאלה, וצוות מקצועי יחזור עם תשובה מסודרת לשואל, כך שהשואל לא יצטרך להמתין לא בזמן השאלה, ולא תהיה לו המתנה לקבלת התשובה".

לטענת פישר: "אנו במצב שפונים אלינו כמה מאות פניות ליום, התייעצנו עם מיטב המוחות בתחום הארגון והם הגיעו למסקנה שבשביל לחסוך את העומס הקיצוני, צריך את הטמעת השיטה כאמור. ברור לחלוטין ומיותר לציין שכל המקרים הקשים והרגישים יזכו לא רק למשוב ע"י הצוות אלא בע"ה אשוחח ואטפל אישית בכל מקרה ומקרה, רק שככה ניתן יהיה בס"ד לצמצם את הזמן ע"י קילוף הזמן הטכני ולתתו לצוות מסייע ולצוות עזר מסביב".

• איך אתה מגדיר את הקשר שלך עם הרופאים בישראל?

"על השאלה הזאת אענה כך: אין במדינת ישראל רופא טוב שאין לי קשר ישיר ומצוין איתו, אין במדינת ישראל אף רופא בכיר שיש לי בעיה כלשהי איתו, יש לי בסייעתא דשמיא קשר נפלא וישיר עם כל הרופאים הטובים כשליחים עבור הציבור שזקוק, אבל מצד שני אין לי סבלנות לבזבז זמן ולקשקש עם מי שאינני זקוק לו. אינני עוסק לא ביחסי ציבור ולא בפוליטיקה".

הרב פישר מבקש לגעת במשברים הרפואיים שהסעירו את המדינה: "משבר הדסה עם ה'אם המרעיבה', ומשבר הדסה עם אונקולוגית ילדים, בשני המקרים הללו הבעתי דעה מנוגדת לקונצנזוס, הייתי לדאבון לב היחיד במדינה הזאת שהשמעתי קול אחר, כי לא התחנפתי ולא ליקקתי לאף אחד, אז מה? למה חייבים להיות כמו עדר כבשים ולהתיישר ולומר קוקוריקו כמו כולם? צר לי לקבוע, כי חורבן גדול ונורא עובר עלינו בירושלים עם הילדים, חורבן שכרגע אינני רואה קצה פתרון בקו האופק".

הוא חושף: "איימו עלי שלא אביע את דעתי בפומבי, אני יודע שהילדים הצעירים מקשקשים קשקושים, ומספרים סיפורי סבתא שנעלמתי מהדסה, כל מי שבעניינים הרי יודע שבפועל לא השתנה דבר, כי המטרה היא היא המטרה. ואמנם הנה כי כן, רק בשבוע שעבר הייתי בפגישה רשמית עם הנהלת הדסה עין-כרם, ישבתי שם בכבוד גדול עם הבוס הגדול ועם צוות עוזריו הנפלא, זאת הייתה פגישת עבודה נהדרת".

"ברוב הנושאים אנחנו רואים את הדברים עין בעין עם חזון משותף לטובת החולים והאוכלוסייה, אני מסתובב בהדסה בכל המקומות כמו בימים ימימה כמו מאז ומתמיד ואף דבר לא השתנה. אמשיך לשרת את עם הקודש ללא משוא פנים וללא גחמות, ללא שטיקים וללא טריקים כי ב"ה כל כולי רק 'מגן לחולה' - אנחנו לא מגן לרופא, לא מגן לבי"ח, לא מגן לאף פוליטיקאי ולא מגן לאף מאכער".

• תן לנו איזה סיפור שאירע עמך, משהו שלעולם לא תשכח?

"כל חיי שהקב"ה נתן לי במתנה הם סיפור אחד ארוך שלעולם לא אשכח".

לסיום הראיון מוסף הרב פישר כי "הזכות שנפלה בחלקי להיות משמש בקודש, והזכות להיות דבוק בגדולי ישראל מהווים עבורי עד עצם היום הזה את הפלטפורמה להעברת 'מסורת' מגדולי הדורות שאינם עוד איתנו, מה שאמרו חכמינו ז"ל ברכות ז, ב "גדול שימושה של תורה יותר מלימודה". זאת לא קלישאה אלא הכרעה שחז"ל הקדושים הכריעו. הזכות ההיסטורית ומתנת שמיים הבלתי נתפסת שהייתה לי להיות שנים רבות דבוק ומשמש בקודש את מורי ורבי הגרש"ז אויערבך זצ"ל, יחד עם עוד רבים מגדולי הדור שלדאבון לב כבר אינם אתנו היום, הציץ אליעזר זצ"ל, המשגיח ר' גדליה זצ"ל, המשגיח הרב וולבה זצ"ל, הרב אלישיב זצ"ל, הרב מרדכי אליהו זצ"ל ועוד ועוד".

הרב פישר מוסיף: "הנס האלוקי שזכיתי שיהיה לי עם כל אחד מהם קשר אמיץ, אישי ויוצא דופן, הם משמשים כטל על חיי החיות, אלא הם דברים שאסור לנו לשכוח אותם אף פעם והם צריכים להיות 'אבוקת האור' ו'נר התמיד' פורץ הדרך במדבר החיים".

הוא חותם את הראיון ואומר: "אנו חיים בתקופה בה כולנו שוהים במדבר אפוף אבק מדבר, ורק המסורת הקדושה של שימוש גדולי הדור הם הפרוז'קטור ומגדל-אור לימים העתידיים".

הרב שמעון ברוין, ובנו חזקי. האב בן 56, נשוי ואב ל-9 ילדים, הבן, בן 37, נשוי ואב ל-8 ילדים, שניהם תושבי ירושלים, יועצי רפואה מוכרים ומפורסמים


הרב שמעון ברוין ובנו חזקי עם סגן השר ליצמן

שמעון ברוין היה מזכירו של האדמו"ר מ'תולדות אהרון' קרוב ל-25 שנה. שם הוא החל לעסוק עם נושא היעוץ הרפואי והעזרה לקהילה, בבקשת הרבי. שנתיים לפני שהאדמו"ר החזיר את נשמתו ליוצרה - באחד הבקרים הוא נפל ואיבד את הכרתו מאז מצבו הידרדר. ברוין האב שסייע לרבו - השלים ידע רפואי רב וכשרבו נפטר הוא הקים ארגון בשם 'יד אברהם' לזכרו.

חמש שנים לאחר מכן, בנו חזקי הרגיש שהוא מוכרח לסייע לאביו ולהכנס לעיסוק הייעוץ הרפואי. הוא עזב את עבודתו במפעל ליצור מזון בעטרות והחל לחקור ולהעמיק בסוגיות רפואיות רבות.

בראיון חג ל'בחדרי חרדים' מספרים האב והבן על 'מאחורי הקלעים' של עבודת הקודש בעסקנות הרפואית.

"אחרי שראיתי שאבי קורס מעבודה", מספר חזקי ברוין ל'בחדרי', "החלטתי ללכת לעזור לו. לאחר 10 שנים שלו בתחום – הצטרפתי אליו, והיום אני בעצמי כבר 10 שנים בתחום".

האב מצטרף לשיחה ומספר: "הגענו למצב היום שאין עניין רפואי רציני שמצריך התערבות עסקנים, שלא מגיע אלינו, בפרט בירושלים", לדבריו, "יש שתי אפשרויות שמצריכות התערבות עסקן, 1: כשאדם מגיע לבית החולים עם בעיה מתמשכת כלשהי, שולחים אותו לבדיקות כדי לראות מה גרם לאותה בעיה, ולרוב, אנשים רגילים לא מבינים בזה וצריכים עזרה".

האפשרות השנייה שברוין האב מציג: "אם קרה אירוע עכשיו, תאונת דרכים או מישהו שהתמוטט באופן פתאומי. לאפשרות הזו צריכים להיות זמינים 24 שעות, כי צריכים מידע בזמן אמת".

חזקי מתייחס בראיון ל'בחדרי חרדים' לבעיות שצצות בבתי החולים, שמצריכות התערבות וייעוץ: "אנשים מגיעים למיון, ומבקשים מהם לעשות בדיקה מסוימת, הם לא יודעים מה היא, לא מבינים את השפה הרפואית ולרופאים אין הרבה זמן להסביר להם. אנחנו מבינים, מלווים ויכולים להסביר".

"כמובן שאין לנו הבדל בין מגזרים: חסידים, ליטאים, ספרדים, חילונים, דתיים וכו', כל המגזרים מקבלים את השירות".

הוא ממשיך ומספר על שיתוף הפעולה בין 'היועצים החרדים' לרופאים, "הרופאים מבינים כמה זה חשוב שיש מתווך ביניהם לחולים, להסביר להם". ברוין נזכר בסיפור: "יום אחד, התקשר אלי מנהל של אחת המחלקות הגדולות, באחד מבתי החולים הגדולים בארץ והוא אומר לי 'הגיע ילד בן שנתיים עם דימום ראש קשה, חייבים לרוץ אתו לחדר ניתוח. הבעיה: אמו של הילד בוכה ולא מוכנה לחתום על המסמך של הניתוח'. תוך דקה הייתי שם, לקחתי את האמא לשיחה בת חצי דקה, הסברתי לה שאני מכיר את הרופאים באופן אישי והם הטובים בתחומם. האמא הסכימה וחתמה. תוך שלוש דקות נוספות, הילד היה מורדם על שולחן הניתוחים".

סיפור רודף סיפור. "לפני שבוע", ממשיך ברוין הבן, "ערב פסח אני מקבל טלפון מאחד מבתי החולים, על הקו - אבא לתינוקת קטנה שנולדה לא מזמן, התגלה מום בליבה וחייבים לנתחה, בית החולים בו היא נולדה אינו מתעסק עם סוגי הניתוחים האלה, מה לעשות ולמי לפנות?".

הוא ממשיך ומספר: "נתתי לו שם של בית החולים, דאגתי שישחררו אותו מבית החולים בו היא הייתה מאושפזת ותוך שעתיים הוא היה עם בתו הקטנה בבית החולים השני – מוכן לניתוח".

ברוין שולף דוגמא נוספת: "התקשר אליי אדם שהיה צריך צנתור, הוא היה מאושפז בבית החולים והוא רצה רופא פרטי, אך לפי החוק אי אפשר לבקש רופא פרטי כשאדם מאושפז בבית חולים ציבורי. הפתרון שנתתי לו הוא לבקש מכתב שחרור ל-24 שעות ובינתיים לקחת רופא פרטי. מדובר בדברים פשוטים שאנשים לא יודעים", הוא מסכם בשיחה עם 'בחדרי חרדים'.

בהמשך הראיון, מספר ברוין על השיחות הדרמטיות שמתקיימות לעיתים בין הרופאים לבני משפחה של חולה, לבשר להם בשורות כאלו ואחרות, "הרבה בני משפחה מפחדים להיכנס לבד לפגישות האלה, כדי שאם יהיו שאלות שלרופא לא יהיה זמן אליהן – אני אוכל לענות, להסביר על המשך טיפול אם צריך".

"הנה עוד דוגמא", אומר ברוין, "מתקשרים אנשים שחייבים תור דחוף, אנחנו דואגים לכך שהרופא יקבל אותם מוקדם מזמן ההמתנה הרגיל, ויש אפילו רופאים שמקדישים מזמנם ומגיעים לבית החולים שעות נוספות בשביל זה, ואף פעם", מדגיש ברוין, "לא על חשבון מישהו אחר. אף פעם" הוא מסכם.




ברוין הבן בהתייעצות רפואית. באדיבות המצלם

לטענתו, "כשמגיעים אלינו עם תוצאות של בדיקות, אנחנו אף פעם לא נותנים חוות דעת, אנחנו רק שולחים את החולה לרופא המתאים".

הוא מוסיף כי "במקרים שאין לנו איך לעזור, בגלל שהמצב קשה וסופני, אנחנו משמשים כאוזן קשבת למשפחה. זה דבר מאוד מאוד חשוב ואנחנו מאוד משקיעים בזה".

לשאלתנו: כמה זמן בממוצע מתנהל תיק רפואי המצריך את העזרה הצמודה, עונה ברוין: "יש כאלה שנסגרים בתוך כמה שעות, יש כאלה תוך כמה ימים, חודשים ואפילו שנים".

"זה הגיע למצב", הוא מסכם, "שכל כמה זמן אנחנו מקבלים טלפונים מרופאים בכירים מאוד, שיש אצלם אנשים חסרי אונים, שלא יודעים איך להתחיל את המסע הארוך של הפרוצדורות הרפואיות, אז הם שואלים אותנו אם אנחנו יכולים לעזור להם, בכל דבר שיצטרכו".

לסיום הריאיון, מעלה ברוין האב מקרה נוסף שאירע עמו: "לא מזמן היינו בבית חולים, אישה שאלה אותנו בבושה אם אנחנו יכולים לעזור לה, כמובן שמיד אמרנו לה רק תבקשי ונעשה הכל מה שרק אפשר לעזור".

"ואז היא מתחילה לספר שבעלה, אברך בן 27 מאושפז בכירורגיה עם חשד לגידול גדול בבטן. עשו לו היום בבוקר סיטי בטן ועכשיו כבר 3 אחה"צ, אנחנו בלחץ נורא, בעלי פשוט מזיע מלחץ לדעת מה התשובה של הסיטי".

"צריך להבין, שזו בעצם תשובה שתשנה לו בשנייה את כל החיים, לטוב או לרע. הלכנו עם החולה בעצמו לפרופסור בכיר בבית החולים, והסברנו לו את רגישות המצב והפחד".

"תוך דקה, שאל הפרופ' את האברך מה תעודת הזהות שלו, נכנס למערכת אמר לו, 'תשמע, אתה נקי, הכל תקין'. האברך ואשתו פרצו בבכי. ויצאו שמחים ונרגשים".

"חשוב להדגיש, לבדוק תוצאות של סיטי כזה לוקח דקה בדיוק. אך הרופאים עסוקים ואין להם זמן לעשות זאת. לפעמים צריך רק את האדם שמכיר אותם וללחוץ עליהם קצת כדי לדעת מה יעלה בגורל משפחה שלימה", הוא חותם את הריאיון עם 'בחדרי חרדים'.

שימי גישייד, בן 33, נשוי ואב לחמישה ילדים, תושב אשדוד - מנכ"ל ארגון 'רחשי לב' כ-12 שנה. הארגון עצמו הוקם לפני כ-30 שנה ע"י אביו יו"ר הארגון הרב ראובן גשייד ששם לו למטרה לסייע לחולי סרטן.


שימי גישייד בישיבת עבודה עם מנכ"ל ביה"ח תל השומר פרופ' יצחק קרייס

גשייד בקשר עם בכירי עולם הרפואה המתמחים במחלת הסרטן בארץ ובעולם על בסיס יומי - דרכם הוא מסייע לחולים רבים. גשייד מספר ל'בחדרי חרדים': "הרופאים נעזרים בנו ע"י מימון מחקרים רפואיים, עזרה ורכישת ציוד רפואי מתקדם. אני יושב בישיבות צוות רפואיות על בסיס יומי וכשהם מגיעים למבוי סתום - אנחנו הכתובת הראשונה שהם פונים אליה. אין מחקר חדש על סרטן שאני לא קורא אותו ברגע שהוא יוצא, אם זה בבוקר, ואם זה לפני שאני יוצא מהבית", הוא מוסיף.

"בנוסף", ממשיך גשייד, "אנחנו עוזרים להורים לקבל החלטות, ועוזרים להם להתמודד בסיטואציות לא קלות. היום, הרופאים מניחים בפני ההורים כמה אופציות, ואומרים להם: תבחרו. ההורים לא רופאים, ואנחנו עוזרים להם להחליט מה לעשות ובאיזה אפשרות לבחור - בשביל הדבר 'הכי יקר' להם בחיים".

גשייד שייך לדור היועצים הצעירים שרואה את עצמו ממשיך את הקו שמוביל הרב פירר: "חשוב גם לציין שאני פעם בשבוע נפגש עם הרב פירר, והוא עוזר לנו לקבל החלטות. אנחנו לומדים ממנו". הוא ממשיך ומספר, "כל פרוייקט בארגון הוקם לאחר סיפור מסויים שקדם לו. אבי שיחי' יצא ערב אחד מביה"ח לאחר שביקר חולה וראה אשה ישנה עם בנה ברכב בחניון בית החולים. לשאלתו היא הסבירה שהם גרים בחיפה והבן מקבל טיפול כימותרפי יומי בתל השומר. הטיפול גומר אותו פיזית ונפשית והוא לא מסוגל לנסוע כל יום הלוך חזור. וכך הוקם פרוייקט בית הילד".

גשייד ממשיך למקרה הבא: "הסיפוק האמיתי בא מהסיפורים הקטנים כמו לייבי הקטן שנכנסתי לבקר אותו וראיתי שהוא מצוברח. לשאלתי הוא סיפר שקבעו לו ניתוח לערב פורים - מה שאומר שבפורים הוא ישהה בבית החולים והצוות לא מוכן לדחות את הניתוח. לאחר ששמעתי את הדברים - התקשרתי למנהל המחלקה וביקשתי לדחות את הניתוח לאחרי פורים ואכן הניתוח נדחה. האור שחזר לעיניו של לייבי - היה שווה הכל".

מלבד היעוץ שהוא מעניק, גישייד, מארגן אירועים למשפחות חולים ומביא זמרים ומפורסמים מהשורה הראשונה. שוחחנו עימו גם על 'מאחורי הקלעים' של האירועים הללו שמעניקים חיוך לאלו שאין להם סיבות רבות לחייך.

"כמו שהתפקיד שלנו יחד עם הרופאים זה להתאים את הטיפול המתאים לילד החולה, כך אני גם רוצה להתאים את ה'מסיבת פורים' או את ה'חופש' של הילד החולה. לילדים החרדים אעשה מסע לשבת לברדיטשוב, מסע מלא רגש, תפילה ושמחה. ללא תשלום כמובן, וכמו שאני אומר לאנשים ששואלים אותי בבית הילד כמה עולה הסוויטה, אני אומר להם - חיוך".

גישייד גם מזכיר את שרה נתניהו, שרת המשפטים איילת שקד והיועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, שמתנדבות בארגון של אביו: "אנחנו מאחדים את עם ישראל" הוא אומר, "מה שעומד לנגד עיננו זה להציל את הילדים, לתת להם צ'אנס גם מתי שהרפואה אומרת 'אין סיכוי'. אנחנו ננסה לעשות את המקסימום, אם זה אומר טיפולים רפואיים מעבר לים. דרך אגב", הוא מזכיר, "יש לי 8 ילדים שאני מטפל בהם בחו"ל, ילדים עם סוגי סרטן קשים, בעיקר בארה"ב ובשוויץ, שמטופלים על ידינו מא' עד ת', כולל הטסה רפואית, כולל רופא מלווה, מתרגם מלווה ודירת מגורים, הכל כולל הכל ברמה, עד הפרטים הקטנים".

גשייד נזכר בסיפור מרגש שאירע בחג הפורים האחרון: "יש ילד בן 3.5, שיש לו גידול בין הלב לריאה, ניסו לעשות טיפולים מספר שבועות  והם לא צלחו. לא הייתה ברירה - היו צריכים לפתוח את בית החזה – ניתוח מאוד מאוד מורכב ולהוציא את הגידול. פגשתי את הילד לפני פורים, אני רואה אותו עצוב. שאלתי אותו בשמו 'למה אתה עצוב?', זה היה חמישה ימים לפני פורים, אז הוא אומר לי 'לא משנה'. אמרתי לו 'תגיד לי למה אתה עצוב', הוא אומר לי 'לא משנה, אין מה לעשות'. התעקשתי, 'תגיד לי מה קרה?', אז הוא אומר לי 'אני מאוד רציתי להתחפש, ועכשיו קבעו את הניתוח לפני פורים, ואני לא אשתחרר עד פורים, וכל הילדים בכיתה שלי הבטיחו שישלחו לי משלוחי מנות, ויבואו לבקר אותי, ואני עצוב שגם כל השנה אני לא בתלמוד תורה, וחיכיתי לפורים כדי להתחפש, כל כך הרבה זמן חשבתי למה אני אתחפש, ובסוף אני רק מתחפש עם הפיג'מה של הבית-חולים'. שמעתי את הדברים ואמרתי לו: 'הבנתי, תן לי לבדוק מה אני יכול לעשות'. הלכתי לרופא, והוא אמר לי 'לפני שבוע התחננת שאני אקדים את הניתוח בשבילו, ועכשיו אתה רוצה שאני אדחה אותו בארבעה-חמישה ימים, ועוד בשביל מה, בשביל פורים?'. אמרתי לו 'מה אנחנו רוצים, שהילד ישמח, ככה הוא לא ישמח. אני רוצה שהוא גם ישמח וגם שהניתוח יהיה בצורה הטובה ביותר עם חיוך גדול על הפנים – את שניהם'. הוא אומר לי, 'אוקיי, דבר עם המרדימים'. מהמרדימים הלכתי לצוות חדר ניתוח, בקיצור, הפכנו את העולם והילד היה בפורים שמח, והניתוח התבצע לאחריו".

גישייד חושף בפנינו כי "הטלפון שלי פתוח כל הזמן, יש לי היתר מרב שבזמנים מסוימים אני הולך עם טלפון. אפילו במקרים בודדים אני ממש נוסע בשבת לבתי החולים".

לקראת סיום הראיון מבקש גישייד להעביר מסר אישי: "כשאתם מגיעים לבתי החולים, תגידו תודה ומילים יפות לרופאים ולשאר הצוות. הם עומדים שעות על הרגליים, אז נכון שאנשים מגיעים עם מצוקה שלהם או של אדם קרוב, אבל עדיין, זה לא קל גם לצוות הרפואי. ברגע שאתם מלחיצים את הרופאים – אתם גורמים להם לתת לכם טיפול פחות טוב. כשמגיעים למיון במקרה שהוא 'לא דחוף' ברמה של חיים ומוות, אל תנסו לעקוף את התור כי כואבת לכם מאוד הרגל, או כי אתם מכירים מישהו בבית החולים. תשתדלו לקדש שם שמים, ולא חלילה לחלל אותו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!