הפסיקה הדרמטית שתאפשר לגבות מיליארדים על טיפים של מלצרים

בית הדין הארצי לעבודה קבע בהרכב מורחב של חמישה שופטים ושני נציגי ציבור הלכה חדשה לגבי טיפים שמקבלים מלצרים ועובדי מסעדות אחרים. עד כה נחשבו הטיפים הכנסה של העובד - אבל לא מאת מעסיקו. נשיא ביה"ד יגאל פליטמן - שהקריא את פסק הדין כחלק מנאום הפרישה שלו - קבע כי "כספי התשר בענף המסעדנות צריכים להיחשב כהכנסת המסעדה, וכל הכנסה של המלצר מתשר צריכה להיחשב כהכנסת עבודה שלו מאת מעסיקו. זאת, גם אם התשר שולם ישירות למלצר; גם אם הוא לא עבר דרך הקופה; גם אם שולם באמצעי תשלום נפרד מזה שבאמצעותו שולמה הארוחה; וגם אם הוא לא נרשם בספרי המסעדה או ביומן השירות". המשמעות היא שיהיה לטיפים רישום מתאים בספרים, וניתן יהיה לנכות מס בגינן ולשלם דמי עליהם ביטוח לאומי כדין.

השופט ציין כי "אנו ערים לכך שפסיקתנו משנה את ההלכה הקיימת, לרבות זו שנפסקה שלא על ידי בית דין זה. אלא, שחוסר מעש המחוקק במשך כחמש שנים לשינוי הדין הבעייתי הקיים, והמציאות שחייבה אותנו ליתן מענה ראוי לתביעות התשר הרבות, חייבונו להסדיר סוגיה זו מכוח סמכותנו הכללית במקרים המתאימים ביצירת משפט מקובל". פליטמן ציין כי ההסדר החדש דורש היערכות מצד גורמים רבים, לרבות המעסיקים בענף המסעדנות. "על מנת ליתן למחוקק שהות להסדיר את הנושא בדרך אחרת, היה ויראה לנכון לעשות כן; אנו מורים לאור כל זאת, כי ההסדר החדש ייכנס לתוקפו באחד בינואר 2019".

פליטמן הוסיף כי "הסדר סוגיית התשר נותן לדעתנו מענה הולם, שלם, ומאוזן לבעייתיות ההלכה הקודמת, ככל שמדובר כמובן, בענייני משפט העבודה והביטוח הלאומי שבתחומי סמכותנו".

ההחלטה ניתנה במסגרת שני תיקים שאוחדו - בעניין עומרי קיס ויחיאל בודה, למרות ההקשר המשפטי השונה. להליכים צורפו גם היועץ המשפטי לממשלה, איגוד המסעדות וההסתדרות.

ההלכה שחלה עד כה - כפי שנקבעה בדיון נוסף בבג"ץ ב-2013 - היתה כי תשר מהווה הכנסת עבודה של המלצר - אך שלא מאת מעסיקו. כלומר, המלצר צריך לשלם עליה מס (לדווח בנפרד, מה שבדרך כלל לא קרה) אבל המסעדה לא מתייחסת אל הטיפים כאל הכנסה מבחינתה. בעליון נקבע כי למרות הקשיים שעולים מכך, יש להתיר את פתרון הסוגיה למחוקק.

השופט פליטמן ציין כי הלכה זו מעלה קשיים. "המצב המשפטי הקיים של הִלכת מלכה, מפצל באופן מלאכותי לשניים את הכנסת המלצר - לשכר שהוא מקבל ממעסיקו, לרבות כספי תשר העוברים דרך קופת המסעדה; ולשכר שהוא מקבל כתשר המשולם לו ישירות – וכל זאת כתמורה בגין אותה עבודה שאינה ניתנת לחלוקה. המצב המשפטי הנוכחי מכשיר הלכה למעשה העלמת מס בהיקפים אדירים, המוערכים בכמיליארד עד שני מיליארד שקל בשנה, בגין כספי תשר הנחשבים כשכר, אלא שלא משולם עליהם מס".

פליטמן הוסיף כי "עינינו רואות אפוא, כי לשאלת פשר התשר השלכות על משפט העבודה, דיני ביטוח לאומי ודיני המס; ומעבר להיבטה הכספי העצום, היא נוגעת לזכויותיהם של כ-200 אלף עובדים בענף המסעדנות ואלפי בתי עסק בענף. חרף הצעות חוק שהוגשו בנושא וחרף המלצותיה של ועדת פרידמן שהוקמה בזמנו להסדרתו, לא הוסדר נושא התשר עד היום על ידי המחוקק. נוכח זאת, ובהעדר צפי להסדרה קרובה, ובשים לב לבעייתיות הדין הקיים מחד; וחובת בית הדין ליתן מענה ראוי והולם לתביעות התשר הרבות שבפניו, מאידך; הגענו לכלל מסקנה, שאין מנוס בלתי אם לקבוע הלכה חדשה בנושא".

פליטמן קבע כי יש לסווג את התשר כהכנסת עבודה של עובדי שרשרת השירות מאת המעסיק, הן לעניין משפט העבודה והן לעניין דיני הביטוח הלאומי. "כספי התשר צריכים להיחשב כהכנסת המסעדה וכל הכנסה של העובד מתשר צריכה להיחשב הכנסת עבודה מהמעסיק. משכר עבודה זה ינוכו תשלומי החובה שיש לנכות".

עו"ד אוסנת לונגמן ממשרד ארנה לין ושות', שייצג את הסתדרות הנוער העובד והלומד, מסרה כי "מדובר בפסיקה משמעותית במיוחד, שצפויה להסדיר את זכויותיהם של עשרות אלפי עובדים בענף, שנחשב עד היום פרוץ ושעובדים רבים בישראל החלו בו את צעדיהם הראשונים בשוק העבודה. פסק הדין אימץ את התפיסה אותה הצגנו מתחילת התיק, והיא שטיפ הוא שכר עבודה, ואף קבע שברירת המחדל היא שחובה על המעסיק להוסיף מכיסו את תשלום הזכויות הסוציאליות ותשלומי החובה על סכום הטיפ - הוא שכר העבודה.

"להלכה החדשה משמעות רחבה בייחוד בהיבט הפנסיוני, ובהפרשות השונות הנעשות על בסיס השכר. מעתה העובדים בענף זה, כמו גם בענפים דומים, לא יצטרכו לחשוש שיפסידו הכנסה בעקבות מחלתם, יזכו לקבל תגמול מלא גם בימי חופשה כמו כל עובד אחר במשק והחיסכון הפנסיוני שלהם יגדל באופן משמעותי, כמו גם זכאותם לקצבאות מביטוח לאומי במידת הצורך".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!