אשת חיל מי ימצא: דמעות של יום שישי ב'שמגר'

מזכיר מועצת גדולי התורה המיתולוגי רבי אבישי שטוקהמר לא הצליח להוציא הגה מפיו. הוא נשנק מבכי. הוא שכבר ראה כמה הלוויות בחייו לא יכול היה לעמוד בפני המראה. קולו בגד בו. 

רגע לפני עלותו לפודיום בבית ההלויות השמגרי, ניגש אליו ה'מחותן', הבעל-האלמן הטרי נחום, או כפי שהוא נקרא 'נוחעם', והזכיר לו: ערב שבת וערב ראש חודש אין מספידים. ורבי אבישי לא הספיד. רק בכה בכי גדול ולא יסף.

מול המיטה של המנוחה, הרעיה, הבת, האם,  עמדו מאות ידידים ובני משפחה, קרובים ושכנים וביכו את לכתה בלא עת של האשה הצדקנית סימא ע"ה בנדיקט. די לראות את אביה איש החסד רבי שלמה רובין הי"ו מקבל עליו דין שמיים באהבה ולדעת באיזה בית גדלה ואיזה חינוך קיבלה.

"ויקרא אל משה וידבר אליו השם", מצליח לבסוף רבי אבישי להשחיל בין בכי לבכי ובין דמעה לדמעה. "דיבור הוא קשה, מידת הדין, אבל מיהו המדבר? וידבר אליו ה'. כשיודעים שהקב"ה הוא זה שנותן את הנסייון יכולים לעמוד בו בגבורה".

כל העיניים דומעות, כל לב נסדק לקול אמירת הקדיש על אישה צעירה. כל הלוויה כואבת ובמיוחד כזו שאימא הלכה והותירה בעל וארבעה עוללים בבית, ילדים שיקראו בקול: אימא, אימא, ולא יהיה מי שתאפסם אל חיקה, תחבקם ותעודדם, במיוחד בשעתם הקשה הזו.

הידידים והקרובים לוחשים זה לזה על צדקותה ועל ייסוריה הממרקים. נוחעם שעבר עמה שש שנות ייסורים ושירתה באמונה ובמסירות, מצדיק דין שמים ואומר לסובביו: "צריכים להודות לה' על השנים הטובות איתה, על החיים המשותפים שהיו לנו". 

"אשת חיל מי ימצא" מנגן בנהי קלצקין מהחברא קדישא וכולם מחרים מחזיקים אחריו, נזכרים שאוטוטו שבת ותיכף יזמרו בקול "אשת חיל".

בעוד שעות ספורות תעמודנה אלפי אימהות בישראל ליד נרות השבת ותעתורנה על ילדיהם שיגדלו בתורה ויראת שמים. גם סימה ע"ה תתפלל באותה שעה על היתומים הקטנים ואלו ידליקו נר ליד קברה הדומם, לזכרה ולעילוי נשמתה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!