הבאבא שהפתיע את אולמרט במלחמה - ושהבטיח לישי 5 מנדטים

אסיר, תודה

כמו חכם הרזים היודע לצפות מראש פגיעות קטלניות בדייקנות מרשימה, אך מפספס בחובבנות כשמדובר בתחזית של תוצאות בקלפיות, מצא עצמו נתניהו בימים האחרונים קולע למטרה אך מפספס במבחן התוצאה.

מי שמתקשה לעקוב אחרי משלי שועלים פוליטיים בימי בין הזמנים של ניקיון הבית וחיפוש בחורים ובסדקים, מוזמן ליטול לידיו את ספר הזיכרונות של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט – ולדפדף לפרק הנוגע לשר לשעבר אלי ישי. על הנמשל הנוגע לזמננו בענייני נתניהו נרחיב כאן תכף ומיד, אך לפני הכל שווה לבזבז כמה מילים על אולמרט וישי – להלן: גיבורי המשל.

מימי 'פנקס שירות' של ראש-הממשלה לשעבר יצחק רבין, לא יצא לאור ספר שמלא וגדוש בבוז וזלזול כלפי כל מי שאינו שארו הקרוב של המחבר – ואין לך קרוב לאדם יותר ממנו, עצמו ובשרו. חוץ מלכנות את השופט שדן במשפטו, את היועמ"ש לשעבר ואת מבקר המדינה לשעבר – בקללות מעולם החי שאבו מאזן שיגר השבוע לשגריר ארצות הברית, אולמרט אמר הכל.

את אולמרט עצמו שצניעות מעולם לא אפיינה את אישיותו מיותר לשאול שאלות – אלא אם כן מדובר כמו בליל הסדר, בקושיות מוזמנות ומתוזמנות. אך מה נאמר על התקשורת הישראלית שעוטפת את האיש בפשתן – כאילו סוכות ולא פסח בפתח?

כשמשווים בין הסיקור החנפני והאוהד לו זוכה ראש הממשלה לשעבר שהורשע בדין לבין מסע הרדיפה התקשורתי שעובר ראש הממשלה המכהן, אי אפשר שלא להגיע למסקנה כי יש ממש ואף יותר בטענות נתניהו. אולמרט מסתער על כנופיית שלטון החוק בספרו ונוגס כמו פיטבול שהורעב במשך שנים מאחורי הסורגים. המתקפות של נתניהו לעומת אלה של אולמרט – נראות כמו נשיכה קלה של הכלבה קיה ז"ל.

בניגוד לאולמרט שהורשע בדין בגין קבלת מזומנים, נתניהו נחשד לכאורה רק בקבלת טובין. בכל שאר החשדות שאופפות אותו כמו עננת צחנה בפארק אריאל שרון (חירייה – על שם פועלו של ראש הממשלה בפרשת האי היווני), הוא נחשד בעבירות של שמור לי ואתקע לך – בהן אפשר להאשים כמעט כל פוליטיקאי בכיר.

ממשלות המערך לדורותיהן תכננו וייצרו את גלגלי הבירוקרטיה כדי לתקוע תהליכים שפוגעים במקורבים. את חלוקת משאבי המדינה לאישים הקרובים לצלחת, נתניהו לא המציא ואפילו לא שכלל. אם הרכש המאסיבי של עדי המדינה ועשרות המיליונים שהושקעו בחקירה הניבו תוצאה של חשד לכאורה בפלילים שבהם מעורב כל פוליטיקאי השואף לגדולות, אפשר בהחלט להבין את ביבי בשעתו הקשה.

הפרקליטות יכולה להצביע על כך שהיא לא חסה על אישי ציבור מימין ומשמאל, אך התקשורת לעומתה לא מסוגלת להסביר מדוע היא פושטת את עורו של ראש הממשלה המכהן ודורשת את התפטרותו, בה בשעה שהיא סכה בשמן ריחני את בשרו של ראש הממשלה המשוחרר – מהכלא ומתפקידו. בקבוצת ידיעות אחרונות, אולמרט זכה השבוע לתהילה כאילו זכה בפרס ישראל של יום העצמאות השבעים למדינה.

ריח הליזול טרם התנדף מבגדיו – ובידיעות אחרונות מנסים למכור לנו את האיש באריזת מתנה של בושם שאנל. האפליה הזאת בין אדם לאדם, בין דם לדם, מסבירה מדוע נתניהו נוסק בכל משאלי דעת הקהל. השקר - בא לידי ביטוי בסקר.

מקובל לענייני צבא

לשם שינוי ודי במפתיע, את אחד הפרגונים הבודדים בספרו של האיש שיורה לכל הכיוונים, חולק אולמרט דווקא לפוליטיקאי חרדי ובהקשר של מיסטיקה וקבלה. חומות הכלא נודעו משכבר הימים ככאלה המסוגלות לגרום גם לגדולי העבריינים לחבוש לראשיהם כיפה שחורה גדולה. אצל אולמרט שינק חכמה ודעת בישיבת אור שמח מפיו של הרב אברהם רביץ ז"ל, זה מתבטא כנראה בתוספת הערכה לא שגרתית למיסטיקה וקבלה.

ראש הממשלה לשעבר מתאר כיצד הגיע אליו חבר הקבינט דאז אלי ישי, נרעש ונרגש באחד מימי שישי של מלחמת לבנון השנייה והזהיר אותו בשם רב מקובל מפני פגיעה של החיזבאללה בספינת חיל הים. אולמרט שזלזל בתחילה הופתע כשבליל המחרת האזהרה התממשה והפגיעה המפתיעה התרחשה. את הסיפור שמתאר אהוד אולמרט שמענו בשעתו מהשר אלי ישי שהיה דבוק ברב-חזאי כפי שנתניהו שותה בצמא את הערכותיהם של סוקרי דעת הקהל.

על סמך ההבטחות של אותו מקובל עם קבלות שצפה את הפגיעה בספינה במלחמת לבנון השנייה, החליט אלי ישי בין השאר, להתמודד עצמאית בבחירות האחרונות. את הדברים שמענו (יעקב ריבלין והח"מ) מפי ישי בכבודו ובעצמו ערב הבחירות האחרונות. במהלך ראיון שערכנו עמו ברדיו קול ברמה, שאלנו אותו בהפסקה שבין הפרסומות הכיצד הוא בטוח כל כך שיעבור את אחוז החסימה בשעה שהסקרים מטילים ספק בתוצאה.

בחיוך רחב סיפר לנו אלי ישי שהוא מחזיק בכיסו הבטחה של הרב-חזאי שמעולם לא טעה ותמיד קלע למטרה כי ייבחר לכנסת בוודאות עם חמישה מנדטים לפחות. שמו של הבאבא כמה (מנדטים) שמור במערכת, אך במבחן התוצאה אפשר לקבוע שגם למגידי עתידות, כמו לפרשנים, יש תחומי חוזקה וחולשה. מי לפוליטיקה ומי לצבא.

כמו אותו סיפור על מקובל שמבטיח להורים המאושרים שייוולד להם בן זכר ורושם ליתר ביטחון בפנקסו הקטן 'בת' – גם כאן אי אפשר להיתפס רק להצלחות ולהתעלם מהכישלונות. מי שדבוק באהבת תורה אמיתית, לא בוחר את רבו כמו שבשבת, בפרמטרים של חזאי מזג אוויר.

בעניין הזה צריך לזכור ולהזכיר לשבחו של השר לשעבר שהוא לא הלך רק להעלות באוב ולדרוש את הבלתי נודע. בשבילו, מורה הדרך שימש בראש ובראשונה כחברותא קבועה – ללימוד משותף עליו לא ויתר גם ברגעי משבר.

כשהכרמל בער והוא הועלה על ידי נתניהו כמו שר לעולה, נסענו איתו בשעתו בדרך הייסורים מירושלים לחיפה וראינו איך גם בשעה הזאת, הוא מתנתק מהבלי ולהבות העולם הזה ועונה לטלפון כדי להעביר שעה של חברותא טלפונית.

לא רק את רבותיו במועצת החכמים אלא גם את החברותא היומי – אלי ישי נהג להחליף במרוצת השנים. פעם היה זה הרב עזריאל ופעם הרב רוני כהן. האישיות השתנתה אך שעת הלימוד נותרה קבועה. ממנו יראו בני הישיבות הנופשים בחופשת בין הזמנים וכך יעשו.

מחלת החקרת

מהמשל הנעלם והסיפור שנראה כמו הסתרה שבתוך ההסתרה, נעבור ברשותכם לנמשל השגרתי והנגלה לעין כל. נתניהו מצא עצמו תיכף ומיד עם סיום המשבר כשהוא כבול לשני אירועים חרדיים בהם אושרה השתתפותו מראש. בחמישי שעבר, אמור היה ראש הממשלה להופיע כאורח הכבוד של הגאון הרב יוסף אפרתי בטקס הוקרה למרכזי הלמידה לתלמידי בית הספר למצוות התלויות בארץ. בראשון של שבוע זה – הוא הוזמן כאורח הכבוד לטקס חתימת הסכם הגג לבניית 12,000 יחידות דיור בעיר החרדית אלעד.

אם תכנית השלבים של נתניהו הייתה מתממשת, הוא היה אמור להגיע לאירועים כמועמד בטוח לניצחון גדול בבחירות שהוקדמו – על אפם וחמתם של יתר השותפים. עם קשית המנדטים בפיו נתניהו היה נותן עינו בכל כוס, כשרה בהשגחת רבני צוהר כמהודרת בהשגחת בד"צ אגודה. בתזמון מושלם ביבי היה מגיע לאירועים ומזכיר לנבחרים ולבוחרים החרדים עד כמה הוא טוב ומיטיב לאלה שאינם שוכחים אף פעם מה זה להיות יהודים.

המטרה סומנה אבל תזמון הקליעה התפספס לו בשבוע. אחרי שהמשבר נפתר בעל כורחו ונתניהו נותר כלוא בממשלתו, לא נותר לראש הממשלה אלא לדבוק במחלת החקרת ולהישאר בביתו. על הנסיבות הבריאותיות שהובילו אותו להתחמק מהטקס באלעד, סגן שר הבריאות בממשלתו היה חותם עבורו בשמחה יתירה. אך לא מהחרדים ביקש ביבי לחמוק אלא מהחוקרים. את הטקס הזה של הגעתם לביתו וחקירת רעייתו במקביל לחקירתו – הוא דחה בכמה ימים שאותם ניצל וינצל מן הסתם לתיאום והכנה.

בשביל החרדים זו הייתה בסך הכל תזכורת קטנה לכך שכאשר החיבוק החרדי לא ישתלם לנתניהו – הוא לא יהסס לתקוע סכין בגב גם לגדולי תומכיו. מי שמפקפק במסקנה, מוזמן לחזור אחורה בגלגל הזמן לימי הקמת הממשלה הקודמת, כשנתניהו קידם בלי למצמץ את יוזמות יאיר לפיד שפגעו בבשר החי של שותפיו לשעבר.

כשישבנו בלשכתו לפני יותר משנה ושאלנו האם הוא מוכן להתחייב שהסיטואציה לא תחזור על עצמה הוא השיב בלי למצמץ שזה לא תלוי בו אלא בנו. "אל תגרמו לכך שלפיד יקבל יותר מעשרים מנדטים ואי אפשר יהיה להרכיב ממשלה בלעדיו", הוא הזהיר. בכל מה שנוגע לפוליטיקה ישראלית, נתניהו הוא המגה-חזאי הגדול מכולם, אם כי גם לו לעיתים ההערכות מתפספסות, כפי שמוכיחות הכותרות האחרונות.

ירושלים של מעלה

"מה יצא לציבור החרדי עד היום מהחברות שלך עם איווט?" נשאל יו"ר ש"ס אריה דרעי לפני שבוע בתוכנית פילפוליטיקה (בהגשת יעקב ריבלין והחתום מעלה). דרעי שדחה את 'קץ הימין' כמעט במו ידיו, עלה לשידור עם גרון מודלק וסומן כעוד נפגע בשרשרת שנדבק מהשהות הממושכת בחברתו של השר יריב לוין. למזלו של אריה מכלוף דרעי חסך ממנו ראש הממשלה את הדילמה האם להגיע לטקס החתימה באלעד. השר לא עוסק בזה לעת עתה, וישוב להרהר בדבר כשייקבע המועד הבא.

עם דלקת בגרון, ניכר מקולו של דרעי שהוא לא אהב את השאלה על איווט, בלשון המעטה. אחרי מה שעבר עליו לפני שבוע, אפשר גם להבין מדוע. ברמה הפוליטית העכשווית, בבחינת מה שחז"ל מכנים כ"חיי שעה", דרעי יצא מהמשבר האחרון כשמלוא תאוותו בידיו ונראה לרגעים כמי שחזר לרגעיו הגדולים משנות התשעים. רק הסקרים, נעבאך, טרם הסתנכרנו עם ההישגים.

מאז נותקו היחסים בין החברים הטובים דרעי ואיווט על רקע ביקור שר הביטחון במתחם ביג באשדוד בעיצומה של סערת מרכולי השבת – דרעי לא החליף עם האיש מילה. כשיו"ר ש"ס אמר לציטוט ולייחוס "אני עם איווט גמרתי", הוא אמר אמת לשעתה. את הלקח הזה נוהג להזכיר משה גפני, שהצהרתו עם הקמת ממשלת שרון-טומי: "אנחנו עם שרון גמרנו" נתקעה לו בגרון, כפי שהבטחת הקריאה השלישית הסתבכה לליצמן לאחרונה בזקן ובאויזן זוקן.

קל להבין מהו האינטרס שגרם לאיווט להרים טלפון לאריה מכלוף - ולא רק בזירה הארצית עליה דובר כאן בשבוע שעבר, אלא בעיקר בזירה המקומית. אם ראש עיריית ירושלים ניר ברקת אכן יטרוף את הקלפים ויכריז על פרישתו כדי לעבור מהזירה המקומית לארצית, ליברמן יעשה הכל כדי שמועמדו לראשות העיר מהסיבוב הקודם משה ליאון, ייבחר על ידי חברי העירייה בתקופה שנותרה עד לקיום הבחירות לרשויות. בסבב הקודם, להזכירכם, שר הביטחון שמדבר כיום גבוהה על גיוס חרדים, הסתובב בסמטאות שערי חסד כדי לגייס את בוחרי (ולא בחורי) הפלג הירושלמי.

ליברמן תמיד ידע לשחק עם החרדים חם-קר בהתאם לטמפרטורה הרצויה, אך אי אפשר לומר שכך היה גם בצד השני של המפה הסינופטית. החרדים תמיד היו על תקן הנאמנים המופתעים שנתונים לגחמותיו, כמו ח"כים של ישראל ביתנו שמחכים למוצא פיו רגע לפני הרכבת הרשימה.

עד שיימצא ה'אורלי לוי' החרדי שיאמר לאיווט 'עד כאן' – בלי למצמץ ולהישבר אחרי תקופה קצרה של ברוגז מדומה, דרעי מאמין שדווקא החברות המתחדשת עשויה להקנות שקט גם בגזרת הגיוס ולהביא לכך שהצוות שהקים איווט יוביל למסקנות סבירות.

חברים אחרים, כולל ש"סניקים שמפרגנים לדרעי על מהלכיו האחרונים, בטוחים שברגע האמת ליברמן ינתק מגע ויבהיר שהוא מתעקש להעביר את עמדת הצבא. כדי שלא נהפוך שוב לאלה הנעלבים ואינם עולבים, שבזירה הפוליטית ניתן לדמותם לשמש בשקיעתה, צריך בפעם הזאת להציב לליברמן את הדילמה לפני ולא אחרי התמיכה במועמדו לראשות העירייה.

יתכבד נא שר הביטחון וישיבנו דבר בטרם יקרא עלינו שוב תיגר, יען כי אי אפשר יותר לנתק בין ירושלים של כיכר ספרא לירושלים של מיר, חברון ובריסק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!