למה המדינה משלמת על תעודת זהות פי 6.5 מאשר על רישיון הנהיגה החדש?

ישראל התחייבה לשלם ל-HP סכום מיותר של 200 מיליון שקל עבור הנפקת תעודות הזהות הביומטריות החדשות — כך עולה מנתונים שהגיעו לידי TheMarker, שמגלים כי בעוד המדינה משלמת בעבור כל הנפקת תעודת זהות ביומטרית סכום של 52 שקל, היא משלמת עבור כל רישיון נהיגה חדש שמשרד התחבורה יתחיל להנפיק בסוף החודש 7.97 שקלים בלבד. זאת, על אף שעלות ההנפקה של שתי התעודות דומה.

בעוד ההתקשרות עם HP נעשתה ב–2008 בפטור ממכרז — ההתקשרות עם ספק רישיונות הנהיגה החדשים נעשתה במסגרת מכרז.

קיים הבדל קטן בין שתי התעודות — בתעודת הזהות החכמה יש שבב שמכיל את כל הנתונים הביומטריים של האזרח, ואילו הרישיון החדש לא יכלול את התוספת הזאת. ואולם עלות התוספת הזאת היא 4 שקלים בלבד, לפי הערכות בענף, כך שהיא אינה יכולה להסביר את ההפרש העצום בין המחירים שמשלמת המדינה על כל תעודה.

הרישיון החדש יכיל את אותם פרטים מזהים כמו שנהוג כיום, אך יהיה שונה מעט מהרישיון הנוכחי ודומה מאוד לתעודת הזהות החכמה החדשה. הרישיון החדש, כמו גם תעודות הזהות החכמות, עשוי מחומר שנקרא פוליקרבונט — פלסטיק בעל עמידות גבוהה שממנו מכינים עדשות משקפיים ומשתמשים בו גם לרכיבים בעבור תעשיית הסמארטפונים. במכרז, שפורסם לפני שנתיים, קבע משרד התחבורה כי הסטנדרט של הרישיונות צריך להיות זהה לתקינה האירופית, כדי להקשות על זיוף התעודות, ושעלות הפקת תעודה תהיה לכל היותר 10.5 שקלים.

במכרז של משרד התחבורה לייצור הרישיונות זכתה חברת דפוס בארי מעוטף עזה, שגם מייצרת את רישיונות הנהיגה הנוכחיים. החברה תייצר את הרישיונות החדשים בעבור משרד התחבורה בעלות של 7.97 שקלים ליחידה — מחיר שכולל בתוכו את חומר הגלם שממנו עשוי הרישיון, עיטוף ודיוור של הרישיון בתום שלב הפרסונליזציה לדואר ישראל, כשמשם הוא נשלח לביתו של האזרח.

כיום, מי שמבצעת בעבור רשות האוכלוסין וההגירה את פרויקט התעודות החכמות היא חברת המחשוב DXC, שפוצלה מתוך HP — שהתמודדה במקור על מכרז אספקת תעודות הזהות החכמות. HP נפסלה בשל מחיר גבוה יותר מהאומדן שקבע משרד הפנים, אך לאחר שהמכרז בוטל, ביקש המשרד אישור מהאוצר והחשבת הכללית לנהל משא ומתן עם HP בפטור ממכרז.

על פי אתר מפתח התקציב של הסדנה לידע ציבורי, מ–2007 עד 2025 יש התקשרויות בפטור ממכרז בין משרד הפנים ל–HP בסכום של יותר מ–223 מיליון שקל, מרביתן נוגעות לפרויקט התיעוד הביומטרי. עלויות הפרויקט התנפחו לאורך השנים בשל אי־עמידת משרד הפנים בהתחייבויותיו ל–HP, לאחר שהחוק הביומטרי ותקופת הפיילוט במאגר דחתה שוב ושוב את תחילת הפקתן של התעודות. בסמוך למועד תום החוזה עם החברה, נותרה המדינה עם התחייבות ל–5 מיליון תעודות — כשבפועל הופקו רק מיליון.

כך, נוצר למדינה חוב של 70 מיליון שקל מול HP, תמורת 4 מיליון תעודות שלא הונפקו. לכן רשות האוכלוסין ביקשה שוב מהחשב הכללי באוצר להאריך את ההתקשרות עם HP בפטור ממכרז — ועלות התעודה האמירה למחיר של 55 שקל. בחישוב כולל, פרויקט הנפקת התעודות יכול לעלות לקופת המדינה בסופו של דבר אף כפול מהסכום ששולם עד כה. הסיבה לכך היא שהחוק הביומטרי שתוקן לפני שנה, קבע שאזרח יוכל לוותר על הכללת טביעת אצבעו במאגר תמורת תעודה בתוקף לחמש שנים במקום 10 שנים, ועד 2025 יהיה צורך בעוד תעודות.

HP התפצלה בנובמבר 2015 לשתי חברות — HP אנטרפרייז (HPE), המתמקדת במגזר העסקי, ו–HP Inc, שמתמקדת בשוק הצרכני ובמכירת מחשבים אישיים ומדפסות. באפריל 2017 מוזגה EDS, חטיבת השירותים של HPE, עם CSC, ושמה של החברה הממוזגת שונה ל–DXC — שאחראית כיום על פרויקט התעודות החכמות.

DXC אינה מייצרת את התעודות בעצמה, אלא עושה זאת באמצעות קבלן משנה — חברת פיתקית מקיסריה. לפיתקית ולדפוס בארי היסטוריה משותפת סביב ייצור רישיונות הנהיגה, שכן פיתקית היא שזכתה לראשונה במכרז של משרד התחבורה לפני כשנתיים. דפוס בארי הגיש עתירה נגד הזכייה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בטענה שהמכרז נתפר למידותיה של פיתקית, ולאחר שתנאי המכרז שונו והמכרז פורסם מחדש — זכתה בו החברה מעוטף עזה ביולי 2017.

המשמעות היא שפיתקית, שעמדה בתנאי המכרז שהגדירו עלות של 8 שקלים לרישיון, מייצרת כיום ל–DXC את תעודות הזהות החכמות בעלות גבוהה פי חמישה — אף שמדובר בחומר זהה.

דפוס בארי: "אפשר לעצור את הבזבוז"

ב–2005 יצא משרד הפנים במכרז לאיתור חברה שתייצר את התעודות החכמות, אך כל החברות שניגשו למכרז, בהן גם דפוס בארי, נפסלו. הצעתה של HP במכרז זה היתה 64 שקל לתעודה — כשהמכרז קבע מחיר של 38 שקל. ב–2008 הגיש משרד הפנים למינהל הרכש בקשה לבטל את המכרז ולנהל משא ומתן מול HP ללא מכרז. בנימוקים לבקשת הפטור נכתב: "הוועדה דחתה את הצעתה של HP בהיותה גבוהה באופן בלתי־סביר מהאומדן".

הסיבה לעלות ביומטרי שהציגה HP היא שאחד מתנאי המכרז שהוצגו היה שייצור התעודות ייעשה בישראל, ולשם כך הוקם מפעל מיוחד — המפעל של פיתקית, שהוא כיום היחיד שיכול לייצר את התעודות מהחומר פוליקרבונט. לאחר משא ומתן בין משרד הפנים ל–HP חתם בדצמבר 2008 שר הפנים דאז, מאיר שטרית, על הסכם שבו המדינה תכפיל את מספר תעודות הזהות החכמות שתרכוש ל–5 מיליון תמורת הורדת מחיר התעודה ל–46 שקל — ונחתם חוזה עד 2015. מחיר התעודה מורכב מעלות ייצור של 32.2 שקל וביצוע פרסונליזציה בעלות של 13.8 שקל (החל ב–2015 היא תתייקר ל–47 שקל).

המצב הסתבך פעם נוספת לאחר שחוק המאגר הביומטרי עבר כעבור שנה, ונקבע כי המדינה תצא לתקופה של ניסוי שהתחילה רק ביוני 2013. התוצאה היא דחייה ארוכה בהנפקת התעודות החכמות. כך המדינה לא עמדה ביעדים שקבעה מול HP.

בעקבות הדחייה והפער במספר התעודות שהונפקו, איפשרו ועדת הפטור במשרד האוצר והחשבת הכללית למשרד הפנים להאריך את ההתקשרות תמורת הכללת החוב בסך 70 מיליון שקל בחוזה החדש. הוועדה קבעה כי החוזה יוארך עד 2025, משרד הפנים ישלם על הארכת הפרויקט עוד 105 מיליון שקל לחברה, ומחיר כל תעודה יעלה בעוד 3.1 שקלים — 50 שקל לתעודה. בסך הכל שילמה המדינה לחברה 175 מיליון שקל על הפרויקט, כשהוא כולו בפטור ממכרז, וכל זאת ללא שירות העיטוף והדיוור של התעודות.

בשלב זה HP כבר התפצלה. בסוף דצמבר 2015 התקיימה ישיבה נוספת של ועדת הפטור ממכרז במשרד האוצר, שהמליצה לחשבת הכללית לתת פטור ממכרז ל–HPE (שמאז מכרה את חטיבת השירותים שלה) לשירותי עיטוף ודיוור — בעלות של 32 מיליון שקל.

לפני שנתיים הגישה דפוס בארי עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד שתי החלטות שקיבלה ועדת הפטור: הרחבת ההתקשרויות עם HP הן באספקת התעודות הן בשירותי עיטוף ודיוור במסגרת פטור ממכרז עד ל–2025. בעתירה, שעדיין נמצאת בהליכים, טוענים בדפוס בארי כי ועדת הפטור והחשבת הכללית לא הביאו בחשבון שמחיר ההתקשרות עם HP אינו תחרותי. לדבריהם, מחירה של תעודת זהות לא נקבע בהליך של מכרז פומבי, אלא במשא ומתן, והוא גבוה ב–23% מהאומדן שנערך לפני המכרז.

העתירה של דפוס בארי נקבה בסכום של 200 מיליון שקל כעלות הנוספת למדינה עקב ייצור תעודות נוספות — אך הערכות הן שהמספר אף יגדל. התנאים שהעמידה המדינה מול חברות שהתמודדו במכרז התעודות החכמות מראש לא השאירו את רובן במירוץ. במשרד הפנים טענו כי מטעמים ביטחוניים לא ניתן לייבא את התעודות כפי שביקשה לעשות דפוס בארי, אך כיום היא עושה זאת לטובת הרישיונות החדשים בשביל משרד התחבורה. עלות של 10–12 שקל לתעודה (המחיר בתוספת שבב לכל תעודה, במחיר שמציעה דפוס בארי) היתה יכולה לחסוך לקופת המדינה 400 מיליון שקל אילו שקלה אפשרויות נוספות.

חברת פיתקית וחברת DXC סירבו להגיב לדברים. גם ברשות האוכלוסין וההגירה סירבו להגיב למרות פניות חוזרות ונשנות.

לדברי גל כהן, מנכ"ל דפוס בארי, "המכרז להנפקת רישיונות הנהיגה מוכיח שקיום תחרות הוגנת היא הדרך לשמור על האינטרס הציבורי. את מחדל בזבוז המיליונים על תעודות הזהות אפשר עדיין לעצור, ואני סמוך ובטוח שיצרנים מקומיים ישמחו לבצע את העבודה ברבע מהמחיר הנוכחי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!