הקרב בין ההורים החרדים: בית הדין שלף נימוק מפתיע שעורר שיח

בלעדי: פסק דין ייחודי של בית הדין הרבני בירושלים, גרר הבוקר (ראשון) שיח רבני מרתק בקרב הדיינים בבירה. בית הדין בראשות הרב מרדכי טולידאנו קבע כי ילדי הורים גרושים ישהו השנה עם אביהם בליל הסדר, וזאת למרות התנגדותה הנחרצת של האֵם. הנימוק: התורה מצווה על 'והגדת לבנך' שהיא חובת האב על הבן ולא חובת האם.

מדובר בזוג הורים חרדים שהתגרשו, לקראת חג הפסח דרשה האם הגרושה כי ילדיה ישהו אצלה בליל הסדר. לעומתה טען האב, כי על הילדים לשהות אצלו בלילה המקודש. ההורים הגרושים לא הגיעו להסכמה ופנו לבית הדין הרבני בירושלים.

בפסק הדין שהגיע לידי 'בחדרי חרדים', כתבו הרבנים, כי "מלבד האספקטים השונים שעמדו מול ביה"ד בשיקולי טובת הילד בעובדת עזיבת האם את הבית ובחלוקת השהות והסדרי הראייה בין ההורים עמדה לפני ביה"ד גם ההכרעה במצווה המיוחדת המוטלת בעיקר על האב מצוות "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור".

הדיינים הרבנים, הרב טולידאנו, הרב דוד שני והרב מנחם האגר, נימקו את החלטתם: "ייחודיות מצוות והגדת לבנך וחשיבותה במטען העצום בו מעביר האב לבניו חוסן בהווה ובעתיד, את החוסן המיוחד הדרוש לכל יהודי ויהודי החי בארצו ומולדתו ככבשה יחידה בין שבעים זאבים המבקשים לטרפה".

עוד נימקו בפסק הדין הרבני: "במצוות והגדת לבנך מחבר האב את הבנים כחוליה לחוליה בשרשרת הדורות הענקית. חיבור לאומה המיוחדת בחוליה המקשרת לשלשלת הדורות בעם ישראל", לטענתם, "חשיבות ליל הסדר במצוות והגדת לבנך מוסברת בספר הכוזרי שהשיב למלך כוזר כשבא להתגייר כי חשיבות ליל הסדר היא בעיקר בהגדת האב לבניו בליל פסח מידי שנה את יסודות האומה. כי ייחודיותה בכך שכל העם מעביר לבניו דור אחר דור בחג הפסח ללא כל הפסקה מאז יציאת מצרים את אמונתו במי שהכל יכול יתברך ברוך הוא, שהוציאנו מעבדות לחירות, ומשעבוד לגאולה. כאמור אמונה שבאה מדור דור ללא הפסקה, וללא שינויים".

"ייחודיות העברת המסורת של החג", כתבו הדיינים בפסק הדין התקדימי, "במצוות והגדת לבנך הינה כתעודה על אלוקות, על מי שהכל יכול, וזה בעשר המכות המפליאות שהכה אלוקים את מי ששעבד את בניו בני ישראל במכות דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ארבה, ברד, חושך, מכת בכורות. מכות שהשתלבו בהן כל הכוחות בבריאה ובטבע, שרק הא-ל המיוחד פעל בכוחות משולבים, פיזיים ורוחניים, עד שגם פרעה האינטרסנט והלא מאמין הכיר בו ואמר השם הצדיק ואני ועמי הרשעים.

"מצוות והגדת לבנך", נכתב בפסק הדין, "ייחודיותה בכך שמועברת לכל בן באשר הוא לפי כישוריו ולפי גילו כמאמר בהגדה כנגד ארבעה בנים דברה תורה אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול. ייחודיות ההגדה בליל הסדר במצוות והגדת לבנך היא בהעברת המסורת האמונית לכל הגילים ובכל יסודות החינוך המקובלים הן באומר, הן בצליל, הן בהצגה, והן באכילה".

"ייחודיות המצווה שהיא פסח, מצה, ומרור. וכמאמר בהגדה. היא גם בעונש הטמון במי שעובר עליה עונש כרת שהוא כליון גוף ונפש. ובזה מחוייב האב האוהב לשמור מכל משמר על בניו להעניק להם חיים".

"לאור היסודות האמורים", כתבו הדיינים לסיכום, "ולאור הצהרת האב בביה"ד כי מעוניין הוא לקיים מצוות ההגדה לבניו ואף התחייב בביה"ד שמקבל עליו עדות הבנים, לא ניתן למנוע מהילדים לשאוב ולחוות את העוצמות המיוחדות המועברות בליל הסדר מאב לבן. ולפי ספר החינוך בתכונת הבן ובטבעו להאמין לאביו ולזה הצטווה האב במצוות והגדת לבנך ואי לכך לא ניתן למנוע מהילדים את ההזדמנות המגיעה לכל בן מאביו".

"יחד עם זאת", כתבו הדיינים, "גם לאם תפקיד חשוב במצות והגדת לבנך ולא פחות וזה בהעברת ובהחדרת יסודות העם ואמונתו לילדיה. וזה בעיקר בהכנות המופלאות של כל אם יהודייה העמלה בכל כוחותיה טרם הכנס החג לבער את החמץ מביתה, וזאת במאמצים כבירים, ובהכנות על פני ימים רבים לקראת החג. ובהוצאות ומשאבים ובבישולים מדהימים. כמאמר בהגדה בשאלת הבן: מה העבודה הזאת לכם? שאלה שמבטאת את המסירות של אם היהודייה בנחישות האמונה המופלאה לצו האלקי שאור לא ימצא בבתיכם. ובזה מנחילה לבניה את העוצמות הדרושות לחוסנם היהודי".

לסיום קבעו כי לאור הנימוקים ההלכתיים: "שהיית ההורים גם יחד מהווה חוסן עוצמתי לילדים. אולם בנסיבות התיק ובעובדת הפירוד ולאור ההצהרות בביה"ד ולאחר העיון בצדדים הרבים, ביה"ד קבע לשנה זו את שהות הילדים בחג הראשון בליל הסדר אצל האב, ובחג האחרון כולל שבת אצל האם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!