ויהי אחרי הנהגת הגר"ש אויערבך זצ"ל: הדמות הבכירה ב'פלג הירושלמי' נחשפת לראשונה

מוצאי שבת פרשת תצווה-זכור: נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש. ציבור בני התורה הנמנים על ה'פלג הירושלמי' מוכה בתדהמה. בפתע פתאום מגיעה הידיעה המרה על הסתלקותו של ראש הישיבה הגר"ש אויערבך זצ"ל מי שהיה למנהיגם הנערץ בשנים האחרונות והיו מאוגדים תחת תנועת 'בני תורה', אותה ייסד והקים הגר"ש זצ"ל לפני כחמש שנים. 'הפלג הירושלמי' נותר בפתאומיות ללא מנהיג העומד בראש המחנה או יש לומר ללא אב רחום הדואג לבניו, צאן מרעיתו.

בבית בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים היה זה הגאון רבי ברוך שמואל הכהן דויטש, שזה עתה מקבל את הבשורה הקשה כשהשאלה הגדולה עולה מאליה, איך ממשיכים הלאה? הגרב"ש שנודע מעולם במוחו הכביר ובהיותו אדם מעשי וריאלי בכל עת ובכל זמן, לא המתין ולו לרגע קט, הוא ידע כי יש לו שליחות, הן רק ימים מספר קודם לכן שוחח עמו ראש הישיבה זצ"ל על כך שיש לכונן את מועצת גדולי התורה שתנהיג את תנועת 'בני התורה', בה יכהנו ראשי הישיבות הנמנים על תנועת 'בני תורה'. יודעי סוד מספרים כי לשאלת הגרב"ש 'מדוע הראש ישיבה כל כך לחוץ בענין'? השיב לו ראש הישיבה זצ"ל בלשונו "באשר לא ידע האדם את עיתו"...

תוך מספר רגעים יצר הגרב"ש קשר טלפוני עם כל ראשי הישיבות חברי מועצת גדולי עולם התורה להחתימם על כרוז לחיזוק המשך מורשתו ודרכו הרוחנית של ראש הישיבה זצ"ל, מכתב זה פורסם בוקר למחרת ביום הלויה בעיתון 'הפלס'.

דבר כינונה של המועצת והצטרפותו של הגרב"ש כדמות הדומיננטית בה, עורר סערה גדולה גם בתוככי ישיבת 'קול תורה' שבה משמש הגרב"ש כאחד מראשי הישיבה, הגרמ"י שלזינגר ובנו הגר"ש ביקשו ממנו, שעקב חילוקי הדעות שנוצרו בין הבחורים בישיבה בשל התפקיד החדש, אם יוכל לעזוב את הישיבה. הגרב"ש הודיעם כי הוא יחשוב על כך והכאוס שנוצר בעקבות הבקשה היה גדול.

כעת, ככלות השלושים להסתלקותו של ראש הישיבה זצ"ל, משרטט 'בחדרי חרדים' דיוקן ראשון לדמותו של הגרב"ש דויטש מי שנחשב לדמות הבכירה והפעלתנית במועצת החדשה שהוקמה.

הגאון רבי ברוך שמואל הכהן דויטש, נולד בעיר התורה והחסידות בני ברק לאביו רבי בנימין זאב דויטש ז"ל מי שנודע כיד ימינו של הרב מפוניבז' זצ"ל ואף היה למנהלה של ישיבת פוניבז' עשרות בשנים.

את תחילת חינוכו עשה במוסדות ישיבת פוניבז', תחילה בישיבה קטנה ולאחר מכן בישיבה הגדולה, שם פרץ שמו כעילוי מיוחד ומבריק בכשרונותיו, בעיקר נודע בכוח התמדתו, כשמנהגו היה לא להפסיק בין הסדרים, כך במשך שנים היה יושב ברציפות משמונה בבוקר עד תום סדר ב' בשעה שבע בערב, כ-11 שעות רצופות יום ביום, לימים כשיוקם מפעל רשת כוללי 'רצופות' ידרבנם הגרב"ש באומרו כי עיקר קניינו בתורה היה מכוח אותה רציפות.

כמו כן היה חביב מאוד על כל מרנן ראשי הישיבה זצ"ל, כשבעיקר זכה לקרבתו הנדירה של ראש הישיבה מרן ה'אבי עזרי' הגראמ"מ שך זיע"א, שמני אז נתן עינו וליבו עליו כמי שיאיר את עיני עולם התורה. יצוין כי ברבות השנים הלך הקשר והתעצם בין הרב לתלמידו, כשהקשר ביניהם כלל מלבד עניינים תלמודיים כי את ענייני הנהגת הציבור החרדי.

לאחר תקופת לימודיו בישיבת פוניבז' עבר לירושלים לישיבת בריסק, שם התפרסם שמו כבקי מופלא בתלמוד בבלי וירושלמי. בתקופה ההיא נוצרו הקשרים בין הגרב"ש לחלק נכבד מראשי הישיבות המכהנים בראש עולם התורה בארצות הברית, ראשי הישיבות רואים עצמם קשורים עם הגרב"ש בבחינת תלמיד חבר, וזאת מאותם הימים בהם הסתופפו עמו בהיכלה של בריסק. כשעד להיום רבים מגדולי ראש הישיבות נוהגים להתקשר אליו לפני מסירת שיעור על מנת ללבן סוגיא מוקשה. למעשה אומרים תלמידי בריסק באותם השנים, כי הגרב"ש היה עמוד הישיבה, אם כי כבר אז היו נקודות בהם חלק על צורת הנהגת ישיבת בריסק באותם ימים.

נקודה נוספת מציינים מכריו מישיבת בריסק, כי אף שבבריסק לא נהוג לקבל ביקורת על צורת הנהגתם, מכל מקום לביקורת שנשמעה מכיוונו, הגרב"ש היה לראש הישיבה הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל יחס מיוחד של כבוד והערכה, ואף היה הגרי"ד נושא ונותן עמו בפתיחות רבה. עוד יצוין כי אף שנים מאוחר יותר כשבחוגי בריסק לא הסכימו להנהגתו של מרן הגראמ"מ שך בענין הבחירות וכו', מכל מקום לא פגם הדבר בקשרי החיבה ששמר הגרי"ד עם הגרב"ש עד סוף ימיו, אף כי הגרב"ש היה כפוף כידוע בכל ענייני ההנהגה למרן הרב שך ואף היה יד ימינו בעניינם רבים.

נקודה זו מאפיינת מאד את הנהגת הגרב"ש לאורך כל השנים, שאף כי ייתכנו ויכוחי השקפה והנהגה אבל אין הדבר פוגם בכי הוא זה בכבוד החכמים ובוודאי לא בידידות ורעות אישית.

באותם שנים החלו להתלכד סביב הגרב"ש קבוצה נבחרת של תלמידי חכמים שהיו באים בקביעות למעונו לשוחח עמו בלימוד, כמו כן דרך חמיו הגאון רבי שמואל קיבלביץ שהיה מדמויות ההוד של ירושלים של מעלה החלו זקני וחכמי ירושלים להכיר את שמו של הגאון הצעיר שכל רז לא אניס ליה.

בשנת תשל"ט התמנה כר"מ בישיבת 'כוכב מיעקב' טעשבין, באותם השנים נקשר בידידות נפש עם הגאון רבי אברהם גניחובסקי זצוק"ל מראשי הישיבה, ידידות זו נמשכה עד הסתלקותו של רבי אברהם לפני כארבע שנים.

בתחילת שנות המ' כשהתמנה לתפקידו בישיבת קול תורה, תפקיד בו מכהן עד היום קרוב לארבעים שנה כאחד מראשי הישיבה, שם נתגלה כוחו הרב כמלאך המכה על קודקודי תלמידיו ואומר גדל, כשתלמידיו מקול תורה נכרכים אחריו בעבותות אהבה, המסירות של הגרב"ש לתלמידיו אינה יודעת גבולות, כשהוא מלווה אותם לאורך עשרות שנים בכל שלב בחייהם ומעורה עד הפרט האחרון, תלמיד ותיק של הגרב"ש שכבר מחתן בעצמו ילדים הגדיר את הדברים בשיחה עם 'בחדרי חרדים'": "זה שהראש ישיבה עילוי עצום בתורה זה ידוע, אבל מה שלא ידוע שאותה גאונות יש לו גם בדקות הרגש, להבין את התחושה הדקה ביותר, את הצורך בעידוד או אם יש צורך בדחיפה, מלבד תפיסה פרקטית, הוא מעולם לא ידחוף אדם מעבר ליכולות שלו, אבל הוא לא מוותר לתלמיד על מיצוי היכולות שכן יש בו, וכאן טמונה גאונות מאין כמוה להלוך נגד רוחו וכוחו של כל אחד מתלמידיו".

לדבריו: "זה ממכר להיות במחיצת אדם שעל אף גדלותו הנוראית יודע לרדת לשורש של תלמידיו ולדעת לרומם כל אחד בדרכו ודרגתו".

אגב מעניין לציין כי חלק מתלמידיו הדבוקים עד היום הזה אינם באותו צד פוליטי, הראש ישיבה מעולם לא יעיר ולא יעורר את הנקודה לתלמידו, מי שמבין את העניין ותופס את דעתו מבין, מי שלא אז לא, וכך מצויים אפילו בכירים בצד השני שבחייהם האישיים לא יעשו צעד ללא ברכתו.

עם הקמתה של תנועת 'דגל התורה' פרץ שמו של הגרב"ש בתודעה הציבורית כשמרן הרב שך סמך ידיו עליו לסייע בעדו בהנהגת הציבור, לדברי אחד המקורבים "הקשר בין מרן הרב שך זצ"ל לבין ר' ברוך שמואל זה דבר שלא ניתן לתאר במילים למי שלא ראה, הייתה תחושה שהרב שך סמך על דעתו כדעת תורה זכה וברה, וכמעט בכל נושא ציבורי היה הרב שך קורא לר' ברוך שמואל ומלבן עמו את הנושא לפני שהיה יוצא בהוראה לציבור, אגב גם בימי הנהגתו של מרן הרב אלישיב ידוע הדבר שלפני כל הכרעה ציבורית משמעותית היה קורא לשמוע דעתו בעניין".

באחרית ימיו של מרן הרב שך ביקש מהגרב"ש לקחת חלק מתפקידיו כדוגמת נשיאות תלמוד תורה המסורה בירושלים ועוד, אך יודגש כי לאחר פטירת הרב שך ביקש הגרב"ש למעט לעסוק בענייני הנהגה, מלבד התפקידים הרשמיים שנשא בהם, כגון יו"ר הועדה הרוחנית של 'יתד נאמן' והוועדה הרוחנית של הנהלת תנועת 'דגל התורה' ועוד. כשאף לבקשת הרב אלישיב סירב להצטרף למועצת של דגל התורה. במשך כל השנים היה נקרא מעת לעת לביתו של מרן הגרי"ש, שהיה נועץ בו בעניינים כבדי משקל, אבל מלבד זאת מיעט להתעסק בענייני הנהגה.

עם הסתלקותו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל והפילוג בציבור הליטאי יחד עם המהפך בעיתון 'יתד נאמן' אז הודח מהוועדה הרוחנית, חזר אט אט הגרב"ש למרכז ההנהגה של הציבור הליטאי. אחד מתלמידיו הקרובים ביותר מספר על הנהגת הגרב"ש בשנים האחרונות: "רב"ש היה ממש ידיד נפש של רבי שמואל והוא ראה את עצמו כתלמיד חבר שלו. וכל זמן שרבי שמואל הנהיג סמך רב"ש על רוחב דעתו של רבי שמואל וקבל את הכרעותיו בכל נושא וענין, משום כך בשנים הראשונות ניסה הראש ישיבה להימנע מלהתעסק בהנהגה בפועל ורק נתן את ברכתו ועידודו לצועדים לאורו של ראש הישיבה זצ"ל".

אמנם אל מול הנתונים בשטח, דהיינו הציבור העצום שהחל בשנים האחרונות לפקוד את מעונו לעצה וברכה, חל ריכוך בהתנגדותו האקטיבית של ראש הישיבה לקבל על עצמו להיות חלק מהנהגת הציבור. וכעת משנסתלק הגר"ש אויערבך נראה כי בעל כורחו מרגיש ראש הישיבה את חובתו לקבל על עצמו את הנהגת ציבור 'בני תורה'".

נתון נוסף יש לציין כי בארצות הברית, שם נהנה ה'פלג הירושלמי' מאהדה חוצה מגזרים מסאטמר דרך ראשי ישיבת לייקווד, הגר"א שכטר והגרא"ב ווכטפויגל, זוכה הגרב"ש להערצה חסרת תקדים, כשספריו 'ברכת כהן' על מסכתות הש"ס נלמדים שם כאחד מספרי האחרונים, וגדולי ראשי הישיבות, כאמור, רואים עצמם כפופים לדעתו והנהגתו, מה שיכול להוסיף ולחזק את הסחף הקיים כבר כעת בקרב בני התורה בארצות הברית לכיוון ה'פלג הירושלמי'.

סיפור מפעים, שמורה על ההערכה העצומה אותה רחש לו מרן הרב אלישיב, מספר אחד מבני ביתו של הגרי"ש, כי היה זה באסיפת ראשי ישיבות בבית מרן הגרי"ש זצ"ל וראשי הישיבות שנכנסו בזה אחר זה תפסו את מקומם, הגרב"ש שהתאחר מעט, נכנס בעת שגדולי התורה היו כבר ישובים סביב השולחן, כשראה הגרי"ש את הגרב"ש נכנס, מיד התרומם לכבודו של הגרב"ש כשהוא מבקש כסא להושיבו לימינו, למי שמכיר קצת את הנהגת הרב אלישיב - מוסיף נאמן הבית - יודע עד כמה נדיר סיפור מעין זה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!