מיומנו של יועץ: מכלוב של זהב לחירות

לכאורה יש לה הכל בחיים, משפחה מיוחסת, למדה בסמינר מעולה, היא התחתנה עם בחור מוכשר ממשפחה מכובדת שגם לומד וגם מנהל עסקים מוצלח, יש לו עסקי נדלן ברחבי תבל כך שהם חיים על הקו של ישראל וחוץ לארץ.

משהו אחד מאיים להרוס את ההצלחה ולשבור את התמונה הפסטורלית של חייה, דבר אחד מטריד שוב ושוב את דעתה ואינו נותן לה מרגוע.

יש לה שני בנים. האחד – מוצלח מאוד ומוכשר מאוד, תמיד ראשון בכל דבר. אבל השני, השני הוא כבר סיפור אחר. הוא איטי ושלומיאלי, לא מצליח בכלום וכלום לא מצליח לו. אילו לא היה שייך למשפחה מכובדת כל כך, היו מעבירים אותו לתלמוד תורה המתאים לו כבר לפני זמן רב.

לפעמים זה נראה לה שהילד פשוט מסרב להצליח. הוא מחסיר ימי לימודים רבים, כשהוא כן נמצא בכיתה הוא לא משתתף בשיעורים, לא מכין שיעורי בית ומסרב לכל עזרה. הוא בכוח מנסה שלא להיות מוצלח כאחיו הבכור.

והיא כאמא דואגת ואחראית, שרוצה את הטוב ביותר עבורו, תמיד דואגת לקדם אותו. איפה היא לא הייתה ומה היא לא ניסתה, אבל הילד שלה פשוט סירב לשתף פעולה.

ככל שהשנים עברו, הקשיים גדלו והחריפו. הוא התחיל להסתגר בחדרו, לא יוצא עם המשפחה, בודק שלא ידברו עליו.

הקשיים שלו בלימודים מחלחלים אל תוך הבית פנימה וזו כבר לא בעיה של הילד, זו כבר בעיה משפחתית. "אני צריכה עזרה לבן שלי" אמרה האם כשהתקשרה אלי כמוצא אחרון. "כל המשפחה כבר קורסת"

אחד הכללים שלי בעבודה עם ילדים הוא ההפרדה בין שאלות נקודתיות כגון: "לילד יש דיסלקציה, איך תוכל לעזור לו?" לבין שאלות מהותיות כמו זו ששאלה אותי אמו של הילד: "הילד סובל, כל המשפחה סובלת, איך אפשר לעזור לו?". בשאלות נקודתיות אני מתמקד בילד ובסיוע לו, אבל בשאלות רחבות יותר אני מבין שיש צורך בהתבוננות כוללת ולשאול שאלות דווקא את ההורה כי הילדים הם המראה שלהם.

ביקשתי להיפגש עם האם בטרם אפגוש את הילד וכך בתוך הקליניקה יושבת האם ומספרת לי על פחדיה וחששותיה בקשר לילד, על החשש שהילד יכשל בחיים, אולי חלילה ירד מהדרך ועל הכאב בכך שהילד הודף כל הצעת עזרה ואומר: "אמא, תעזבי אותי. בסוף אני אוכיח שכולכם טועים ואני אצליח בדרכי שלי. לא צריך עזרה מאף אחד."

היא ממש מרגישה חסרת אונים מול חוסר היכולת שלה לעזור לדבר היקר לה ביותר בעולם.

אך לאט לאט, דרך שאלות מנחות, עלתה תמונה קצת שונה. גם היא הייתה כזאת, גם היא הייתה הכי פחות מוצלחת בבית גם היא ספגה ביקורות. "תהיי כמו... תראי את... למה את לא..." אלו משפטים שהיא מכירה מצוין מילדותה ומבית הוריה.

גם היא הייתה "הכבשה השחורה" בבית.

צילום: pixabay

היא עשתה הכל כדי לצאת מהמקום של החלשה והלא מוצלחת, אבל הנה מתברר שהדבר הכי יקר לה נמצא במקום שהכי כאב לה והיא חוזרת על אותן טעויות שעשו הוריה.

היא הקשיבה למשפטים שאמרו לה. היא באמת הצליחה להיות כמו... והיא באמת ראתה את... והפכה למה שבעיני הסביבה – מושלם. אבל בתוך התהליך היא נאלצה לוותר על הדבר החשוב ביותר - על עצמה. היא ויתרה וחלומות שהיו לה הלכו לאיבוד.

היום היא בכלוב של זהב. כלואה בתוך עצמה מפחדת לממש את שאיפותיה.

אבל בנה הצעיר עדיין נלחם על הזכות להיות עצמו. מגיע לו להיות מי שהוא ולא מי שהמשפחה, הסביבה והקהילה רוצים שיהיה.

הסכמתי לעבוד עם הילד. עבדנו על היכולות שלו, על ההגשמה העצמית שלו ועל המקום שלו בעולם. לעזור לו להפוך את החיים שלו לחיים של בן חורין אמתי שמוצא את עצמו ובונה את חייו.

הסכמתי לעבוד עם הילד, אבל ביקשתי שגם האם תלך לטיפול, שתצליח לשלב בין הורות מוצלחת, ריצוי הסביבה והגשמה עצמית. כדי שתוכל גם היא לצאת מעבדות לחירות אישית ומחשכה לאור גדול ובכך תשפיע גם על הילד שלה, שיצליח לגדול לאדם יציב שמגשים את עצמו.

צילום: Pixabay

המקרה הזה ועוד כמה מקרים דומים הביאו אותי לכתוב שיר, לכל אחד ואחת המרגישים "כבשה שחורה", תזכרו, אתם טובים בדיוק כמו שאתם ולא צריכים להשתנות למען העולם.

מזמור לכבשה השחורה

לכבשה השחורה תודה.
תודה לך שהיית שחורה.
תודה שנלחמת על עמדותיך.
תודה לך שלא הסכמת להיות משהו שאת לא.
תודה שנלחמת להיות מי שאת.
ואך על פי שלא הסכמנו להכיל ולקבל.
תודה שלמדת אותנו שלכל אחד ואחד יש את הזכות והחובה להיות מי שהוא.
תודה לך כי בזכותך הסכמנו לצלול לתוך עצמנו ולראות. ...
מה בתוכנו חסום ולא מוכן לקבל אותך כמות שאת.
ואת יודעת מה? בזכותך ראינו שגם בתוכנו מסתתרת כבשה שחורה וקטנטנה שרצתה להיות מי שהיא.
רק שהיא ויתרה ולא ידעה להילחם על עצמאותה.
ואולי עכשיו בזכותך נוכל גם אנחנו להיות כבשה שחורה ונאוה.
רק בקשה אחת לנו אליך כבשה שחורה ויקרה
ואולי בעצם שתיים.
לעולם אל תאבדי את הצבע שלך כי בגלל זה אנחנו אוהבים אותך.
ומכל הניסיון שצברת במלחמה.
תלמדי אותנו להיות מי שאנחנו
באהבה.
הכבשה הלבנה (עם הפסים השחורים)

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!