י"ד חשון התשפ"ה
15.11.2024

מיוחד: כל המשפטים והמושגים של חג הפסח • אל תחמיצו

"מען מישט זיך נישט", "ויז'יטע", "פאלטשע פיש" ו"שמאלץ", אלו הם רק חלק מהמונחים והמאכלים המיוחדים שהונהגו בקהילות החסידים לדורותיהם • לקראת התקדש חג הפסח, אספנו עבורכם את כל המושגים והמשפטים בפרויקט מיוחד ב"בחדרי חרדים"

קערת ליל הסדר. צילום: לוי נאזרוב
קערת ליל הסדר. צילום: לוי נאזרוב



"מנהג ישראל תורה". אם בכל השנה הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה בערבי פסחים. מנהגים ממנהגים שונים החזיקו אבותינו בכל תפוצות ישראל. מרתק גם להבין מה מקורם. יש וההכרח גרם, ויש והחמרה שרצו להחמיר על עצמם היא זו שהביאה את צאצאיהם עד ימינו אנו להמשיך בהנהגה קדושה זו.

דבר אחד ברור. אל לנו להקל ראש בשום מנהג שהוא. יסודות המנהגים בהררי קודש, וחלילה לנו מלבטל את קיומם.

בכלל, האווירה של חג הפסח, נטועה עמוק בתוך פרדס המנהגים שנטעו אבותינו, עד כי נדמה שריחם דבק בנו ומותיר געגועים בכל השנה.

לקראת החג, אספנו עבורכם ב'בחדרי חרדים', את מיטב המנהגים והמושגים מקהילות הקודש בשפת היידיש, שבלעדיהם אין פסח.

"מען מישט זיך נישט" - עפ"י המנהג הקדום מדור דור שבחג הפסח נהגו לאכול רק בבית או אצל ההורים והקפידו מאוד לא לאכול בבית של מישהו אחר חברים וכדו', למעט שיריים מהרבי שבעניין זה מקפידים שלא להקפיד. אחד המשפטים הנפוצים ביותר בפסח אצל חסידישע בחורים ואברכים, הוא "פסח, מען מישט זיך נישט". המחלוקת הגדולה בחצר סאטמר בבית האדמו"ר ה'ברך משה' זצ"ל פרצה בימי חג הפסח, כשהגיעו לספר לאדמו"ר מוזי'ניץ ממונסי זצ"ל על החדשות מבית סאטמר הגיב בדרך צחות, "פסח מישט מען זיך נישט", לא יכולים לריב בחוץ אז צריכים לריב בפנים.

"ויז'יטע" - מנהג ירושלמי מימי קדם שהתפשט בתפוצות ישראל, הביקורים הדדיים שעורכים בין מחותנים מצד החתן ומצד הכלה בימי חוה"מ. בעוד בחול המועד סוכות יהא זה מפגן ראווה של מעדנים וממתקים, בפסח זה יהיה על אגוזים ומים ואולי קצת לימונדה. שהרי "מען מישט זיך נישט".

"פאלטשע פיש" - במקומות שנהגו לא לאכול דגים בפסח כגון יוצאי רומניה בויז'ניץ ועוד, הכינו קציצות מבשר, הם נקראים 'פאלטשע פיש' ואותן אוכלים במקום דגים. אגב, מעניין לספר, כי הרבי מויז'ניץ-מונסי, שאינו אוכל בשר במשך כל השנה מזה למעלה מעשרים שנה, בפסח אינו אוכל לא דגים ולא בשר אלא רק תפוחי אדמה וזאת למרות גילו המופלג. אמרו על עמי הארץ ברומניה, בדרך צחות, שהסיבה שאסור לאכול חלות בפסח כי אי אפשר לאכול חלה בליל שבת בלי לטבול בפיש יאך (הציר של הדגים), והרי אסור לאכול דגים בפסח, ומפני שחששו שמא לא יוכלו להתאפק מלטבול את החלה בפיש יאך האסור בפסח, אסרו לאכול חלות בפסח.

"בארשט" - משקה העשוי מהמים שמבשלים בהם את הסלק לחריין ומכניסים בתוכו ביצים וסוכר. הבארשט הינו משקה האהוב מאוד על יוצאי פולין וגליציה, יש כאלה שמכינים אותו כבר מימי הפורים בקנקנים מיוחדים אותם מניחים מול השמש, דור דור סבתא וסבתא, במסורה המסורה לה, אך הצד השווה שבהם שזהו משקה משובח שנודע בסגולותיו גם לסיוע בעצירות, ממנה סובלים רבים בימי הפסח עקב אכילת המצות.

"שמאלץ" - בחצרות חסידים רבים המקפידים שלא לאכול בפסח אצל אחרים, הקפידו שלא לאכול דברים שאין מכינים לבד בבית. ברם, הלא הכל צריכים שמן, ואיך מכינים שמן בבית? אל דאגה, גם לכך מצאו היהודים פיתרון. וכמו שהסבתות נוהגות היו לומר, "א איד מיט א פלייצע - געט זיך א עצה". משתמשים עם השומנים של הבשר, בימים שלפני פסח אפשר לראות באיטליזים את הנשים הצדקניות הבאות ומבקשות שמאלץ. את השמאלץ אורזים בחבילות בד, מקפיאים, ולפני הבישול מוציאים חתיכות שמאלץ, הדומות במראן למרגרינה, והן מחליפות את השמן. בזכות השמאלץ, כמעט כל המאכלים גם בשריים ובטעם מיוחד מאד.

"כרעמזליך" - לביבות העשויות מתפוחי אדמה, מהעיסה ממנה מכינים קוגל תפוחי אדמה. את הכרעמזליך אוכלים בבתי ישראל במשך כל השנה, אולם במיוחד בפסח, אז משמשים תפוחי האדמה כאחד מחומרי הגלם היחידים.

"גיבראקס" - שרויה. חסידים מקפידים מאוד שלא לטבול או לשרות את המצה במים ובכל דבר לח מחשש לשרויה. ברוב חצרות החסידים לא תראו את המצות בגלוי על השולחן, תמיד הן יהיו בתוך הכיסוי, כלי שנפל על הרצפה, יחמירו ולא ישתמשו בו בחג, ואם נגעה בו מצה, לא יאכלוה.

"זאלץ וואסער" - מי מלח: בהם מטבילים את הכרפס בליל הסדר.

"קיטל" - הבגד הלבן המיוחד אותו לובשים בליל הסדר. מילה שהפכה כבר למונח ידוע בו משתמשים גם בעברית. סגנונות הקיטל הם רבים כמעט כמו מגוון הבעקיטשעס. בעוד רוב החוגים לובשים את הקיטל הרגיל העשוי מכותנה או למצער מהבד ממנו עשוי הבקיטשע, בחצרות טשרנוביל ובעלזא משתמשים בקיטל העשוי מפשתן. בקיטל העשוי מפשתן אין כפתורים, חזיתו סגורה והוא נלבש דרך הראש. בשנים עברו, היו האדמו"רים נוהגים להשתמש בקיטל עליו מתנוססת עטרה מכסף, כהיום נשאר המנהג הזה רק בחצרות באבוב וסערט ויז'ניץ.

"מצה ברייט" - התחליף הפסחי ל'בונדש': מצה מטוגנת בביצה. את ה'מצה ברייט' יאכלו רק אלו המקילים בפרטי ה"גיבראקס", וסוברים שביצה ללא מים אין חשש שתחמיץ את המצה במקומות בהן לא נאפתה דיה.

"ניסלעך אין מאנדלעך": אגוזים ושקדים - אותם מחלקים לילדים בתחילת ליל הסדר לפני 'מה נשתנה', בכדי שלא יירדמו וישאלו את השאלות.
ערב חג הפסח בארשט פאלטשע פיש שמאלץ מנהג ישראל תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}