להפוך כישלון להצלחה מהדהדת • טור

עניתי לצלצול, מעבר לקו נשמע קול סמכותי ובטוח של אבא שהיה נשמע אחראי ואכפתי מאוד. "הילד שלי חכם ורציני, כזה שמבין עניין, אבל יש לו קושי קל מול החברים" הוא אמר לי. הסכמתי לקבוע פגישה ולקליניקה נכנס מיכאל, נער בן 13, שמהתרשמות ראשונית ניתן ללא ספק לראות כי הוא מבריק ביותר.

הבעיה צפה מיד, על כל שאלה מיכאל ענה במילה אחת בלבד. לעתים התשובה הייתה "כן", לעתים "לא" ולחלק מהשאלות הוא הסכים לתת תשובה אחרת, כל עוד היא הכילה מילה אחת ולא יותר

כמאמן נתקלתי בקושי ובמחסום, הרי כל המהות של אימון אישי היא שיחות של שאלות ותשובות. על ידי התשובות של המתאמן ניתן להגיע לשורש הבעיה ולהתקדם ולקדם את המתאמן. אצל מתאמן שלא מדבר - הטיפול כמעט בלתי אפשרי.

וכך לאחר שעה של שאלות ארוכות עם תשובות בנות מילה אחת, נגמרה פגישת ההכרות הראשונה .
שאלתי את עצמי אם יש לי יכולת לעזור למיכאל, האם יש מטרה שלשמה אני אמשיך, או שהפעם אני אאלץ להגיד שזה מקרה שלי אין אפשרות לטפל בו.


צילום: pixabay

אחרי מחשבה ורצון עז לעזור לילד החלטתי לתת עוד סיכוי אחד למפגש אולי אחרון איתו. קיוויתי לתוצאה שונה, אבל גם המפגש הבא היה זהה למפגש הראשון. אני שאלתי הרבה שאלות בתוספת עידוד ודיבוב וקיבלתי תשובות בנות מילה אחת בלבד מצדו.

כשסיימתי את השיחה שאלתי את מיכאל האם הוא רוצה להמשיך להיפגש. הרגשתי שהמפגשים קשים לו וקשים גם לי ואין באמת שיחה שמתפתחת.

האמת שציפיתי לשמוע ממנו שהוא מעדיף להפסיק את האימון, אבל הוא הפתיע אותי ואמר לי שהוא מאד נהנה ורוצה להמשיך להיפגש. הייתי המום אבל נתתי לו את הזכות להמשיך. דיברתי עם האבא למחרת כדי לשקף לו את המציאות וביקשתי ממנו לנסות להסביר לי מדוע מיכאל מתנהג כך. הוא לא ידע להגיד לי ומעבר לזה, האבא לא ראה את המציאות ככל כך חמורה ואמר שהוא סך הכל ילד שקט קצת.

לאחר אימון שלם של 12 מפגשים אני הייתי מתוסכל. לא ראיתי שינוי, הרגשתי שכלום לא זז והמשכתי לקבל את התשובות בנות המילה הבודדת שלא אמרו כלום. זימנתי את מיכאל והוריו לפגישה, תכננתי להגיד להם שאני לא המקום לסיוע ושישקלו שיטה שונה אבל הופתעתי שוב. מיכאל והוריו אמרו שיש שינוי עצום למרות שאני לא ראיתי דברים גדולים בחדר הטיפולים. אומנם מיכאל ממשיך לדבר במילה אחת, אבל הביטחון העצמי שלו התחזק, היכולת החברתית שלו התעצמה ובו עצמו חל שינוי גדול שההורים אפילו לא מצליחים להגדיר במילים.

הסיפור עם מיכאל הביא אותי לתובנה חשובה, שהבנתי שעלי לאמץ להמשך החיים ולהמשך העבודה עם המתאמנים. למדתי שלפעמים השינוי הוא לא בדיוק זה שאנו מצפים לו, למדתי שלפעמים למרות שהשינוי הרצוי לא קורה, הרבה פעמים יש שינויים אחרים וכל שנדרש הוא אמונה ורצון אמתי של המתאמן להצליח. לפעמים, צריך לזכור, אדם צריך לעבור שינוי גם אם אחרים (ואפילו מטפל) לא רואים אותו קורה.

אנחנו עומדים לפני חג מלא במשמעות. משמעות של עם ישראל והקשר המיוחד שלו עם בורא עולם. חובה עלינו לדבר עם ילדינו היקרים ולשנן באזניהם מצד אחד את העקרונות ה"קשוחים של היהדות" ומצד שני לשנן באזניהם כמה אנחנו אוהבים אותם, גאים בהם ומעריכים אותם. גם אם נראה שהדברים הללו לא מתקבלים על דעתם, גם אם לא נראה שינוי בהתנהגותם בעקבות דברינו, עלינו לדעת שהם שומעים ושינוי כלשהו יקרה.

טיפ לכם קוראי הנאמנים:
יש לכם בוודאי תורת חיים, עקרונות וערכים שאתם מאד רוצים להנחיל לילדיכם
תפרסו להם את משנתכם הסדורה שוב ושוב
היא תחלחל להם ותיראו נחת בלי סוף

חג פסח כשר ושמח
יצחק לוי
יועץ ומאמן לתהליכים בחינוך
[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!