התגלית ההיסטורית שמרגשת את ברסלב

התרגשות בברסלב - התגלה ספר קבלי בכתב ידו של רבי נתן מברסלב: בימים האחרונים נחשף "ספר החזיונות" לרבי חיים ויטאל בכתב ידו של רבי נתן שטרנהרץ, תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב ומפיץ תורתו המרכזי, הידוע בכינויו "המוהרנ"ת מברסלב". כתב היד ששוויו מוערך בסכום של עד מליון דולר, נחשף מתוך עיזבון שהגיע אל בית המכירות הפומביות ‘קדם’ בירושלים ונחקר ע"י אליעזר חשין, מומחה לחסידות ברסלב.

כתב היד שהתגלה הינו ספר החזיונות לרבינו חיים ויטאל שהועתק על ידי רבי נתן מברסלב תחת הכותרת "ספר החזון" בעת ביקורו של רבי נתן בארץ ישראל בשנת תקפ"ב - 1822. הכתב כולל מכתב נוסף בו מובעת בקשתו של רבי נתן לשלוח את הספר במתנה אל האדמו"ר הנודע ה"אוהב ישראל" מאפטא.



חתימת הכותב נקרעה מתוך הספר מלבד המילה האחרונה "ברסלב", לכן זהות המעתיק הייתה בגדר תעלומה בלתי פתירה עד עתה. כאשר כתב היד הגיע לידיו של אליעזר חשין, מומחה לחסידות ברסלב על מנת שיחשוף את זהותו של הכותב, הוא ניגש למלאכת הפיענוח המורכבת ע"י איסוף נרחב של עובדות היסטוריות, הצלבת עדויות ממקורות שונים, והשוואת הכתב עם כתבים אחרים של רבי נתן. כל אלה יחד הביאו למסקנה הוודאית כי הספר הועתק ע"י רבי נתן מברסלב בעת ביקורו אפוף המסתורין בארץ ישראל בתקפ"ב.

להלן כמה מהראיות המחקריות אשר מובילות למסקנה בדבר זהותו של המעתיק:

א. כאמור, חתימת המעתיק קרועה למטה, אך הסיומת שלה, עיר מגוריו של המעתיק שהיא "ברסלב" נותרה כתובה.

ב. זיהוי כתב-היד ככתיבת ידו של רבי נתן נעשה גם בהשוואה לכתבי יד ספורים נוספים ידועים שלו.

ג. "ספר החזון" היה מצוי בתקופה הזו אך ורק באיזור ארץ ישראל ובמכתב הכתוב על גבי הספר מציין המעתיק את המטבע העות'מאני בו השתמש ואת ירושלים: "הספר הזה הובא מירושלים ונתנו שישים אריות כדי שיניחו להעתיקו…"

ד. בהמשך כותב המעתיק: "ואני נתתי בעד העתקה זו ארבעה אריות כדי לשלוח לכם כי אין בידי לשלוח כלל, כי לא נשאר כי אם על שלשה שבועות בחודש אב הבא עלינו לטובה". וידוע כי בחודשי הקיץ של שנת תקפ"ב עלה רבי נתן לחון את עפרה של ארץ הקודש ושהה בה זמן קצר. בחודש סיון הגיע רבי נתן לארץ ישראל ובשלהי חודש תמוז החל לעשות את דרכו חזרה.

ה. תשוקתו האדירה של רבי נתן מובעת במכתב בו הוא מבקש להפיץ הלאה את תורת הקבלה שהוא הכיר בארץ ישראל. רבי נתן מציין את תוכניתו להפליג בחודש אב אך הוא אינו יכול עוד לחכות ולכן שולח את הספר לפניו, בפרוטותיו האחרונות, על מנת שיעבירוהו להאדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל בעל "אוהב ישראל" מאפטא, עמו היה רבי נתן בידידות אמיצה ואף ביקר בהיכלו במז'יבוז' מספר פעמים.

ו. במכתב אחר לבנו מצטט רבי נתן מ"ספר החזון" שנמצא לפניו בכתב-יד: "ובפירוש ראיתי בכתב הרב הקדוש מו"ה ר' חיים וויטאל ז"ל, הנקרא ספר החזון". יש לציין כי ספר החזיונות לא היה מוכר באירופה עד הדפסתו לראשונה בשנת תקפ"ו (שנה לאחר פטירת ה"אוהב ישראל" מאפטא) באוסטראה, תחת הכותר "שבחי רבי חיים וויטאל".

ז. בסוף כתב-היד כרוכים ששה דפים נוספים, עם העתקה נוספת מחלק ב' של החיבור. העתקה זו על ידי אחד מתלמידיו של רבי נתן שהכתב שלו מזוהה, וניתן לשער כי זו ההעתקה שנעשתה עבור ה"אוהב ישראל" מאפטא.

מסכת ההוכחות והצלבת המידעים שופכת אור על סיבת שהותו של רבי נתן בארץ ישראל, על תשוקותו הגדולה לשתף באוצר שהוא מצא את גדולי הרבנים באירופה, והיא מלמדת על תחומי התעניינות נוספים שהעסיקו אותו מלבד תורת ברסלב. בארץ הקודש מצא רבי נתן אוצרות אשר הניעו אותו לשבת ולהעתיק אות אחר אות, ספר שלם, ולשלוח אותו לאירופה במהירות על אף היותו חסר פרוטה.

מרון ארן, מבעלי בית המכירות הפומביות 'קדם', מציין כי "מדובר בפריט היסטורי נדיר בעל ערך יוצא דופן שהתגלגל לידינו, זהו הספר היחיד בכתב ידו של רב נתן מברסלב שאינו קשור לתורת ברסלב. הספר מהווה ייצוג חשוב למאמצים הגדולים של של רבי נתן להעתיק ולהפיץ הלאה את תורת הקבלה הארצישראלית של זמנו אל יבשת אירופה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!