למה צריך לעשות את ליל הסדר אצל ההורים

בשנה שעברה כתבתי כאן כי לאחר עשרים שנות נישואין ב"ה, אנחנו חוזרים לליל הסדר להורים שלי. זה לא שהיה מתוכנן במשך כל השנים שלא להיות אצלם בליל הסדר - אלא כך יצא, בתחילה עקב היותי מארגן ועורך סדרים בכל הארץ ואחר כך כשגדלו הילדים כבר עשינו סדר משלנו, בבית.

היה זה לאחר ההבנה וההכרה ולימוד הסוגיה ושמה 'ליל הסדר', אז התברר לי כי יש עניין חשוב לקיים את הסדר דווקא אצל ההורים. בדיוק כשם שיש לנו מצווה של "והגדת לבנך", כאן בליל הסדר יש לנו מצווה משולשת: ראשית, כיבוד הורים. שנית, ההורים שלנו יכולים לקיים והגדת לבנך אלינו. ושלישית, אנחנו ממשיכים לקיים את והגדת לבנך לילדינו.

זהו חוט משולש שלא במהרה ינתק, ויש בזה גם לימוד מוסר השכל לצאצאינו איך וכיצד לכבד הורים. בסופו של דבר, כל מה שאדם עושה לעצמו הוא עושה.

השנה, אני כבר נאלץ לוותר על הרעיון הזה, אבל דווקא בגלל סיבה טובה. השנה אני זוכה לראשונה לארח את הבת והחתן שלי, הזוג הטרי והצעיר, וזה מלמד אותי שצדקתי בשנה שעברה: גם בגלל שכשם שאנחנו רוצים שהילדים שלנו יבואו אלינו, כך גם אנחנו צריכים ללכת להורים שלנו, ושנית, כי בחיים הזדמנויות נסגרות ואוזלות. הנה עוד הזדמנות ללכת להורים כבר לא רלבנטית כשיש לך ילדים משלך, סביב שולחן הסדר.

ליל הסדר הוא חג של מסורת ומורשת. קוראים לו ליל הסדר אפילו שהוא לא ממש לפי הסדר. באים רעבים מבית הכנסת וקודם שותים שתי כוסות של יין, ואומרים הגדה. את הילדים שולחים ומפנקים בקליות ואגוזים שלא יירדמו וישאלו מה נשתנה.

את 'מה נשתנה' שואלים בתחילת הסדר עוד לפני שראו את כל השינויים, והעיקר שלא יירדמו. הסדר מכאן והלאה, ובכל זאת זה נקרא ליל הסדר. למה?

מצות המצווה של ליל הסדר נקראים בזוהר הקדוש בשם "מיכלא דמיהימנותא" – מאכל של אמונה. מהו אמונה? איך משרישים אותה בלבבות?

בפסוקי המכות במצרים אנחנו קוראים את אשר אומר הש"י למשה עבדו: "למען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים". לכאורה קשה, וכי זו המטרה? את אשר התעלל ה' במצרים? והלוא סיפור יציאת מצרים האמיתי הוא איך יצאנו מעבדות לחירות, מגלות לגאולה?

אומר הרמב"ן בלשונו הזהב: "כשנעתיק הדברים גם כן את הדבר לבנינו, ידעו שהיה הדבר אמת בלא ספק, כאילו ראהו כל הדורות, כי לא נעיד שקר לבנינו". הדרך היחידה לאמת ולהנחיל את ניסי מצרים והקורות אותנו בעמק הבכא הוא מאב לבן, מאם לביתה.

לא בכדי פסח הוא עניין משפחתי. כשהקב"ה מצווה על משה רבינו לחוג את חג הפסח הוא כבר מורה לו על האסיפה המשפחתית: "ויקחו להם איש שה לבית אבות, שה לבית". קרבן הפסח נאכל בחבורה, וכי יש לך חבורה יותר מהורים ואחים?!

זהו יסוד היהדות: "אשא עיני אל ההרים", דרשו במדרש, "אל תיקרא ההרים אלא ההורים". כשאדם מביט למעלה אל ההורים, הוא ממשיך את הדורות ואת המסורת מאז היותנו לגוי ועד עצם היום הזה.
בפסח כמו בשאר ימות השנה אנחנו מצווים בפסוק "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך". התורה היא נצחית ועובדת מדור לדור, וראוי לנו כילדים לכבד את הורינו, לקבל מהם את אשר קיבלו הם מאבותיהם ואבותיהם מאבותיהם עד למשה רבינו מסיני שקיבל מפי הגבורה.

לא בכדי אנחנו מתחילים מיד לאחר הפסח בקריאת פרקי אבות. המשנה באבות מתחילה כך: "משה קיבלת תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה".

זו המסורת היהודית. שרשרת הדורות המופלאה העוברת בירושה ונחלה מאב לבנו ומסב לנכדו.
ולכם אני קורא: כל מי שיש לו הזדמנות ללכת להורים, אל תחמיצו הזדמנות זו: מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה. תנצלו את זה, לא לעולם תישאר לכם הזדמנות פז כזו, לנצל את ימי הפסח במשמעות האמיתית שלה.

בראשית השבוע התקיים בחדרה כנס התיירות השני 'חלום לים התיכון'. כיו"ר 'נחלים - החברה לתיירות' נשאתי דברים במעמד וקראתי להם את דברי רבי יהודה הנודעים (ברכות מג, ב) על ימים אלו: "האי מאן דנפיק ביומי דניסן וחזי אילני מלבלבי (- מי שיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים) אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהם בני אדם".

"מי שיוצא"- הברכה היא לא למי שנמצא בבית, אלא טמון כאן מסר עמוק: אתה רוצה למצוא טוב אצל השני? אתה רוצה לראות את היופי שבבריאה? צא וחפש אותה. הטבע מלא בהזדמנויות ואפשרויות, צריך רק לחפש אחריהם. מסתבר שבתקופת חז"ל, אדם לא היה צריך להתאמץ על מנת למצוא שני אילנות מלבלבים ובכל זאת נאמר "מי שיוצא" המציאות בעולם המודרני היא, שקיימת הפרדה בין הטבע לעיר; בין השטח הבנוי לשטח הירוק, והסיכוי לצאת כך סתם מהבית ולהיתקל בעצים פורחים הולך ופוחת. ברכה זו קוראת לנו לצאת מארבע אמותינו ולהרים את הראש מעל השגרה – להתבונן, לראות, לא להחמיץ את הרגע. לשים לב לפרח, לפרי, לזרע. לצאת ולהתבונן, וכפי שאומרים בהגדה של פסח: צא ולמד.

הרמב"ם כותב כהלכה למעשה שמי שרוצה להכיר את נפלאות הבורא, צריך לצאת ולהביט בגרמי השמים ונפלאותיו, והוא מסמיך לכך את הכתוב אותו אמר דוד המלך ע"ה, נעים זמירות ישראל (תהילים ח, ד): "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה".

עלינו מוטל לצאת כדי להכיר ולראות את נפלאות הבריאה. אנצל הזדמנות זו ואזמין אתכם ל'פסטיבל האביב' שיתקיים בפארק 'נחל חדרה' ביום שלישי חוה"מ פסח, ולמחרת ביום רביעי יתקיים 'לונה פארק' בבית הספר 'מדעים ויהדות'.

יחד שבטי ישראל

יהי בואכם לברכה.

שבת שלום פסח כשר ושמח לכל עם ישראל!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!