מי יפגין עבור תושבי דרום תל אביב • טור

במהלך כל הנקיונות לקראת חג הפסח הבנתי שממש חבל שהשמאל בארץ לא מאמין בבורא עולם ובתורה הקדושה. חבל שהוא כל כך מזלזל במנהגי החגים ומוריד מערכם, שהרי בפסח למשל השמאל היה יכול להצטיין בעבודות החג, שכן הוא יודע לנקות ולמרק את מצפונו המלוכלך והמלא אבק עד אין סוף, רק חבל שזה על חשבון המרפסת של השכן מלמטה שסופגת את הכל.

אתמול בהפגנת התמיכה במסתננים הבלתי חוקיים שהתקיימה בכיכר רבין, נוכחנו לדעת עד כמה השמאל בישראל איבד את הכיוון. שלטים למען שחרורה של המחבלת עאהד תמימי, שלטי פמיניזם לא צנועים בעליל (שכלל לא קשורים לפמיניזם) שהתנופפו להם - לצד שלטים לסיום הכיבוש וכמובן, עשרות אלפי מסתננים אריתראים, גברים נשים ואלפי ילדיהם, שמחזיקים את השלטים הפוך בלי לדעת, כי מה הם מבינים? העיקר לקבל אזרחות.

הרי כל בר דעת מבין שכל מי שהגיע לתמוך אתמול במסתננים הבלתי חוקיים תמך בעצם בהפיכה לא חוקית של השלטון בישראל. זו לא הפגנת בעד זו הפגנת נגד. נגד שלטון החוק, נגד תושבי שכונות דרום ת"א וערים רבות ונוספות, נגד הדמוקרטיה. קבוצה שאומנם מהווה מיעוט אל מול רוב העם אך שולטת ביד רמה בתקשורת הישראלית, ברוח המנשבת בבית המשפט העליון ובמיליוני הדולרים שנכנסים מדי יום לתוך מדינת ישראל; אותה קבוצה שבעצם מהווה גיס חמישי של ממש בשם השמאל הרדיקלי והאנרכיסטי שחותר מדי שעה כנגד החברה הישראלית, כנגד הריבונות שלה, כנגד כל סממן אמיתי של יציבות וביטחון לעם היהודי.

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד", כך אמר הרב קוק, ואי אפשר שלא לחשוב שאותם אלו שנלחמים לכאורה עבור חירות מזוייפת של אותו מסתנן בלתי חוקי מאפריקה, מכניסים בו ממש בכח רוח של עבד - כשבפועל הם עצמם עבדים נרצעים של אידאולוגיה חסרת ערכים, שאיכשהו במוחם המעוות גורמת להם להרגיש כבני חורין עתירי זכויות ומתנשאים. כל חייהם מתעסקים רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים, והם בסופו של יום העבדים האמיתיים של הנקיון חסר המשמעות שהם עושים כל השנה למצפונם הלא נקי.

זה כבר חג פסח עשירי שבו אני שואלת את עצמי מתי יצאו תושבי שכונות דרום תל אביב לחירות אמיתית מהכיבוש הקשה שהם חיים תחתיו כבר זמן כה רב.

מתי יהיה מי שיפגין למעננו, ילחם עבורנו ויוביל אותנו ביד חזקה ובזרוע נטויה אל עבר הנחלה שאנחנו כל כך כמהים לה ומתפללים עבורה. חשבנו שאנחנו רואים את האור בקצה המנהרה עם מבצע ההחזרה שהיה אמור לצאת לפועל בראשון לאפריל, אך בג"ץ שוב תקע מקלות בגלגלים לאחר עתירה נוספת של עמותות השמאל, והנה חזרנו שוב לאותה הבנה קשה שנמשיך לאכול עוד מרור עד הגאולה המיוחלת שמתמהמהת להגיע.

מחנה הימין בישראל לא יוצא לרחובות, לא מפגין, לא מוחה יותר מדי, בטח שלא כמו השמאל בישראל שעושה הרבה רעש למרות היותו מיעוט לעומת הרוב.

לכן, אני אבקש ממי שקורא את הטור הזה ומרגיש חוסר אונים לנוכח המצב, לזכור את תושבי שכונות דרום תל אביב בערב חג הפסח הבא עלינו לטובה, ולשאת תפילה קטנה בלב למען שחרורם לחירות אמיתית כאן, בעם ישראל.

חג שמח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!