שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ - מנתניה ועד אשדוד; הרבי שנותן יד לשלום עם מגבת

"כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים". על סמך אמירה זו הוריד הבעל שם טוב הקדוש דרך חדשה בעבודת ה' לעולם החסידות: בכל ליל שבת החסידים מתאספים לעריכת השולחן הטהור של רבם, כשהם מזמרים זמירות ותשבחות למלך ק-ל חי. הרבי סועד את סעודתו, החסידים מצטופפים וזוכים לקבל שיריים ממאכלי הקודש ועל ידי כך מתכפרים עוונותיהם.

לרוב גודל מעלת הטישים, היה עורך בעל ה'דברי חיים' מצאנז זיע"א טיש מידי יום ביומו, כי ידע את דבר שגב פעולתו על ידי כך. ישועות ונפלאות היו נגרמים על ידי אכילת שיירי מאכל הקודש של הצדיק. צדיקים קדומים היו אומרים להטמין ממאכלי השבת במקום פלוני וכאשר היה מי מהחסידים מגיע לבקש ישועה גדולה היו מוציאים מהשיריים ונותנים לחסיד שהיה נרפא ממחלתו.

ואם כך הדברים בכל שבת ושבת, בחגים ומועדים בהם נוהרים החסידים לרבם, עוקרים ממקום מושבם ופונים להם אל מקום שֶׁבֶת הצדיק, על אחת כמה וכמה. ובחג הפסח, עת הגיעו כולם ל'שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ' מאליו עולה שולחן האדמו"רים בראש כל אחד כמעלה כפולה ומכופלת.

כהיום הזה, רבים מגיעים לטישים, ולא רק חסידי אותו הרבי. חסידים רבים נוהגים להסתופף אצל שולחנות האדמ"ורים באשר הם, ולא רק הם. גם ליטאים, בני עדות המזרח, אכשר דרא. שאי סביב עינייך וראי, כולם נקבצו ובאו לעריכת השולחנות הטהורים. אך האמת, כי רבים אינם יודעים כיצד הדברים מתנהלים, ומה סדר עריכת השולחן ומנהגיו בכל חצר וחצר.

רוב הציבור המגיע להסתופף בטישים, רואה את הרבי כשהוא כבר יושב בראש השולחן ומנהל ביד רמה את הטיש. אין הם מבחינים במגש אשר לפני הרבי, ואת העריכה המופלאה שקדמה לכך. וכידוע, הכול נערך על פי סוד, 'בסוד קדושים מי יעמוד'.

בפרויקט חג ב'בחדרי חרדים' ננסה לתאר במקצת מהו סדר עריכת הטיש, סודותיו, הנהגותיו בקודש, וכמובן התפריט העשיר - מאכלי הקודש מי מכין ומי משלם? לצד אמירת ה'תורה' וחלוקת השיריים.

והיום החלק השלישי: האדמו"רים ברחבי הארץ

צאנז: פלפול במשך שעה



מרכז החסידות: קרית צאנז נתניה
הזמן: כמידי ליל שבת
אורך הטיש: ארבע שעות
הנהגה ייחודית: מגבת חוצצת לנתינת יד באמצע הטיש

מידי שבוע עורך הרבי מצאנז טיש בליל שבת וטיש נוסף בסעודה שלישית. ה'מיטאג טיש' בשבת בצהריים נערך בבית הרבי בהשתתפות בני המשפחה ואורחים מיוחדים שמוזמנים להשתתף. את תבשילי השבת מכינה הרבנית מצאנז תליט"א.

כבר לאחר תפילת ערבית של ליל שבת, הרבי מסתגר בחדרו ללימוד במשך שעתיים וחצי עד לעריכת הטיש.

הרבי מתחיל 'שלום עליכם' מיד בכניסתו להיכל. את הגביע לקידוש מגביה בנו 'הרב הצעיר' הגה"צ רבי יחזקאל שרגא ברוך הלברשטאם. הרבי עושה קידוש מידי שבת על גביע מזהב טהור שקיבל כמתנה לבר המצווה מקהילת חסידי צאנז בארה"ב, בשבתות מיוחדות עושה הרבי קידוש על גביע מגנזיו, אותו קיבל מירושת אביו הרבי בעל ה'שפע חיים' זי"ע שמקורו מהרבי מסאווראן זי"ע.

בסעודות השבת נוהג הרבי בברכת 'המוציא' שיהיו מונחים לפניו י"ב חלות.

אחרי הדגים נושא הרבי פלפול ארוך הנמשך שעה ארוכה, ואחרי אכילת הבשר אומר הרבי 'תורה' מענייני הפרשה במשך כ-20 דקות. כשיש מאורע מיוחד או שבת שמחה מוסיף הרבי 'דבר תורה' נוסף.

את המאכלים מגיש הגבאי הרב זאב (וועלוול) דייטש, בנו של המשב"ק הראשי הרב אברהם דייטש.

המאכלים המיוחדים מהם אוכל הרבי במהלך השבת - מקורם קודש עוד מימי אבי החסידות הבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו זי"ע. בסעודת יום השבת נוהג הרבי לחתוך את הביצים והבצל לבדו במהלך הטיש. וכן מובא מאכל ה'פיצע' בבוקר יום השבת שמקורו קדוש מקדמונים.

המאכלים בטיש, שני סוגי דגים מתוק וחמוץ. אחד מוגש קודם אמירת הפלפול והשני אחריו. מרק עוף עם לוקש'ן (אטריות) ובשבתות מיוחדות מוסיפים אף קיינדעל'ך.

הבשר המוגש בטיש הוא עוף - הרבי אוכל בשר במשך כל השנה רק מעוף שנשחט על ידי שוחט מהקהילה בקרית צאנז לצד התוספות פארפיל (פתיתים), צימע'ס (גזר מתוק) כבד וקומפוט.

לאחר ברכת המזון נערך 'פירות טיש' בו מחלק הרבי פירות לכל הקהל, כשבינתיים ברקע שרים החסידים שירי דבקות ושירי שבת קודש.

על אירוח אורחים ומכובדים מופקדים צוות של ארבעה אברכים, שתפקידם לכבד את הבאים לטיש ונתניה כעיר תיירות מספקת מידי שבוע אורחים רבים, כשכמעט מידי שבוע מגיעים רבנים וראשי ישיבות המכובדים כמובן לשבת במקום המכובד. כשמגיע ראש ישיבה רם דרג או אדמו"ר, מושיבים אותו לצד האדמו"ר.

הדבר המעניין בטיש בצאנז וההנהגה המיוחדת היא שהרבי נוהג שלא לתת יד באמצע הטיש למישהו שכבר אחרי הסעודה, אלא באמצעות מגבת שחוצצת בין הידיים כמובא בהלכה.

סערט ויז'ניץ: דברות קודש רק בסעודה שלישית



מרכז החסידות: רמת ויז'ניץ חיפה
הזמן: כמידי ליל שבת
אורך הטיש: שלש שעות
הנהגה ייחודית: הרבי לא לובש קפטן זהב כמנהג אדמו"רי בית ויז'ניץ

לבית המדרש הגדול של חסידות סערט ויז'ניץ בחיפה נוהרים בליל שבת מכל חלקי העיר האדומה. לאחר שירת 'שלום עליכם', בדרך כלל חתנו הגדול הרה"צ רבי יואל איתמר קרויז אחד מראשי הכוללים בחסידות, מוזג לרבי את הכוס לקידוש וכשהוא לא נמצא אז הבן הגדול הרה"צ רבי ברוך הגר.

מי שמבשל את האוכל לטיש הוא המשב"ק הרב נפתלי קליין, שזכה עוד לבשל אצל הרבי זצ"ל.
הרה"ח ר' מנשה מילר 'הכותב' של הרבי זצ"ל ומחשובי החסידים מביא מידי שבוע בקבוק יין לטיש.
יש חזקה להרה"ח משה גנזלר איש חינוך וחבר מקהלת החצר, להביא קוגל תפוח אדמה מזה 20 שנה.

אחד החסידים מספר ל'בחדרי חרדים', כי החל בחזקה זו, לאחר ששבת אחת לא היה בכלל קוגל על שולחן הרבי – היות ולא היו בעלי שמחה ובעלי יארצייט באותו שבוע, מאז אותה תקלה, הוא החליט כי מידי שבוע הוא מביא את הקוגל עבור הרבי.

עוד הם מספרים, כי הוא מחזיק בחזקה זו בדביקות, עד כדי כך, שאם יוצא שבשבת אחת הוא לא נמצא בשיכון, הוא דואג שאחד מילדיו יכין קוגל ויביא אותו לטיש בליל שבת. זה בעצם הקוגל היחיד שהרבי טועם ממנו ומחלק ממנו שיריים.

מאחורי הרבי עומדים, שני גבאים - הרה"ח ר' בן ציון פישמן שגם שימש את הרבי זצ"ל והר"ר יעקב ליבוביץ' שמונה לאחרונה למשב"ק. בעבר עמד במרכז מאחורי הרבי - המלחין הנודע לבית סערט ויז'ניץ ר' חיים בנט שהיה מנצח על השירה לאורך כל הטיש, אולם עקב גילו - בשנים האחרונות הוא יושב בצד, עם זאת הרבי מכבד אותו מידי פעם לשורר מלחניו שחלקם הפכו נכס צאן ברזל בכל בית יהודי בעולם.

משני צידי השולחן עומדים המשב"ק הראשי הרב משה לייב רוטנר והרב שלמה זלמן שכטר (שכבר יש לו חזקה – שלושה דורות, אביו וסבו שירתו את האדמו"רים לבית ויז'ניץ) שמגישים לפני הרבי את האוכל וגם מעבירים את השיריים מהרבי לחסידים.

הרבי מתחיל כאמור, 'שלום עליכם', את 'כל מקדש' הוא שר לבד. אחר כך שרים תנועה קבועה, אחרי זה הרבי אוכל את המרק ושרים 'מנוחה ושמחה', כל שבוע בניגון אחר מתוך כמה לחנים שישנם לזמר הזה בבית ויז'ניץ. מי שמתכבד להתחיל אותו מידי שבוע כבר עשרות שנים, הוא הרה"ח רבי יהודה מליק משגיח הישיבה קטנה.

אחר כך, מגישים לרבי את הבשר ובינתיים תוך כדי, המשב"ק ר' נפתלי קליין מכריז את שמות החסידים שהעמידו יין. הרבי לוגם מן היין בגביע, ומאחל לכלל החסידים 'לחיים', כשהוא מהנהן בידו הוא סוקר את כלל החסידים אחד אחד מהיושבים בשולחן ועד אחרון החסידים העומד על הפארנצע'ס בקצה הקומה העליונה.

מתחילים ניגון שמחה כלשהו, בסיומו מגישים לרבי את ה'פארפעל' (פתיתים), ולקינוח את ה'קומפוט' ולאחר מכן מברך הרבי ברכת המזון. יצוין כי בין לבין משוררים שירים שונים או מענייני הזמן - ערב חג או שבת מיוחדת.

בדרך כלל הרבי מכבד ב'הילוכך' (הקטע האחרון בזמר 'מה ידידות') את אחד מבעלי השמחה באותה שבת, בברכת המזון הרבי מכבד אחד מהמשפחה, או את אחד מבניו/חתניו, או ממשפחת דודו ראש ישיבת סערט ויז'ניץ בעל ה'ברכת משה' זצ"ל. פרט מעניין נוסף שסופר ל'בחדרי', הוא שמידי פעם, מכבד הרבי את המשב"ק לשעבר הרה"ח ר' ישראל קאהן כאות הכרת הטוב על השנים ששימש את אביו הרבי זצ"ל במסירות ובנאמנות.

אחרי ברכת המזון, הטיש נמשך. הרבי מכבד את אחד מבעלי השמחות לשורר את 'אז ביום השביעי', ואחר כך שרים את 'ותמיד נספר' הידוע. הרבי מחלק שיריים מ'הבונלדעך' (שעועית) לבעלי השמחה.
זקן חסידי סערט ויז'ניץ הרה"ח הישיש רבי יהודה לייב קוסטינר מתכבד מידי שבוע להתחיל 'צור משלו'.

הרבי מתחיל 'רחם' או 'יבנה המקדש', כל פעם שיר אחר. אחר כך מביאים את הפירות אותם הרבי מחלק לחסידים. לאחמ"כ מתכבד הרה"ח הישיש ר' גבריאל יוסף שכטר לשיר 'קה אכסוף', לפעמים יסתיים הטיש בשיר הזה.

הטיש מסתיים בשיר "גוט שאבעס" הידוע, או בשיר 'צמאה נפשי לאלוקים' של ויז'ניץ.

אחד החסידים מספר ל'בחדרי חרדים', כי החידוש הוא שהרבי אינו שר 'קה ריבון' מידי שבוע בניגוד לאביו זצ"ל שנהג לעמוד על רגליו ולשיר את הזמר בערגה ובכיסופין כשעיניו זולגות דמעות וקולו נשנק לעיתים. רק בשבתות מיוחדות הרבי שליט"א שר 'קה ריבון'. כך אגב נהג זקנו הרה"ק בעל ה'אהבת ישראל' זי"ע.

חידוש נוסף, הרבי לא אומר 'תורה' בטיש כי אם בסעודה שלישית. אחד השירים הכי חביבים על הרבי, הוא 'באלוקים בטחתי" שהלחין הרבי מסקולען. אחד החסידים סיפר ל'בחדרי', כי הרבי מרבה לשיר אותו בטישים ובמעמדים שונים בחסידות, דבר שנמשך דקות ארוכות כשהוא עוצם עיניו ומביע התרגשות מיוחדת מהמילים ומהלחן. ולא אחת ניתן להבחין בדמעות חמות הזולגות מעיניו.

קרעטשניף: כל היהודים סביב שולחן הרבי



מרכז החסידות: בית המדרש בקרית קרעטשניף ברחובות
הזמן: כל שבת למעט חודשי הקיץ
אורך הטיש: שלוש וחצי שעות
הנהגה ייחודית: להכין כסא לרבי האורח כמו של הרבי

כבר למעלה מארבעים שנה עורך הרבי מקרעטשניף את שולחנו באותו בית מדרש בקריה - אותו הקים אביו האדמו"ר רבי דוד משה זצ"ל בעיר רחובות.

מכל קצוות העיר נוהרים לשולחנו של הרבי המקרב כל יהודי באשר הוא ליטאים, ספרדים וכיפות
סרוגות - ימצאו את ביתם סביב שולחנו של הרבי שעושה קידוש רק בטיש הנמשך למעלה משלוש שעות.

התפריט בקרעטשניף כולל; דג בורי + געפילטע פיש, מרק עוף צח עם אטריות, בשר עוף ובקר, צימעס, פתיתים, קומפוט, פירות, בונדלעך (שעועית) קוגל ירושלמי. את האוכל מבשל אברך המופקד על הבישולים ויש דברים שאותם מכינה רק הרבנית תליט"א.

מי שאחראי על הכנסת האוכל לטיש הוא הרב דודי שמואל, שהיה בעברו 'הויז בחור' ומאז נוהג בתפקיד עד עצם היום הזה.

חלק נכבד מהטיש בקרעטשניף מוקדש לשירה, את רוב השירה מתחיל הבעל מנגן של החצר ר' משה דב הומינר שעומד צמוד לאדמו"ר. יש זמירות שמכובדים בהם החסידים שמתחילים לשורר באופן קבוע.

אמירת התורה בטיש לוקח כחצי שעה. כשישנה שמחה לאחד מצאצאי הרבי ורבי נוסף נוכח בטיש - אזי נוהג הרבי מקרעטשניף שלא לומר דברי תורה, ומורה לתת לרבי האורח את אותו כסא דומה לשלו והרבי מצטנע על מקומו כאילו אינו יודע לנהל טיש כלל. כך לפי החסידים.

בקרעטשניף יש גם 'מיטאג טיש' הנמשך כשעה וחצי בשבת בצהריים, בו משתתפים בעיקר בחורים ואברכים צעירים - טיש שמתחיל כשעתיים לאחר התפילה שאורכת כחמש שעות, לצד סעודה שלישית הנערכת בחשיכה ומסתיימת כשעה וחצי אחרי זמן רבינו תם.

הרבי אומר 'לחיים' לכל אחד לאחד ומחלק שיריים לבעלי שמחות או אורחים חשובים.

לעלוב: שירי שבת עממיים



מרכז החסידות: בית המדרש הגדול ברחוב מנחת יצחק בבית שמש
הזמן: כל שבת
אורך הטיש: קרוב לשלש שעות
הנהגה ייחודית: הערינג עם חלה

בכל שבת עורך האדמו"ר טיש, נדירות הן השבתות שהרבי לא עורך טיש. גם כשהוא נוסע למנוחה בצפת גם לשם בדרך כלל מגיעים בחורים ואברכים להסתופף בצלו ואז יש להם את הזכות לסעוד יחד עם הרבי את סעודות השבת גם בבוקר.

הטיש בלעלוב שנמשך שלש שעות - מתחיל מ'שלום עליכם', את האוכל מכינים בבית האדמו"ר חוץ מהדברים הנוספים שמביאים לטיש, כגון; קוגל ופירות, אותם מביאים חסידים שיש להם חזקות משנים עברו.

התפריט המדויק לאחר הקידוש; הרבי בוצע על החלה ואז מביאים לפניו כל מיני סוגי דגים. בלעלוב ישנו מנהג לאכול דג הערינג עם חלה דווקא, כמנהגו של זקנו הרה"קרבי דוד צבי שלמה מלעלוב זיע"א, לאחר שלא היה להם מה לאכול בזמן המלחמה ואחרי כך מצאו רווחה, מאז הוא תיקן שבשבת יאכלו את המאכל הזה לזכר הימים הקשים בהם היה רק דג זה למאכל.

בהמשך, הרבי אוכל פערפיל (פתיתים) ואם יש 'שלום זכר' אז מכניסים את הארבעס (חומוס). לאחר מכן הרבי אוכל מרק ועוף ויש גם גלער וכבד. לאחר מכן מביאים לפניו קוגל ואז לקראת הסוף מביאים פירות וקומפוט.

בלעלוב יש 'הויז בחור' מיוחד שהוא מכניס את האוכל ובמהלך הטיש המשמשים בקודש אחראים על כל הדברים מסביב לאדמו"ר.

מאז הוכתר לאדמו"ר, הוסיף הרבי שישירו בטיש - חוץ מהזמירות גם ניגוני שבת עממיים ולא כפי שהיה אצל אביו זצ"ל שהיו שרים רק מזמירות השבת. באמצע הטיש קמים לריקוד לכבוד שבת וגם לאחר הטיש רוקדים ואז מסתיים הטיש כשכל הציבור עובר לאמירת גוט שאבעס.

בדרך כלל כשמגיעים אנשים חשובים לטיש, הגבאים האחראים לכך מכבדים אותם לשבת והרבי מכבד אותם בניגון או בכוס יין.

פיטסבורג: שבת שכולה דברי תורה



מרכז החסידות: בית המדרש בקרית פיטסבורג
הזמן: כל שבת
אורך הטיש: שעתיים
הנהגה ייחודית: לחנים של הרבי בטיש

אם פעם נפלתם לשבת בעיר אשדוד לא תפספסו את הטיש של הרבי מפיטסבורג. לצד הניגונים יש את החידושי תורה המיוחדים כאשר בכל שבת לפני "כל מקדש" נושא הרבי 'דברי תורה' על דרך הפשט והדרש ומידי שבת הוא מקשר את עניין קדושת השבת עם פרשת השבוע, כאשר מדברי התורה האלו בלבד יצאו כבר שני כרכים עבי כרס של ספרי "פתגמי אורייתא-שבת" ממה שאמר הרבי בין השנים תש"ן-תש"ע.

וכן לאחר הזמירות אומר הרבי שוב 'דברי תורה' על הפרשה, בדרך דרוש ופלפול וכן בהליכה לביתו הוא אומר ד"ת נוספים וסיפורי מעשיות מצדיקי הדורות אשר יומא ההילולא שלהם חל בשבוע הקרוב. ומדברי התורה האלו כבר יצאו עשרה כרכים של "פתגמי אורייתא" על סדרי פרשת השבוע וחגים, בכל שנה כרך.

הרבי, מלבד היותו ידוע כמחדש חידושים נפלאים בתורה, ידוע לא פחות ואולי יותר גם כבקי בעל שם עולמי בעולם הנגינה ורבים הם לחניו הנוגים שהפכו לנכסי צאן ברזל ברחבי הגלובוס היהודי, כאשר פעמים רבות ניתן לחוות במהלך הטיש ברגעי הלחנה במקום, והציבור מזמר אחריו עד שהניגון נקלט. כך למשל הולחן השיר הידוע 'שיפקדונו ברחמים' באחד הטישים של הרבי והפך ללהיט בקרב כל העדות והחוגים.

אחד הפיוטים הידועים של פיטסבורג הוא "לבי ובשרי" לחנו של אבי האדמו"ר - בעל ה'אמונת אברהם' זצוק"ל, אותו משורר הרבי לבדו כשהוא מסלסל בקולו הערב, ורבים הם המצטופפים בשעה זו לחזות ברבי משורר את הלחן המרטיט והציבור חוזר אחריו.

את הזמר "קה רבון עלם" בלחנו של האדמו"ר שהפך לנכס צאן ברזל בכל העולם היהודי, הרבי מושרר יחד עם החסידים. כאשר את הקטע האחרון "למקדשך תוב" שר הרבי לבדו והציבור חוזר אחריו.

רבים מתושבי העיר וכן כל אורח המגיע לשבות בעיר אשדוד יבטיח לעצמו כי השבוע יהיה טיש והוא יזכה לחזות ולחוות את הוויות השבת בחצר פיטסבורג, פעמים רבות אפשר לשמוע מאורחים שהגיעו להשתתף בשולחנות "באנו לשבות בעיר רק בשביל להשתתף ולחוות מקרוב את מהלך הטיש בפיטסבורג".

כמעט בכל שבת מתקיים טיש בחצר פיטסבורג, מלבד פעמים ספורות - אחת לחודשיים - שהטיש מתקיים במנין מצומצם ולמוזמנים בלבד.

גם ה'מיטאג טיש' בשבת בצהריים מקומו לא נפקד והבחורים שנמצאים כסדרם, הם המשתתפים, טיש זה מתנהל בביתו של הרבי, כאשר במהלך הטיש מבקש הרבי מחברי המקהלה להעלות ולזמר משיריו שהלחין בעבר ולא מוכרים כל כך בציבור. אחד החסידים יודע לספר ל'בחדרי חרדים' כי הרבי הלחין כבר מעל 250 שירים וניגונים - בפרט בזמן אמירת הלל בראש חודש וחגים.

רק פעם אחת בשנה בשבת שלפני ההילולא של הרבי זצ"ל הטיש מתחיל מקידוש, והיו שנים שגם בשבת שלפני חג השבועות הטיש התחיל מקידוש.

התפריט בטיש: חלה, בונדלעך, בירה, קוגל אטריות, וכשיש 'שלום זכר' גם יגישו פירות, ובשבתות של ד' פרשיות - מוסיפים קוגל העשוי מתפוחי אדמה ולכל מאכל יש אברך שיש לו חזקה להכין.

מאקאווא:



מרכז החסידות: בית המדרש הגדול בקרית אתא
הזמן: כל שבת
אורך הטיש: שעתיים
הנהגה ייחודית: חלוקת כוס של ברכה לאחר ברכת המזון

מידי שבת בשבתו מגיעים עשרות בחורי ישיבה בעיקר בחורים מחו"ל להסתופף בצלו גאב"ד מאקאווא.

התפילות והסעודה השלישית נערכים בבית המדרש של אביו הגה"צ רבי משה נתן נטע למברגר זצ"ל בקרית אתא. מרחק הליכה של כרבע שעה מישיבת מאקאווא הסמוכה.

לאחר תפילת מעריב בליל שבת, מוסר הגאב"ד שיעור בספרי חסידות לבחורים, לאחר מכן הוא יוצא ביחד עם הקהל לביתו שבסמוך לישיבה, כשבדרך הוא משוחח עם הבחורים בדברי תורה ועל פרשת השבוע.

כשהרבי מגיע לביתו הוא פותח בקידוש ועושה את כל הסעודה עם הבחורים והאורחים עד ברכת המזון, את הסעודה מכינה רעייתו - הרבנית, בתו של הגה"צ רבי אלחנן הלפרין זצ"ל, גאב"ד ראדומישלא וגולדס גרין. במהלך הסעודה משמש אותו ה'הויז בחור'.

בסעודה מגישים לגאב"ד חלות שאפתה הרבנית, דגים עם 'פיש יאך' (רוטב), הגאב"ד נוהג לטבול את הלחם השחור בפיש יאך. לאחר מכן הוא לוגם 'לחיים' על יין, ואוכל מרק עוף, לאחר המרק מוגש הבשר עם פארפל וקוגל.

לאחר מכן הגאב"ד נותן ל'הויז בחור' את החלות שנותרו מהסעודה, שיניח בהיכל הטישים שם נערך בכל שבוע ה'באטע' שנמשך כשעתיים.

לאחר כמה דקות נכנס הגאב"ד ומתחילים בחלוקת פירות וקוגלים העשויים מתפו"א ומתפוחי עץ. הגאב"ד דואג שה'הויז בחור' ימלא לכל חסיד חצי כוס יין ל'לחיים', אז מוסר אותם לחסידים. מיד לאחר מכן הגאב"ד פותח באיחולי 'לחיים' לנוכחים. משסיים הוא מתחיל לשאת את ה'תורה' באזור החצי שעה על פרשת שבוע. לאחמ"כ שרים בניגוני שבת והתעוררות עד ברכת המזון. בדרך כלל הוא מכבד את אחד האורחים החשובים מבני משפחתו המורחבת בברכת המזון. פעמים רבות מגיע לשבות בצלו - חתנו הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח בן האדמו"ר מבעלזא.

לאחר ברכת המזון כל החסידים עוברים עם כוסות והגאב"ד ממלא מהכוס של ברכה. לאחר מכן הגאב"ד נעמד ופותח בריקוד 'תנו שבח ושירה', והציבור עובר לומר 'גוט שבת'.

סאסוב: אש להבה בקידוש



מרכז החסידות: בית המדרש הגדול בקרית ישמח משה
הזמן: כל שבת
אורך הטיש: ארבע שעות
הנהגה ייחודית: נטילת ידיים לאחר הדגים

לאחר התפילה הרבי יוצא עם כל הקהל אל ביתו ונכנס לחדרו. הרבי מסאסוב עורך כל שבת טיש בביתו בקרית ישמח משה, על שולחנו סועדים בניו וחתניו וגולת הכותרת הם האורחים מחוץ לעיר ואף מחו"ל.

בכל שבוע מגיעים הבחורים בני הישיבה הגדולה מבני ברק ועוד עשרה בחורים מישיבות כלל חסידיות ברחבי הארץ הנרשמים כבר בתחילת השבוע.

כשיש שמחה בחצר אז הטיש נערך באוהל גדול ברחבת בית המדרש המשמש גם לסוכה בחג הסוכות.
בכל פעם הציבור סועד יחד עם הרבי, חוץ משבת שמחה, שאז הציבור אוכל את הסעודה יחד. אולם הרבי, נכנס לקראת סוף הסעודה ופותח ב'שלום עליכם'.

המשב"ק ר' אלימלך גרינפלד מכבד את המכובדים והאורחים מחו"ל כל אחד על מקומו הראוי לו.
הרבי לבוש בטלית שר את 'שלום עליכם' של האדמו"ר מסאטמר זיע"א הנקרא 'ניגון פלאנש' שיר שקיבל מחותנו הרה"ק רבי אברהם חיים מפלאנש זיע"א.

כשמגיעים ל'צאתכם לשלום' מדלגים ולא שרים. לאחר מכן הרבי מברך על בשמים מכמה מינים ביניהם קופסת בשמים שירש מחמיו הרה"ק רבי דוד משה מקרעטשניף זיע"א, הרבי מריח אחוז בשרעפיו - עבודה הנמשכת כמה דקות.

בהגבהת הכוס לקידוש מכבדים את אחד מבני המשפחה או אחד האחים של הרבי האדמו"ר מאלעסק או הרה"צ רבי משה טייטלבוים דומ"ץ סאטמר בירושלים - המגיעים בתדירות גבוהה לשבות בקרית ישמח משה.

החסידים מספרים כי קשה לתאר את הקידוש של הרבי והם מסכמים זאת בשתי מילים "אש להבה".
הרבי נוטל ידיים במקומו בקערה מכסף שמביא לו ה'הויז בחור' הבחור שרגא נח דייטש שירש את התפקיד מאחיו וכבר 'חזקה' במשפחתו שהוא גם מגיש את כל האוכל לרבי.

את כל הסעודה מכינה הרבנית אשת הרבי עם קצת עזרה מבנותיה והיא גם מבשלת כשיש שמחה של אחד החסידים. הרבנית מסאסוב ידועה כ'בלעבוסטע' אומרים החסידים ל'בחדרי חרדים' והיא מבשלת גם כמויות של 400 מנות ויותר לצד עבודה רוחנית במאכלים שהייתה מבשלת אצל אביה הגדול רבי דוד משה מקרעטשניף זי"ע.

התפריט בטיש: י"ב חלות, 1 חלה גדולה, 1 כוסמין, 5 חלות קטנות עגולות ו-5 חלות קטנות ארוכות בצורת האות ו'.

באכילת הדגים מוגש דג שלם לרבי כשהראש בצד שמאל דווקא, הרבי טועם מה'געפילטע פיש' ולאחר הדגים הרבי מקפיד ליטול ידיים כמנהג אבותיו ושותה ליקר.

לאחר מכן מגישים את העוף לצד פערפל צימע'ס, כבד וקומפוט, את השיריים מחלק ה'הויז בחור' לצלחות לטובת החסידים.

במהלך הטיש הרבי משמיע עובדות הנהגות וסיפורי קודש מאוצרו כשכבר כילד בן 9 הסתופף בצלו של דודו הרבי מסאטמר זיע"א וכן בבחרותו אצל בעל 'שפע חיים' מצאנז קלויזנבורג זיע"א ואצל הרה"ק ה'בית ישראל' מגור ששימש כ'אפוטרופוס' לבני אביו הרבי מסאסוב זיע"א שהלך לעולמו בדמי ימיו.

הבחורים המסתופפים בטיש יודעים שאפשר לשאול כל שאלה בכל עניין ויקבלו תשובה בשיאו של הטיש מהרבי המרעיף אהבה על כולם כאב לבנו.

לאחר הסעודה מחליפים למפות נקיות והרבי מתחיל את עריכת הטיש וכל הזמירות 'כל מקדש' המיוחס לבעל שם טוב הקדוש זיע"א, 'קה ריבון' מ'רברבין' הרבי שר סולו והקהל אחריו כל קטע, 'מנוחה ושמחה' ישורר הרבי את הניגון של ויז'ניץ, בכל שבוע הרבי מוסיף שיר איטי. בברכת המזון הרבי מכבד את אחד מחשובי האורחים ולאחר מכן הרבי מחלק כוס של ברכה לקהל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!