מתחת לפרנצע'ס • הצצה מרתקת: מאחורי הקלעים של ה'טישים' בלילות שבת בחצרות החסידים

"כוהנים אוכלים ובעלים מתכפרים". על סמך אמירה זו הוריד הבעל שם טוב הקדוש דרך חדשה בעבודת ה' בעולם החסידות: בכל ליל שבת החסידים מתאספים לעריכת השולחן הטהור של רבם, כשהם מזמרים זמירות ותשבחות למלך ק-ל חי. הרבי סועד את סעודתו, החסידים מצטופפים וזוכים לקבל שיריים ממאכלי הקודש ועל ידי כך מתכפרים עוונותיהם.

לרוב גודל מעלת הטישים, היה עורך בעל ה'דברי חיים' מצאנז זיע"א טיש מידי יום ביומו, כי ידע את דבר שגב פעולתו על ידי כך. ישועות ונפלאות היו נגרמים על ידי אכילת שיירי מאכל הקודש של הצדיק. צדיקים קדומים היו אומרים להטמין ממאכלי השבת במקום פלוני וכאשר היה מי מהחסידים מגיע לבקש ישועה גדולה היו מוציאים מהשיריים ונותנים לחסיד שהיה נרפא ממחלתו.

ואם כך הדברים בכל שבת ושבת, בחגים ומועדים בהם נוהרים החסידים לרבם, עוקרים ממקום מושבתם ופונים להם אל מקום שבת הצדיק, על אחת כמה וכמה. ובחג הפסח, עת הגיעו כולם ל'שולחן עורך' מאליו עולה שולחן האדמו"רים בראש כל אחד כמעלה כפולה ומכופלת.

כהיום הזה, רבים מגיעים לטישים, ולא רק חסידי אותו הרבי. חסידים רבים נוהגים להסתופף אצל שולחנות האדמ"ורים באשר הם, ולא רק הם. גם ליטאים, בני עדות המזרח, אכשר דרא. שאי סביב עינייך וראי, כולם נקבצו ובאו לעריכת השולחנות הטהורים. אך האמת, כי רבים אינם יודעים כיצד הדברים מתנהלים, ומה סדר עריכת השולחן ומנהגיו בכל חצר וחצר.

רוב הציבור המגיע להסתופף בטישים, רואה את הרבי כשהוא כבר יושב בראש השולחן ומנהל ביד רמה את הטיש. אין הם מבחינים במגש אשר לפני הרבי, ואת העריכה המופלאה שקדמה לכך. וכידוע, הכול נערך על פי סוד, 'בסוד קדושים מי יעמוד'.

בפרויקט חג ב'בחדרי חרדים' ננסה לתאר במקצת מהו סדר עריכת הטיש, סודותיו, הנהגותיו בקודש, וכמובן התפריט העשיר - מאכלי הקודש מי מכין ומי משלם? לצד אמירת ה'תורה' וחלוקת השיריים.

חלק ראשון אדמו"רי עיר התורה והחסידות - בני ברק

ויז'ניץ: מעין עולם הבא



מרכז החסידות: בית המדרש 'אהבת ישראל' שיכון ויז'ניץ
הזמן: כמידי שבת בשבתו
אורך הטיש: ארבע וחצי שעות
הנהגה ייחודית: עובדות והנהגות מבעלי ההילולא

ענין ההתאספות בליל שבת קודש היה בציפור נפשם של כל אדמו"רי החסידות. בספריהם הקדושים ענין שבת הינו מהיסודות בחסידות, להתאסף יחדיו בכל שבת קודש, עוד מימי האדמו"ר הראשון בעל 'אהבת שלום' זי"ע היה ידוע ענין נשגב זה. עד היום כל אורח בבני ברק הרוצה להתחמם לאור קדושת השבת יעלה ויבוא בשיכון ויז'ניץ בעיר התורה והחסידות שם יושב האדמו"ר עם אלפי החסידים ומזמרים זמירות שירות ותשבחות עד השעות הקטנות של הלילה. 'מעין עולם הבא'.

בויז'ניץ יש טיש בכל שבת. ולא רק טיש אחד - אלא שלושה טישים: ליל שבת, שבת בבוקר, וסעודה שלישית. לאחרונה עקב בניית בית המדרש הגדול החדש, עבר עריכת ה'מיטאג טיש' בשבת בבוקר לבית מדרשו של האדמו"ר בביתו, כאשר לשם מוזמנים בכל שבוע שיעור אחד של בחורי הישיבה עקב חוסר מקום.

אחר התפילה בביהמ"ד הגדול ואמירת גוט שאבעס נעמדים מול הרבי מאות תלמידי הישיבה ומתחילים בזמר 'גוט שבת' שלום עליכם ושאר הזמירות המושרים לפני קידוש. הרבי יושב ועיניו מוצפות דמעות לעת זו, ומביט בהנאה על תלמידיו כבניו העומדים ומזמרים זמירות שבת.

מבית המדרש יפנה הרבי תיכף לאמירת 'גוט שאבעס' (שבת שלום) לרבנית שתחי' אשת חבר לאדמו"ר בעל ה'ישועות משה' זיע"א. שם יישב הרבי ויעסוק בדברי תורה במשך שעה ארוכה מידי שבת בשבתו.

כשלוש שעות לאחר סיום התפילה נכנס הרבי לטיש, שם הוא עורך את הסעודה מתחילתה ועד סופה, מאמירת 'שלום עליכם' עד אחר 'ק-ה ריבון עלם' - השירה המרגשת המושרת ע"י האדמו"ר בסיום הטיש שעות הקטנות של הלילה. אורך הטיש בערך ארבע וחצי שעות מידי שבת בשבתו.

הרבי נכנס והאות ניתן הרה"ח ר' אייזיק ויזניצר ראש הקהל יתחיל בזמר 'גוט שבת' שרייטשעט יודלעך גוט שבת!

האדמו"ר מתחיל את כל הזמירות כפי הסדר. הס בקהל וקול דממה דקה נשמע. אחר הקידוש ימזוג הרבי 2 כוסות יין לרבניות תליט"א ומתחיל לשיר כל שבוע בזמר אחר. בשבת שלפני יו"ט יתחיל הרבי מניגוני החג. לאחר מכן הרבי מתיישב ושר את הניגון וכשקם ליטול ידיו, חוזרים כל הקהל ומזמרים את הניגון הנ"ל שהושר ע"י הרבי.

מאכלי האדמו"ר מבושלים בביתו ע"י הטבח הוותיק הרב זלמן קורניצר שעוד עבד במטבחו של האדמו"ר זצ"ל. את המאכלים לאדמו"ר מגיש המשב"ק הרב הגאון רבי שאול גרינברגר.

ישנם מאכלים מיוחדים במהלך השבת שמקורם קדוש עוד מימי אבי החסידות הבעל שם טוב הקדוש, כדוגמת מאכל ה'פערפיל' שמקורו קדוש שהבעל שם טוב אכלו, והוא פתיתים מרובעות שנהגו לאכול מידי שבת בשבתו, וכן מאכל ה'פיצע' בבוקר יום השבת שמקורו קדוש מדור דור.

התפריט בטיש הינו תפריט שבתי: דג קרפיון שלם על מצע קציצות דג המחולק לחסידים כשיריים, מרק עוף עם לוקשען ובונדלך, בשר עוף, (אדמו"רי ויז'ניץ לא נהגו לאכול בשר אחר רק מעוף שנשחט ע"י שוחט מהבית), פערפיל, וקומפוט.

לפני אמירת ה'תורה' יפתח הרבי בניגון מרטיט לבבות בדרך כלל תנועה ידועה 'הייליגער שבת', אמירת התורה – דברי אלוקים חיים נמשך בערך 25 דקות, מתובלים בגימטריות ופרפראות ובאמרות חסידיות מאדמו"רי השושלת.

אחרי ברכת המזון יוצא הרבי להפסקה קצרה ואז מוגש לטיש פירות ובונדלעך שבעלי השמחה מגישים. ב'פירות טיש' נהגו לאכול פירות, ובונדלעך. וקוגל לכבוד שב"ק. אגב, הקוגל בחזקתה של הרבנית תליט"א א"ח בעל ה'ישועות משה' זיע"א שהיא מכינה זאת כל שבת. קוגל התפו"א הוא בחזקתו של הרה"ח אליעזר וייס להביא לטיש זה עשרות בשנים. חזקה שהחל עוד אצל בעל ה'אמרי חיים' זי"ע ע"י אביו הרה"ח עיבר וייס ז"ל וממשיך בעוז על ידי בנו.

אל הרבי ניגשים בעת זו בחורי הבר מצווה לומר את הדרשה. יש שבועות שמעמד זה נמשך עשרים דקות כאשר ישנם עשרות חתני מצווה. כן ניגשים בעלי השלום זכר לקבלת מזל טוב לרגל השמחה. זמירות שירות ותשבחות מושרים בטיש כאשר מעת לעת יספר הרבי עובדות מבעלי ההילולא החלים בשבוע הקרוב.

בזמר ק-ה ריבון מסתיים הטיש כאשר הרבי מתרומם ממקומו ושר חזן וקהל פסוק בפסוק ואחר מכן ב' מארשים קבועים מעתיקי הנגינה בחצה"ק ויזניץ.

הטיש בליל שבת נערך בכובד ראש כשיראת הרוממות מורגשת באוויר, לא כן ה'מיטאג טיש' בצהרי השבת אז יושב הרבי רק בחורי החמד הנוטלים חלק בטיש זה, אין בחור שיכנס לבית המדרש כשאין באמתחתו אמרה חסידית וורט נאה כי בכל רגע נתון צפוי הרבי להרים עיניו ולומר לבחור פלוני שעומד בקומה החמישית לומר ווארט נאה ובקול רם ממקום עמדו כאשר הרבי יאמר לו לבל יתקרב אלא ממקום עמדו שיאמר את הווארט הנאה למי שאמרו.

הטיש נמשך כשעה וחצי כאשר לקראת סיום הטיש מכבד הרבי שלוש מנכבדי החסידות לריקוד נלהב לכבוד שבת הנקרא 'קאדרל' מקורו קדוש מדור דור כאשר שמחת השבת גואה בעת זו כשהרבי מעודד את השירה בעוז.

המשב"ק בסעודה זו וכן בקידושא רבא אחר התפילה הינו הרה"ח ר' בערל פיקסלר שזכה לשמש בקודש גם אצל הרבי הקודם בעל ה'ישועות משה' זיע"א.

סעודה שלישית נערכת באימה עילאית כאשר רק פנס קטן יאיר מעל מקום הרבי, בסעודה שלישית מזמרים את הזמירות הנהוג לעת זו וכן לפני הילולת אחד מאדמו"רי החסידות יפתח הרבי בניגון המיוחס לבעל ההילולא. בזמן צאת הכוכבים מכנסים נרות לכבוד שבת ובסיום הס"ג יברך הרבי על הכוס כמנהג אדמו"רי וי'זניץ וכן יאמר שבע ברכות במידה וישנם חתנים בטיש.

בעת ההבדלה הגבהת הכוס מיועדת לצאצאי האדמו"ר חוץ באם הנגיד לבית ויז'ניץ הרב חיים משה פלדמן מלונדון ישהה במחיצת הרבי הוא יכובד בכיבוד השמור לבנשקי"ם. ,

סאדיגורה: י''ב חלות על השולחן



מרכז החסידות: חצר הקודש סאדיגורה בשכונת שיכון ה'
הזמן: שבתות מיוחדות ושמחות
אורך הטיש: שלש שעות
הנהגה ייחודית: הרבי מוזג את היין לבדו

כמנהג אדמו"רי בית רוז'ין בחסידות אין עורכים את הטיש בכל שבת בציבור אלא רק בשבתות מיוחדות, כגון שבת חנוכה, שבת של שמחה בבית הרבי ושבת שחל בו יומא דהילולא של האדמו"רים זצ"ל. בשאר השבתות עורכים את הסעודות באופן פרטי. אך את הטיש של סעודה שלישית עורכים בכל שבת ברוב עם.

בבית רוז'ין הסדר הוא שהרבי יושב לבדו בראש השולחן כשבני משפחת המלוכה ושאר מכובדים יושבים משני צדי השולחן.

הטיש בליל שבת מתחיל עת הרבי פותח בזמירות שקודם קידוש, 'שלום עליכם' ו'אשת חיל', לאחר מכן מוזג הרבי לבדו את היין לגביע המיוחד הנקרא 'רוז'ינער בעכער' ומכבד את אחד מבניו להגביה את הכוס ואז מקדש על היין.

על השולחן מונחים י"ב חלות בסדר מיוחד המקובל בבית רוז'ין סאדיגורה על פי כוונות האר"י. את הדגים מכניסים לאחר ששרים 'אזמר בשבחין', את הדגים מכין הרה"ח רבי הערשיל הלוי דויטש שמחזיק בחזקה זו כבר מעל שלושים שנה בהכנת הדגים בכל הטישים.

לאחר הדגים שותה הרבי יין לברכת 'לחיים' שלוקח זמן רב עת הרבי מאציל מברכותיו לכל אחד ואחד. כפי המנהג בבית רוז'ין כוס היין מכוסה בכל זמן עריכת השולחן עם מכסה זהב מיוחד לשמירה מיוחדת.

לאחר אמירת ה'לחיים' מזמרים החסידים 'כל מקדש' ולאחר מכן מכניסים את המרק בכלי זהב מלכותי ומשוררים 'מנוחה ושמחה' ו'מעין עולם הבא' לאחר מכן מכניסים את הבשר, פערפיל (פתיתים) וצימע'ס, לצד קוגל ופירות, לפני השולחן עומדים שני גבאים הר"ר יוסף חיים צלר והר"ר משה גרינבוים שמחלקים את השיריים לקהל.

יצוין שעל חלק מהמאכלים מחזיקים חסידים מסוימים בתור 'חזקה' להביאם לפני הרבי, חוץ מהבשר שכן מקפיד הרבי שלא לאכול 'בשר' רק ממה שיוצא מהמטבח שבביתו.

על סידור המאכלים להגשתם לפני הרבי ממונה אברך שעושה מלאכתו בהקפדה יתירה כראוי למלכות בית רוז'ין. את המאכלים מגיש לפני הקודש ההויז בחור הבחור החשוב משה ברגר.

לצד הרבי עומדים על משמרתם שני גבאים, מצד ימין הרה"ח ר' דוד משה הלוי סג"ל שמכריז את שמותיהם של החסידים 'המעמידים יין' בשעת הטיש, ומצד שמאל הרה"ח רבי יחזקאל טירהויז שמגיש את ספרי הקודש הרבים העומדים על השולחן בכל מהלך הטיש. מעת לעת נראים בעריכת השולחנות בחצר הקודש רבנים רבים ואישי ציבור, ומי שמפוקד על כך הוא מנכ"ל המוסדות הרב אהרן טירהויז המנצח נאמנה להושיב את המכובדים וזקני החסידות על מקומותיהם הראוי.

ויז'ניץ: ההיילגער שבת



מרכז החסידות: מרכז חסידי ויז'ניץ רחוב שלמה המלך
הזמן: כמידי ליל שבת
אורך הטיש: חמש שעות
הנהגה ייחודית: מריח הדסים לפני הקידוש

מיד כשתיכנסו לרחבה הגדולה בחצר 'מרכז חסידי ויז'ניץ' תשמעו את השקט המופתי שאפשר לחתוך בחלל האוויר. מיוחד הוא הטיש בויז'ניץ הנמשך שעות בשקט מופתי לצד אחראים ממונים לשמור על השקט לאורחים המגיעים מבחוץ ואינם יודעים שבטיש חייב להיות שקט מוחלט. כל שטח בית המדרש גם מחוצה לו סטרילי לחלוטין, אסור להמצא בחוץ כל שכן שלא להתאסף ולדבר דברי חולין בכל השטח.

הרבי נכנס לטיש עם שני קפוטות: העליונה שחורה המכונה 'סטרוקעס' וסביבה גארט'ל ותחתיה קפטן מזהב כמנהג אבותיו, הרבי מתחיל בניגון "גוט שאבעס" הידוע של ויז'ניץ ורק אחר כך 'שלום עליכם' בנוסח הויז'ניצאי וכן את ריבון העולמים. כשהוא מגיע ל'והחלפתי שמלותיי לכבוד יום השבת' הוא מגביה מעט את השטריימל ומזיז את הכיפה. לפני הקידוש הרבי מברך על הדסים ומריחן.

הרבי מקדש על גביע מיוחד עם רגל כשבאמצעה שני עלים – גביע המוגדר כ'ויזניצע בעכער' – (גביע ויז'ניצאי).

אחרי הקידוש הרבי מוריד את הגארטל והקפטן העליון, ונשאר עם הקפטן מזהב, הוא נוטל ידיו כשברקע בדרך כלל החסידים משוררים שיר כלשהו, בדרך כלל יהיה זה הניגון "השבת נועם הנשמות" הידוע של ויז'ניץ.

הרבי בוצע על שני חלות קלועות גדולות הנסמכות על תריסר לחמניות קטנות המכונות כ'י"ב חאלעס'. לאחר שהרבי מברך 'המוציא', המשב"ק אוסף את תריסר החלות ומחזירן למטבח. הן ממוקמות שוב בסעודה שלישית מתחת לחלות ואז יחולקו על ידי הרבי לחסידים לפי ראות עיניו.

לאחר מכן מגישים לרבי בין הזמירות, דגים, מרק, בשר, מעשי ידי טבחית המכינה את כל האוכל. החסידים מממנים את הטיש ובעלי שמחות משתתפים בהוצאות מידי שבוע, והם זוכים להכרזת שמם בפני הרבי.

את כל האוכל מכניס מהחדר הצמוד לבית המדרש המשב"ק בעריש גפנר והמגיש הוא המשב"ק הרה"ח ר' נטע יצחק שרף. את השיריים מעבירים הרב שרף והמשב"ק הגאון החסיד רבי יעקב יואל (יוקל) וייס.

הרבי נושא מדברות קודשו כשלפני כן הוא שר את הניגון "שבת קוידש הייליגער שבת" כשהוא שר קטע והחסידים אחריו. עם סיום השירה שנמשכת כ-5 דקות, משתרר שקט והרבי נושא את דברות קודשו במשך כ-15 דקות כשעיניו עצומות וללא המשקפיים, הרבי מתבל את דבריו בד"כ בגימטראיות כמנהג אדמו"רי ויז'ניץ לדורותיהם, לא תהיה שבת שהרבי לא יזכיר בדברי תורתו מאביו ה'ישועות משה' זי"ע. לאחר מכן מגישים את הקומפוט, הרבי מברך ברכת המזון. בדרך כלל מכבד את אחד מנכבדי הקהל או אדם חשוב שנוכח בטיש או בעל שמחה מבוגר באותו שבוע.

אחרי ברכת המזון, אחרי שהרבי מוודא שכל החסידים קיבלו כוס של ברכה מכוס הזימון, הרבי קם לרקוד, ופורש להפסקה בת כמה דקות בחדרו הסמוך לבית המדרש, בינתיים מכניסים פירות ואז הרבי חוזר לחציו השני של הטיש, שנערך ברוח שונה מעט, ומכונה "פירות טיש". הרבי טועם ומחלק ליושבי השולחן והמכובדים, וכן לבעלי השמחה או למי שיש יארצייט באותו שבוע, כמו כן זהו הזמן בו עוברים לפני הרבי חתני הבר מצוה אומרים לוחשים על אוזנו של הרבי את 'הדרשה' כשהרבי מורה אחרי כמה שניות לראש המשוררים בחצר הרה"ח ר' מנדל פולק לקטוע את הדרשה בשירת 'וראה בנים לבניך', הרבי מעניק לחתן בר המצווה תפוח.

לאחר מכן מגישים ארבעס לרגל 'שלום זכר' והרבי מחלק לבעלי השמחה, לאבי הבן, הסבים והאחים. לאחר מכן מגישים לפניו את הקוגל העשוי מתפוחי אדמה, אותו מכין מדי שבוע הרה"ח ר' אלימלך פוגל, מחשובי המחנכים בת"ת. מי שממן את הוצאות הקוגל הוא בדרך כלל בעל שמחה או כמה בעלי שמחה שישנם באותו שבוע. לאחר שהרבי טועם הקוגל מועבר כמו כל שאר המאכלים בצלחות לחסידים. יצוין כי הרבי נוהג לברך עליו 'שהכל'.

אחרי הקוגל, הרבי נושא דברי דרוש ואגדה ומספר סיפורי צדיקים, בדרך כלל במשך חצי שעה ולפעמים הדבר נמשך גם יותר. לאחר מכן, משוררים את קה ריבון, כשהרבי נעמד על רגליו ואחריו כל החסידים, אומר קטע והחסידים אחריו. כשעיניו עצומות וזולגות דמעות של רגש וחמימות.
הרבי שר את ה'קה אכסוף' של ויז'ניץ, כשלרוב הרבי מכסה את פניו עם הסידור ופניו בוערות מרוב דביקות. כשמסיימים את הקה ריבון שרים את ניגון ה'קה אכסוף' הידוע של קרלין, אך ללא המילים. בהמשך שרים את 'צמאה נפשי', 'אודה לקל' ועוד כמה שירים שנועלים את הטיש.

הטיש נמשך בדרך כלל כארבע וחצי שעות ולפעמים אף יותר. בעיקר בשבתות הקיץ הארוכים. יצוין כי לאורך הטיש, השטח לצד הרבי ומאחוריו סטרילי לגמרי. כל הגבאים עומדים לצדו של הרבי סמוך לטריבונות. לצד הרבי ישבו רק בנו או חתניו כשהם מגיעים, או רב קהילה חשוב או בנש"ק מבוגר מבית ויז'ניץ. הרבי בדרך כלל מבקש לכבדם בכסא נוח ומכובד וגם יכבד אותם לשיר איזה שהוא זמר לכבוד שבת או לומר דברי תורה, ואם נטלו ידיים גם יכבדם בברכת המזון.

הטיש מסתיים בשיר "דער שאבעס איז טייער". הרבי יוצא לביתו הסמוך לבית המדרש והחסידים מתפזרים לבתיהם.

פעמיים בשנה אחרי סוכות ופסח הרבי יוצא לשבת סגורה במעון הנופש בערד. לצד מספר חודשים בחודשי הקיץ במלויה שבשוויץ.,

נדבורנה: לא משתמשים בחשמל בשבת ,



מרכז החסידות: בית המדרש הגדול 'שער התפילה' קרית נדבורנה בבני ברק
הזמן: כמידי שבת בשבתו
אורך הטיש: שלוש שעות
הנהגה ייחודית: שיריים לחוגגים יום הולדת

לצד נהירה לחסידות ויז'ניץ, מידי ליל שבת מגיעים המונים גם לטיש של הרבי מנדבורנה הנמשך מזה עשרות שנים כמסורת אבותיו של הרבי. לאחר התפילה שרים כל הקהל בניגון "שבת שלום ומבורך" ולאמר מכן עוברים קהל החסידים לאמירת גוט שאבעס לאדמו"ר. לאחר מכן הרבי מסתגר בחדרו למשך כחצי שעה ושלאחריה עולה עם משפחתו לאמו הרבנית להתברך.

הרבי סועד את סעודת השבת בביתו יחד עם בני המשפחה וחתנים מקרב החסידות הנמצאים בשבת לפני העלייה לתורה קודם החתונה מה שמכונה בז'רגון החסידי 'שבת קאפלוטש'.

האדמו"ר שמחמיר כשיטת החזון איש נוהג שלא להשתמש בבית בחשמל בשבת ואף בבית כנסת משתמשים בגנרטור, עוד מימי האדמו"ר זצ"ל. לטיש נכנס האדמו"ר בקיץ בשעה 23:30 ובחורף בשעה 21:45. הטיש מתחיל באמירת כל מקדש כשהאדמו"ר אומר פסוק ואחריו כל הקהל, בשירת מנוחה ושמחה מכובד גיס האדמו"ר המשמש כראש הישיבה של החסידות הגאון רבי שלום אהרן אשכנזי., בשירת 'מה ידידות' מכובד אח האדמו"ר הרה"צ רבי אהרן דוד רוזנבוים, ובשירת 'מעין עולם הבא' יש לאחד מזקני החסידות הרה"ח יהודה קליין חזקה להתחיל את השיר עוד מימי סביו של הרבי האדמו"ר בעל ה'דבר חיים' מנדבורנה זצ"ל.

יודעי דבר מספרים שבחצר החסידות הדביקו את המילים של הזמר 'מעין עולם הבא' על שירו הידוע של בעל המנגן החסידי ר' משה גולדמן ז"ל 'כי נחם ד' ציון' וכשהשמיעו לר' משה גולדמן את הביצוע הנדבורנאי לשירו התבטא בצחות שאכן נדבורנה עשו משיר רגיל מעין עולם הבא...
בהתחלת שאר השירים מכובדים משפחת האדמו"ר וחשובי הקהל, כל שבוע מישהו אחר. בטיש משמשים את האדמו"ר הגה"ח רבי מרדכי גרליץ והרה"ח ישראל מאיר הערש כשמאחורי האדמו"ר עומד במהלך הטיש המשב"ק הרה"ח מיכאל אליעזר פרידמן עוד מימי הרבי בעל הבאר יעקב זצ"ל שכתב בצוואתו שהגבאים והמשמשים ימשיכו במלאכת הקודש אף לאחר הסתלקותו.

לצדו של האדמו"ר בטיש יושבים אחיו וגיסיו ומו"ץ החסידות הרב הגאון יוחנן הלטובסקי וחתנים בשבת העלייה לתורה ובשבת שבע ברכות ועוד רבנים תושבי העיר שמגיעים לטיש, ולעומתם אישי ציבור ונגידים המשתתפים בטיש ישבו בספסל מיוחד בקרבה למקום מושבו של האדמו"ר.
לאחר שירת כל מקדש בוצעים לאדמו"ר פרוסה מחלה גדולה ומביאים קערה עם פארפיל כשאת כל האוכל לטיש מכין הרב אפרים פרנקל יו"ר ארגון מס"ל אשר מאז פטירת האדמו"ר זצ"ל מכין מידי שבוע בשבוע את האוכל לטיש. בטישים בחג הפסח מכינה את האוכל הרבנית שתחי' עקב כך שהרבי לא אוכל בפסח שום דבר שאינו נעשה בביתו.

לאחר שירת מעין עולם הבא מכניסים ארגזי בירה והגבאי הרה"ח אברהם ישעי' קלפנר מעמיד בשולחן את הבקבוקים כאשר בשלב זה מקריא הרה"ח ישראל מאיר הערש את רשימת החסידים שהעמידו בירה "שטעלט ביר" כאשר העלות לשנה לחסיד הינה 400 ₪ בשבתות בין פסח לשבועות מעמידים מיץ ענבים ע"פ מנהג רבי מרדכי מנדבורנה זי"ע שלא להשתמש עם בירה עד ליום חג השבועות שרק אז מוכן הבירה שהחיטים נקצרו לאחר הפסח. עם סיום ההקראה מגיש המשב"ק הרה"ח מיכאל אליעזר פרידמן חומש פתוח בפרשת השבוע כשהאדמו"ר פותח באמירת דברי אלוקים חיים שנמשך בין 25 - 45 דקות.

לאחר אמירת ה'תורה' מבקש האדמו"ר להתחיל שיר מתוך רשימה מיוחדת משירים בענייני תורה ושבת ודבקות בבורא מכל חצרות הקודש, כשבין השירים ניתן למנות את השירים 'ויהי נועם' של מוטי שטיינמץ 'יהא רעווא' של ויז'ניץ והנה ד' ניצב עליו של הרה"צ אשר ישעיה רוזנבוים בן דודו של האדמו"ר ועוד מגוון שירים מחצר בעלזא ופיטסבורג. בשלב זה מכניסים לטיש קוגל אטריות ובשבתות מיוחדות כגון שמחות בחצר המלוכה, ארבעת הפרשיות, שבתות יארצייט וכדומה, מגישים אף קוגל תפו"א. בשבת זכור מגישים ארבעה סוגי קוגל על פי מנהג שאוכלים קוגל אשר שמותיהם זה ר"ת עמלק דהיינו עפיל [תפוח עץ] מייל [קמח] לוקשען [אטריות] קארטופעל [תפוח אדמה].

האדמו"ר מחלק שיירים לחתנים ולבעלי השמחות באותו שבוע כשאף בחורי החסידות שיום הולדתם חל בשבוע החולף יזכו לקבל שיירים מיד האדמו"ר. לאחר שירת מה ידידות בשירו הידוע של בעל השומר אמונים זצ"ל יכניסו לטיש קומפוט ואף קערה גדולה עם פירות שאותה מעמידים בעלי השלום זכר באותו שבוע שאף מקבלים מזה שיירים מהאדמו"ר. לאחר שירת קה אכסוף שירו של רבי אהרן מקארלין זי"ע מכניסים בונדלעך וארבעס יחד עם בננה כיון שעל פי ההלכה עדיף לכתחילה לברך על דבר השלם.

לאחר שירת צור משלו אכלנו וישמחו במלכותך מכניסים מים אחרונים ומברכים ברכת המזון כשפעמים האדמו"ר מזמן בעצמו ולפעמים מכבד האדמו"ר את בני משפחת המלוכה אחיו גיסיו ואחייניו.

לאחר ברכת המזון קמים לריקוד שבח נותנים לו כשלאחר מכן האדמו"ר מתיישב על כסאו ושרים כל הקהל צמאה נפשי לאלוקים בנוסח מיוחד כשבשבתות מיוחדות הרב מנחם קליין רבה של פרנקפורט שר סולו. הטיש מסתיים בשירת המנחיל מנוחה שלאחריו עוברים קהל החסידים לאמירת גוט שבת לאדמו"ר. הטיש נמשך בערך כשעתיים וחצי מידי שבוע.

במהלך השנה כמעט ואין שבתות שהאדמו"ר אינו עורך טיש ברבים למעט שהאדמו"ר בחו"ל ובשבת הגדול. בטיש משתתפים מידי שבוע מאות מקרב החסידות ועוד אנשים רבים אשר צמאים ומשתוקקים, שהטיש בנדבורנה מספק את מבוקשם.

בשבתות מיוחדות עורך האדמו"ר את טיש מהקידוש: כמו שבת יארצייט של האדמו"ר הבאר יעקב זצ"ל בראש השנה בשבתות במירון ובבישטנא שאז האדמו"ר מקדש רק בבית הכנסת מתחילים שלום עליכם בנוסח מיוחד כשהרבי מתחיל קטע וכל הציבור ממשיך יחד לאחר מכן שרים אשת חיל ואומרים את תפילת רבון העולמים וקטע מהזוהר הקדוש. בעת אמירת הקידוש חבוש האדמו"ר בשטריימיל של זקנו הרבי בעל הדבר חיים זצ"ל את הקידוש אומר האדמו"ר בבכיות ולאחר הקידוש בשבתות אלו, לאחר שהאדמו"ר מסיים את סעודתו, ממשיך הטיש כרגיל.

בשבתות שמחה בחצר המלוכה שמשתתפים בהם אדמו"רים ורבנים אחרים הם יושבים בכסאות מכובדים ליד האדמו"ר כשהאדמו"ר מכבדם בכל מהלך הטיש כשמכניסים להם מגשי קוגל ופירות בדיוק כמו לאדמו"ר שאף מכבד אותם באמירת תורה ובברכת המזון.

טשערנאביל: אין שבת ללא טיש



מרכז החסידות: בית המדרש הגדול ברחוב חבקוק פינת השומר
הזמן: כמידי ליל שבת
אורך הטיש: שלש שעות
הנהגה ייחודית: החתנים לפני הבנשקי"ם

כבר שלושים שנה מידי שבת בשבתו האדמו"ר מטשערנאביל עורך טישים בליל שבת קיץ וחורף לא ישבתו אף לרגע.

השבת בטשערנאביל מיוחדת במינה: סדר הטיש מנוהל אותו דבר רבות בשנים. גם כשהיו בו חמישים איש לאחר פטירת הרבי זצ"ל, ועד היום כשמאות אנשים שמצטופפים לחזות בדמות דיוקנו של אחד מגדולי וצדיקי אדמו"רי דורנו.

בסיום התפילה בליל שבת עוברים החסידים לאמירת 'גוט שאבעס' לאדמו"ר. בדרך כלל זה לוקח כחצי שעה, האדמו"ר מתעניין בפרט באורחים הבאים לשבת וכן דואג להם באופן אישי ואף מתעניין האם הם מסודרים באש"ל מלא.

לאחר מכן האדמו"ר נכנס לחדרו שבסמוך לבית מדרש, אז נכסים נכדיו לומר דברי תורה ואף הרבי בוחן אותם על החומר הנלמד שלמדו במהלך השבוע האחרון.

האדמו"ר נשאר ללמוד בחדרו עד לכניסתו לעריכת הטיש. כמו כן האדמו"ר תיקן בשנים אחרונות סדר לימוד בספרי האור החיים הקדוש ובספר 'אתוון דאורייתא' הסדר נלמד בכל ליל שבת לפני כניסת האדמו"ר לטיש ע"י כלל החסידים.

את שירת שלום עליכם ריבון כל העולמים אשת חיל האדמו"ר אומר בחדרו, בחורף האדמו"ר נכנס לטיש בשעה 21:00 ובקיץ בשעה 23:00. האדמו"ר מכבד מאוד את החתנים שתחתנים באותו שבוע, ואף מושיבם ראשון בשולחן הטיש עוד לפני הבנשקי"ם.

בחסידות נדיר למצוא שבת ללא טיש. גם בליל שבת וגם בסעודה שלישית, אף בשבתות הגשומות ואף בשבת הגדול שיוצא בסמוך לליל הסדר האדמו"ר יערוך את הטיש כרגיל.

החסידים מספרים ל'בחדרי חרדים' שאף במלחמת המפרץ לפני כ-27 שנה נערך טיש בליל שבת בעזרת הנשים שבבית המדרש הישן ברחוב ראב"ד, האדמו"ר ערך את הטיש בזריזות מפני החשש מטילים.

האדמו"ר נכנס ישר לקידוש, אחד מבני האדמו"ר מגביה את הכוס, והאדמו"ר מרים את כיסוי החלות נוטל ידיים ובוצע על החלות שהרבנית אופה בכל ערב שבת. מתחת למפה מונחים י"ב חלות, שניים גדולים שעליהם האדמו"ר בוצע, ו10 קטנים. סדר הבציעה נערך בעמידה כשהחלות עומדות למעלה ע"י אחד הגבאים, והאדמו"ר בוצע למטה בצורת י'.

הגבאים שעומדים הכן לשמש את הרבי בטיש: בצד אחד הרה"ח רבי נפתלי יואל פוקס מגיש את האוכל לאדמו"ר, בצד השני המשב"ק רבי זליג שכטר, ומאחורי הרבי המשב"ק הרה"ח יצחק ליבוביץ.

את האוכל לטיש מכינה בתו של הרבי אשת הרה"צ רבי מרדכי טווערסקי, את השיר 'אזמר בשבחין' שר הרה"צ רבי דוד טברסקי בן הרבי, ואז מגישים דגים, ושרים מה ידידות. לאחר מכן הרבי שותה
מעט מיץ ענבים שמוכן ע"י אחד החסידים, ואז מגישים מרק עם אטריות.

מנהג בית טשערנאביל להכניס גם במרק צוויבל קוגל (פשטידת בצל). לאחר מכן מזמר הרבי כל מקדש במתינות יחד עם הקהל, במנוחה ושמחה מתכבד אב"ד טשערנאביל אלעד, וכשמגישים את הבשר מכריז המשב"ק זליג שכטר את אלו שהעמידו יין, האדמו"ר מאחל לחיים לקהל במשך כרבע שעה, ובשבוע שיש יארצייט האדמו"ר שולח את אחד האברכים הממונים להביא את הספר של בעל ההילולא ולומד לפני החסידים מספריו של בעל ההילולא וכן מספר עובדות על בעל ההילולא מזכרונו.

לאחר מכן שרים 'תנו שבח ושירה', ואז מגיש הגבאי פערפל וגזר, על הגזר האדמו"ר מברך אדמה. ושרים קה ריבון. ומגישים קומפט מתפוחים לאדמו"ר שמברך 'העץ'. שרים צור משלו אכלנו, ומגישים קוגל.

האדמו"ר מחלק ליושבים בשולחן ובעלי שמחה וחתנים, ואז מגיע שירת 'קה אכסוף' לדברי החסידים זהו כיבוד שהאדמו"ר מכבד רק האנשים החשובים בחסידות או בנשקי"ם ואורחים חשובים מאחר וזהו שיר שמכניס את האדמו"ר והקהל לגעגועים לקב"ה.

אח"כ שרים לקל אשר שבת ולאחר מכן מברכים ברכת המזון. בדרך כלל הרבי מכבד אורחים חשובים או אחד מבני השמחה או מי שיש לו יארצייט באותו השבוע. כשיש שבע ברכות האדמו"ר מכבד את בני משפחת השמחה לאמירת השבע ברכות כמנהג החסידות. הברכות אינם מתחלקים בין מברכים אלא אחד אומר הכל, והאדמו"ר מכובד בברכה אחריתא.

אח"כ מגישים פירות, והאדמו"ר מברך העץ על תפוח, בדרך כלל אחרי סוכות אדמו"ר מקפיד לברך על תפוח שהיה נוי סוכה. בזמן שיש שלום זכור אדמו"ר מברך אדמה על ארבעס ובובעס. ומחלק לבעלי השמחה שירים. (כמנהג בית טשערנוביל בליל שבת נקרא בן זכר וביום השבת בקידושא רבא נקרא שלום זכר.)

ואח"כ כל הקהל עובד להגיד לחיים (בעבר היו עוברים לאמירת לחיים לפני ברכת המזון כיום עוברים אחרי ברכת המזון), ובשבוע שיש יארצייט האדמו"ר מבקש שישירו את השיר על המילים רננו צדיקים.

לאחר הטיש עוברים כלל החסידים לאמירת גוט שאבעס, ומתקבצים קבוצת החסידים בבית המדרש לחזרה על כל הדברי תורה של האדמו"ר שנאמרו במהלך הטיש.

לסעודה שלישית האדמו"ר נכנס לאחר תפילת מנחה בסמוך לשקיעה כשהיכל הטישים חשוך, האדמו"ר אומר את הזמירות חזן וקהל, שהחסידים אומרים עם האדמו"ר ביחד. האדמו"ר מברך על היין במהלך הסעודה. וכן אומר את ה' מלך מעומד.

האדמו"ר אינו נוהג לומר תורה בסעודה שלישית ובזמן ר"ת נכנס הגבאי עם 2 נרות ואז פותחים את האור ועוברים לחיים אצל האדמו"ר, סדר הזמירות הם כיבודים קבועים מראש כחזקות, מר"ח אדר שרים שירי פורים וכן מר"ח ניסן שירי פסח לקראת ברכת המזון.

בברכת המזון האדמו"ר מברך בכל שבוע על הכוס בקביעות ולאחר תפילת מעריב האדמו"ר הנהיג שכל הקהל אומר ביחד את תפילת 'ויתן לך' המשמש כסגולה לפרנסה. לאחר ההבדלה ע"י הרבי. בהגבהת הכוס מתכבדים בני ונכדי האדמו"ר.

לאחר הבדלה האדמו"ר אומר 3 פעמים 'גוט פון אברהם' ותפילת 'גאט פון אברהם' של רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע. ואז עובר הקהל לאמירת א'גוט וואך' ופרידה מהאדמו"ר לעוד שבוע.

דאראג: טיש מלא מ'שלום עליכם'



מרכז החסידות: בית המדרש דאראג ברחוב יצחק נפחא
הזמן: כל ליל שבת
אורך הטיש: שעתיים
הנהגה ייחודית: החסידים חוזרים על דברי התורה של הרבי

הרבי מדאראג סועד את סעודת השבת במסגרת בני המשפחה בלבד בדירתו בביהמ"ד של החסידות ולאחר מכן עורך את הטיש מ'מנוחה ושמחה', ובשבת יארצייט של בעל ה'אמרי שפר' זיע"א ראש השושלת החל בחודש חשוון וכן בשבת חנוכה עורך האדמו"ר טיש מלא מ'שלום עליכם'. פעם בשנה יש שבת סגורה אז האדמו''ר עורך רק פירות טיש קטן בביתו.

שלש שעות לאחר תפילת מעריב הרבי נכנס להיכל הטישים הסמוך לבית המדרש הגדול. את הזמירות מתחילים בקביעות לזמר המשב"ק הרה''ח רבי יהושע צבי פרייזלר וחתנו של הרבי הרה"צ רבי מרדכי קליין לצד הרה"ח רבי יודל בנדיקט מבעלי המשוררים בחצר. את הזמר 'קה ריבון עלם' מתחיל האדמו"ר בניגון המקובל מבעל ה'בני יששכר' מדינוב זיע"א המושר ברוב התעוררות ובהשראה נעלית ביותר. את ''קה אכסוף' מתחיל האדמו"ר ובקטע ויהי רחמיך שרים ביחד בהשתפכות הנפש.

הטיש בדרך כלל נערך כבר לאחר ברכת המזון ומגישים בו רק קוגל ולחיים וכשיש שלום זכר גם מחלקים 'ארבעס' - צוות המטבח שבראשות הרב שמואל דוד אוסטרליץ מכינים את האוכל.

הטיש ממומן על ידי בית האדמו"ר הרה"ח רבי ישראל שטרן ביחד עם הרה"ח רבי יהושע גליק מכניסים ומחלקים את האוכל הטיש הנמשך קרוב לשעתיים. כל אורח מתקבל בחמימות. הממונים לכך הם הרב אהרן פרידמן והרב יוסף צבי בנדיקט הדואגים לכל אחד לתת לו המקום הראוי לו.

הרבי משמיע מדברות קדשו על דרך הדרוש הנמשך בערך 10 דקות, לאחר הטיש מתקבצים קהל החסידים לחזור על דברי התורה של הרבי וכך במוצאי שבת נכתבים דברי התורה ומחולקים לקהל על מנת לחזור עליהם במשך השבוע.

אלכסנדר: שבת מיוחדות וימים טובים



מרכז החסידות: בית המדרש אלכסנדר רחוב אחיעזר
הזמן: שבת חנוכה ולילות שבת בימים טובים שעתיים וחצי לאחר התפילה
אורך הטיש: שעה וחצי
הנהגה ייחודית: בעלי השמחה מקבלים כוס יין

האדמו"ר מאלכסנדר אינו עורך טיש מידי שבת, אך בסעודה שלישית יערוך את שולחנו לאחר נטילת ידיים בביתו אז יורד האדמו"ר לבית המדרש, שם טועם מהדג, שמכינים לו בבית הרה"ח ר' אהרן הרשלר מנכבדי וחשובי העדה, שמחזיק ב"חזקה" זו עוד מימי האדמו"ר הקודם ה"אמרי מנחם" זי"ע. לאחר מכן מתחילים לשורר מניגוני סעודה שלישית, כשאת הניגון הראשון "הללו קה אודה" מתחיל בקביעות אחיו של הרבי, הרה"צ רבי יחיאל דנציגר, את הפיוט השני "בני היכלא" מתחיל בן האדמו"ר הרה"צ רבי אליעזר דנציגר, ואת הניגונים שלאחר מכן שרים הרה"ח רבי בנימין מקובר, והרה"ג רבי יוסף צבי רכניצר. לאחר מכן מוסר האדמו"ר "שמועס" על פרשת השבוע לצד עוד ניגונים ועוברים ל"לחיים", כאשר בעלי השמחה ואורחים מיוחדים זוכים לקבל כוס יין מידיו של הרבי.

בימים טובים נערכים טישים בליל שבת, כשעתיים וחצי לאחר התפילה, אז נכנס האדמו"ר כשהוא כבר לאחר קידוש בביתו, למעט שבת חנוכה אז בפעם יחידה האדמו"ר עורך טיש מ"שלום עליכם".
את המאכלים בטיש למעט הדגים, מכינה הרבנית בבית המלכות. מימון הטיש היא ע"י "ועד הקהילה" וכמובן מי שמעמיד יין שמו נקרא לברכה והצלחה, שזה גם המימון המרכזי ל"טיש".

בחנוכה וסעודות יארצייט חובש הרבי 'קולפיק' לראשו כמנהג אבותיו ובלילה השני של ראש השנה, הרבי מחלק לכל אחד תפוח שלם.

בטישים באלכסנדר נראים תמיד גיס הרבי - האדמו"ר ממודז'יץ, חתנו האדמו"ר מלוצק ועוד אדמו"רים וחשובים אחרים. הם יושבים בסמיכות לאדמו"ר שמכבד אותם כדרכו בקודש.

על הכנסת האוכל אחראי הרב אהרן צבי אהרונוביץ מבני ברק. קריאת השמות נעשית ע"י המשב"ק הוותיק הרה"ג רבי אריה רוזנברג. בשיריים מכבד הגבאי הרב קלונימוס רוטנברג, כשהוא גם מורה למקהלה איזה שירים האדמו"ר מבקש לשורר.

בוהוש: לחיים לחיים



מרכז החסידות: בית המדרש בוהוש ברחוב חגי
הזמן: שבת מברכין ושבתות מיוחדות
אורך הטיש: כשלש שעות
הנהגה ייחודית: לחיים לכל אחד בנפרד

בבוהוש יש טיש בלילות שבת בדרך כלל כל שבת מברכין ובשבתות מיוחדות כגון שבת חנוכה, שבתות של ד' פרשיות שקלים, זכור וכדו' וכן בשבתות של שמחה כגון שלום זכר להולדת נכד וכן על זה הדרך.

האדמו"ר והחסידים מגיעים בדרך כלל לאחר ברכת המזון והוא כולל שירי שבת, אמירת דברי תורה במשך כ-45 דקות, לצד חלוקת לחיים לכל הציבור וחלוקת פירות.

מזיגת הלחיים בטיש הוא דבר בפני עצמו מוזגים לרבי בגביע כסף יין ומחלקים לכל הציבור כוסית עם יין והרבי מברך בורא פרי הגפן ואחר כך מברך 'לחיים' לכל אחד בנפרד והוא יושב במקומו ועובר לפי הסדר עם היד ואומר לחיים לכל אחד: קודם ליושבים בשולחן ואח"כ בפראנצע'ס לפי הסדר עד הסוף.

כשהרבי משיא ילד אזי בשבת של שמחה הטיש מתחיל מתחילת הסעודה והרבי עושה קידוש לציבור. טיש זה יכול לקחת אפילו חמש שעות.

התפריט בקידוש בסדר הוא דגים, מרק, עוף עם קוגל אטריות ופתיתים, ולסיום קומפוט מפירות מבושלים או פירות חיים.

בכלל הרבי מבוהוש מקפיד לא לאכול רק אוכל שבישלו לו בבית. גם כשנוסע לשבת כגון לשבת מירון וכו' אז לוקחים לו את האוכל שבישלו עבורו בבית.

עלויות הטיש הם בדרך כלל על המוסדות (הטישים של שבת) בטישים של ייארצייט שחלים באמצע השבוע, המנהג הוא להסתובב בין הקהל ולאסוף השתתפות בהוצאות הסעודה זה לא בשביל לכסות עלויות אלא בשביל לקיים המנהג.

במידה ומשתתף עוד אדמו"ר בטיש מביאים לו כסא מיוחד השמור לאדמו"רים וגביע מכסף (ללחיים) ומושיבים אותו ליד האדמו"ר.

מודז'יץ: ניגוני התעוררות ושמחה



מרכז החסידות: בית המדרש מודז'יץ ברחוב חבקוק
הזמן: שבת מברכים ושבתות מיוחדות
אורך הטיש: למעלה משעתיים
הנהגה ייחודית: חלות מקמח כוסמין

את חצר הקודש מודז'יץ הידועה בניגוניה המיוחדים כמעט שלא ניתן לפספס. אין טיש כמידי שבת, אלא רק בשבתות מברכים, שבת ראש חודש, ושבתות יארצייט וכן שבתות מיוחדות וחגים. כמו כן פעם בשנה נערכת שבת התאחדות לכלל בחורי החסידות בראשות האדמו"ר אז עורך הרבי את שולחנו לבחורי החסידות.

בשבתות מיוחדות האדמו"ר עושה קידוש בטיש, ובשאר השבתות האדמו"ר נכנס כבר לאחר ברכת המזון וערוך פירות טיש.

קודם הקידוש האדמו"ר מתיישב על מקומו ומזמר הניגון על המילים 'שבת שלום ומבורך' ניגון אותו הלחין האדמו"ר, לאחר מכן אומר האדמו"ר שלום עליכם ואשת חיל בנעימה בנוסח בית מודז'יץ. בעת מזיגת הכוס לקידוש מזמר האדמו"ר ניגון התעוררות 'ניגון זוואלין' כשמיד בסיום הניגון פותח האדמו"ר באמירת הקידוש, בוצע על הפת, ומזמר בניגוני שבת קודש. האדמו''ר מכבד את החסידים בניגונים, במהלך הטיש אומר האדמו"ר דברות קודש, בסיום הטיש רוקד הרבי עם בניו.

התפריט בטיש הנמשך למעלה משעתיים הוא מגוון: מיד לאחר הקידוש בוצע האדמו"ר על הפת חלות מקמח כוסמין. לאחר מכן מוגש לאדמו"ר דג קרפיון שלם עם חריין. את הדג מכין הר"ר ישעי' כהן. לאחר הדגים שותה הרבי כוסית לחיים על ויסקי. לאחר מכן מוגש לאדמו"ר מרק עם לוקשען וקניידלא'ך. לאחר שהאדמו"ר אוכל כמה כפות, מעביר את הצלחת לחתנו הרה"צ רבי יוסף שיף. במנה עיקרית מוגש עוף עם פערפל וצימעס. את המרק והעוף מכינה הרבנית. בשבתות גדולות יוגש לוקשען קוגל אותו מכין הרב ידידיה קרימלובסקי. לאחר מכן מוגש לאדמו"ר מגש תפוחים, והרבי מחלק יין לכלל הציבור ואומר לחיים. המביאים בקבוק יין האדמו"ר שולח להם כוסית יין.

בשבתות שיש שמחת שלום זכר מוגש לאחר הפירות ארבעס בוטנים ובירה. בטיש יארצייט מוגש לאדמו"ר מאכל הנקרא 'קוזמיר ציבעל' מקורו מבית קוזמיר מודז'יץ, המאכל עשוי מבצל עם שמן וסוכר, אוכלים אותו בשבת בבוקר אחרי הדגים ובסעודות יארצייט. את המאכל לטישים מכין המשב"ק הרב שמעון פרלמוטר.

עלות הטיש שייכת להוצאות בית המדרש, ובדרך כלל ישנם תורמים ליארצייט או לשמחות.
המארגנים והמגישים בטיש הם בחורי החסידות המסדרים את הטיש מיד לאחר התפילה. את האוכל לאדמו"ר במהלך הטיש מגיש המשב"ק הרב אריה בקנרוט.

סלאנים: הריקוד שלא מפסיק



מרכז החסידות: בית המדרש סלאנים ברחוב ברסלב
הזמן: כמידי ליל שבת
אורך הטיש: כשלש שעות
הנהגה ייחודית: ריקוד שלושת רבעי שעה בסיום הטיש

השבת בסלאנים מתחילה כבר בליל שישי, אז מוסר הרבי שיעור בספר 'אור החיים' הקדוש. הכותרת היא 'שיעור באור החיים', אך בפועל מדובר בשיחה חסידית עמוקה ששומעיה הם זקני החסידות והאברכים. בקרב הבחורים קיימת תורנות שבועית מי יזכה להשתתף בה. השיעור-שיחה הזה הוא הראשון בין חמישה שמליל שישי ועד מוצאי שבת.

בליל שבת, הרבי נושא את דברות קדשו בענייני שבת ובגודל הזמן. כל הרגשות הכמוסים שבוע שלם יוצאים באותן שעות עילאיות המסתיימות בניגון 'תנו שבח' אותו שרים ברציפות במשך שלושת רבעי שעה כשהחסידים רוקדים בשורה, ידיו של זה על כתפי חברו, כשהאחרון בשורה הוא ילד עליו מניח הרבי בכבודו ובעצמו את ידיו. בכל שבוע ברגעי הריקוד הראשונים, עומד הרבי מן הצד והילדים כולם מחכים בדחילו לראות על כתפי מי יניח הרבי את ידיו.

השבת כולה היא אש של אחדות, תורה ותפילה. בשבת בבוקר אחר תפילת המוסף עובר הקהל לברכת 'גוט שאבעס'. לאחר מכן הכל נעמדים סביב השולחן, הרבי מקדש על היין ומחלק 'מזונות' והקהל כולו משורר את 'אנעים זמירות' בניגון הקוז'ניצאי המפורסם בקהל החסידי לזמירות 'אסדר לסעודתא'. כל זה הוא הקדמה לעיקר: שיחתו הפלפולית של הרבי בה הוא משלב פשט ודרש על הפרשה וציטוטים מכל חלקי התלמוד. החסידים עומדים ומאזינים, משתוממים מחדש מדי שבת בשבתו.

הדרשה הרביעית תתקיים בעת 'רעווא דרעוין', אז נכבה האור בבית המדרש באמצעות שעון שבת. האדמו"ר נושא דברים ומעורר את החסידים לתשובה ותיקון המעשים. גם כאשר תצא השבת, אורה עוד יוסיף ללוות את החסידים שיתכנסו כולם בבית המדרש לסעודת מלוה מלכה. באותה שעה המסוגלת לסיפורי צדיקים, שופע הרבי בסיפורים מגדולי הצדיקים כמעיין המתגבר. אין צדיק שאין לרבי צרור סיפורים אודותיו, כאשר כולם מגיעים ממקור קדוש, ו'בעלי מספרים' מפורסמים - אם מאלו שנמסרו על ידי רבי מאטיל סלאנים, ואם מאלו ששמע הרבי מרבי יענקלה מפשעווארסק עמו היה בקשר עז במשך כל השנים. אורחים רבים מבקשים להסתופף בצלו של הרבי מסלאנים באותה שעה. כך, למשל, בעת ביקוריו בארץ לא יחמיץ הנגיד מלונדון הרה"ח ר' אליש אנגלנדר את השהות במחיצת הרבי.

ביאלא: שני סוגי טישים



מרכז החסידות: בית המדרש ביאלא ברחוב ירושלים
הזמן: שבתות מיוחדות
אורך הטיש: למעלה משעתיים
הנהגה ייחודית: ברכת המזון עם שישה כוסות קטנים

בחצר הקודש ביאלא נהוג שיש שני סוגי טישים יש טיש שנקרא ב'ענטשן טיש' (לברך ברכת המזון במניין) בליל שבת לאחר שהרבע מסיים את הסעודה נכנסים מנין מצומצם של חסידים לחדרו לטיש שנמשך כשעה, ויש טיש בשבתות מיוחדות כגון שבתות נסיעה שמחות וחגים שאז עריכת השולחן בהיכל בית המדרש הגדול אז נכנס האדמו"ר לשלום עליכם ומקדש על הכוס.

הרבי שר את הזמירות על פי נוסח זקנו בעל ה'קדושת חלקת יהושע' מביאלא זי"ע, לאחר הקידוש בוצע הרבי על הפת ומגישים לפניו כמה מיני דגים, לפני אכילת הדג משורר האדמו"ר את זמר 'אזמר בשבחין' שמקורו מרבי מנדל מרימינוב זי"ע, לאחר מכן פותח האדמו"ר באמירת ה'דברי תורה' ומזמר כל מקדש לאחר מכן מגישים לפניו את המרק עם לוקשן, ובשבתות שבין פסח לשבועות מוסיפים גם 'קניידלך' כנהוג בחצרות החסידים, לאחר מכן מכבד הרבי את אחד מן המסובים לזמר את הזמר 'צמאה נפשי' בנוסח המקובל מהאדמו"ר הדברי בינה מביאלא זי"ע, ורק אז מגישים את הבשר יחד עם הצימעס הפתיתים כשלאחר מכן מגישים שני סוגי קוגל אחד תפוח אדמה ואחד אטריות ולאחר מכן מגישים את הפירות והרבי נוהג לברך על פרי שלם.

כשיש שלום זכר מגישים גם ארבעס, שעועית (בובעס) ופיצוחים, לאחר מכן מברכים ברכת המזון בכוס עם שישה כוסות קטנים כמנהג לעטרו בכוסות, בשבתות יארצייט נוהג כ"ק האדמו"ר שליט"א לברך בעצמו על הכוס ומדי שבוע מכבד אנשים מכובדים או את אחד מבניו וחתניו, לאחר מכן מזמרין את זמר הקה ריבון מיוחס להרה"ק ה'בני יששכר' מדינוב זי"ע, ולאחר מכן קה אכסוף ע"פ נוסח זקינו הרה"ק בעל הקדושת חלקת יהושע מביאלה זי"ע, לאחר מכן קם לרקוד בניגון קדשינו במצוותך ומברך את הקהל בברכת גוט שבת, ולאחר הטיש מלווים הקהל את הרבי לביתו שברחוב הסמוך.

בשבתות שמחה כשמגיע אדמו"ר נוסף נוהג הרבי לכבדו בכל יתרת הכבוד ומכבדו בכל הכיבודים וכן מביאים לו כסא וכלים זהים. יודעי דבר יודעים לספר כי באחת השבתות השתתף אדמו"ר מסוים בטיש והאדמו"ר כיבדו כמנהגו בכבוד גדול ולאחר הטיש שמע האדמו"ר את אחד מהחסידים תמהה מדוע הרבי וויתר על מנהג אבותיו בטיש, ועל כך הפטיר האדמו"ר ואמר "לכבד את השני זה בדרגה גבוהה מזו של מנהג אבות".

עלויות הטישים בביאלא נתרמים על ידי בעלי השמחה ואלו המציינים יום יארצייט לראש משפחתם לצד השתתפות המוסדות בעלויות. מי שאחראי לסידור המקומות הוא המשב"ק הרב יוסף ורצברגר שמושיב את הזקנים והמכובדים
בשולחן.

שומרי אמונים: שעות של זמירות ותשבחות



מרכז החסידות: חצר הקודש שומרי אמונים רחוב שפת אמת
הזמן: כמידי שבת בשבת
אורך הטיש: ארבע שעות
הנהגה ייחודית: הבכיות בקה ריבון

בחצר הקודש שומרי אמונים, גולת הכותרת היא הטיש בליל שבת, והמפורסמת ביותר היא הניגון קה ריבון עלם, המושר בגעגועין ובהתרגשות ובבכיות ע"י הרבי. אחר התפילה כשהקהל חוזרים לבתיהם לסעודת ליל שבת, יתכונן האדמו"ר בהכנה דרבה לעבודת הקודש של עריכת השולחן אשר לפני ה', בעסק בתורה ובחסידות ובספרי הקבלה. בין השאר יהגה בספר הזוהר על פרשת השבוע.

כעבור מספר שעות יכנס האדמו"ר בסילודין לעריכת הטיש, ופותח באמירת שבת שלום ומבורך ג"פ בנעימה מיוחדת. ומיד פותח בניגון שלום עליכם בניגון של השתוקקות שהלחין זקנו האדמו"ר הזקן זיע"א. ופותח בנעימות בנוסח כי מלאכיו יצוה לך, והניגון מלך אביר בהתעוררות שהולחן ע"י אביו האדמו"ר זיע"א בעל החוקי חיים. אח"כ אומר האדמו"ר את התפילה מודה אני לפניך, בנוסח מיוחד שחיברו הרה"ק רבי אברהם חיים מפלאנטש זיע"א (חותנו בזיוו"ר של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר זיע"א). והאדמו"ר הזקן משומרי אמונים שהסתופף בצלו בבחרותו אימץ נוסח זה לחצר קדשו. יצויין כי בנוסח מיוחד זה גם אומרים את ההגדה של פסח בחצר הקודש.

אחר כך פותח האדמו"ר בניגון 'אשת חיל שהולחן' ע"י רבי דוד מדינוב זיע"א בנו של ה'בני יששכר'. אח"כ יביאו כמה מיני בשמים על השולחן ולאחר מכן פותח האדמו"ר באמירת אתקינו סעודתא, ובניגון אזמר בשבחין שהולחן ע"י האדמו"ר הזקן, ניגון זה מושר בנעימות ובדביקות, וכבר העיד המלחין הנודע רבי יעקב תלמוד ע"ה על ניגון זה שמורגש בו ממש טעם גן עדן.

אחר קרוב לשעה של זמירות ותשבחות, יפסיק האדמו"ר לתפילה חרישית, ולאחר מכן יפתח בסדר הקידוש בקול רם ובנעימה אשר ישמע למרחוק עד רחובה של עיר ופניו בוערות כלפיד אש.

אחר הקידוש יתחיל סדר סעודת השבת כשבתחילה בוצע האדמו"ר על י"ב חלות כמובא בכוונות האריז"ל. ולאחר מכן מביאים את הדגים, ואחר כן פותח האדמו"ר בניגון כל מקדש בניגון מיוחד, אחר כך יביאו את המרק, אח"כ יכבד האדמו"ר את אחד מיושבי השולחן בניגון מנוחה ושמחה, אח"כ יביאו מאכל בשר ואז מעמידים יין על השולחן והגבאי ר' אשר זעליג חנון שיחי' מכריז שטעלט ויין, ומחלקים יין לכל הקהל, אח"כ יפקח האדמו"ר את עיניו העצומות בכל עת השלחן, ויברך את הקהל בברכת לחיים, ואז יעברו כל הקהל לומר לחיים, כאשר האדמו"ר מברך את כל אחד ואחד בברכת לחיים טובים ולשלום.

לאחר מכן יכבד האדמו"ר את בנו הרה"צ רבי מרדכי ראטה בניגון מה ידידות, אשר חובר ע"י האדמו"ר זיע"א בעל החוקי חיים, ולאחר מכן יביאו את מאכל הקומפוט.

אחר כך יכבד האדמו"ר את אחד מיושבי השולחן בניגון יום שבת קודש, בניגון שומרי מצוותיה, כאשר ברוב הפעמים יעורר האדמו"ר בתנועות ידיו את הקהל לשיר בקול ובהתלהבות את ניגון זה.

אח"כ יביאו את מאכל הפערפיל (פתיתים), ומאכל הצימע"ס (גזר מתוק) כנהוג. ולאחר מכן פותח האדמו"ר באמירת התורה בדרך דרוש ופלפול משולב בחסידות ומוסר השכל, כותבי התורות המיתלוגיים שנים רבות עוד בחיי האדמו"ר זיע"א בעל החוקי חיים יעמדו הכן לשמוע כל הגה היוצא מפי האדמו"ר, ובמשך השבוע יעלו את הכל על הכתב, ויודפס בשבוע שלאחריו בביטאון חצר אמונים היוצא לאור מידי שבת בשבתו.

בסיום התורה יפתח האדמו"ר בניגון קה אכסוף נועם שבת אשר הולחן ע"י האדמו"ר הזקן. ולאחר מכן יוסיף האדמו"ר ניגון על התפילה ישמחו במלכותך שומרי שבת וכו'. בניגון המיוחס להבעש"ט זיע"א. ואז יברכו ברכת המזון.

אחר ברכת המזון פותח האדמו"ר בניגון על התפילה לקל אשר שבת, בניגון הידוע של הרה"ק מראפשיץ, ועל פי מנהג שומרי אמונים מסיימים את כל הקאפיטל של מזמור שיר ליום השבת בניגון זה. ולאחר מכן יוסיף האדמו"ר ניגון נוסף של שמחה על המשך התפילה לפיכך יפארו אשר הולחן ע"י האדמו"ר זיע"א בעל החוקי חיים.

אח"כ יביאו תפוחים על השלחן, כאשר האדמו"ר יחלק תפוח לכל אחד ואחד, ולפעמים יחלק את התפוחים בזריקה כמנהג הרה"ק בעל צבי לצדיק מבלאז'וב זיע"א, רבו של האדמו"ר הזקן זיע"א.

באם נערך שמחת 'שלום זכר' אצל אחד מן החסידים, הריהו נערך בעת שמביאים את התפוחים לשוה"ט, ואז יברך האדמו"ר את בעלי השמחה בברכת לחיים, אחר כך יברך האדמו"ר ברכת בורא נפשות. אז יגיעו רגעי השיא של השוה"ט כאשר האדמו"ר פותח בניגון קה ריבון עלם, בניגון המיוחד המיוחס להרה"ק בעל צבי לצדיק מבלאז'וב זיע"א. ובקטע אלקא די ליה יקר ורבותא, ינגן האדמו"ר יחידי בקול בוכים על אורך גלותן של ישראל עם המובחר ועל גאולתם מפום אריוותא.

אחר כך פותח האדמו"ר בניגון רחם בחסדך, יבנה המקדש, בניגון המיוחס למגיד ממעזריטש זיע"א.

אחר כך מוסיף האדמו"ר ניגון נוסף לכבוד שבת קודש, לפעמים יוסיף ניגון על הפסוקים ושמרו בני ישראל את השבת, בניגון מיוחד של אביו האדמו"ר זיע"א בעל החוקי חיים. ולפעמים יוסיף את הניגון של האבן עזרא צמאה נפשי לאלקים, בניגון התעוררות שחיברו האדמו"ר זיע"א על הפיוט יעלה תחנוננו בליל יום הק'. והאדמו"ר הלבישו על הזמר צמאה נפשי. בסיום הניגון ינגנו את הקטע זכור אהבת קדומים בניגון איטי ולאחר מכן בניגון של שמחה המפורסם, לאחר מכן ינגנו את התפילה אתה אחד בניגון של האדמו"ר הזקן זיע"א, ולאחר מכן קם האדמו"ר לרקידה על נוסח התפילה נשמת כל חי בניגון של שמחה המפורסם שהלחין אביו האדמו"ר.

בשבת שירה מוסיפים אחר הריקוד את הניגון 'שירה חדשה' שהלחין האדמו"ר זצ"ל, ובשבת קבלת התורה מוסיפים לנגן ובאו כולם, עליונים ששו, בשבת שקלים מוסיפים את הניגון על הפיוט אור פניך עלינו אדון נשא. בשבת זכור ניגון על הפסוקים זכור את אשר עשה לך עמלק, ולאחר מכן פוצחים הקהל בריקוד נלהב בניגון תמחה את זכר עמלק. בשבת פרה מוסיפים ניגון על הפיוט לטהר טמאים לטמא טהורים באומר קדוש. בשבת החודש ניגון על הפיוט ראשון הוא לכם.

אחר הריקוד יברך האדמו"ר את הקהל בברכת א גוטן שבת ויכנס לחדרו בביתו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!