ראש הישיבה הסביר את ההבדל בין החרדים העובדים בישראל לחרדים העובדים באמריקה

לאחר הפולמוס שהתעורר בעקבות דבריו של הגרא"י סולובייצ'יק ראש ישיבת בריסק, שתקף את אורח חייהם של החרדים בארה"ב. מגיש 'בחדרי חרדים' את נאומו המלא של הגר"ש מרקוביץ ראש ישיבת פוניבז', שימים אחדים לפני שיעורו של הגרא"י סולובייצי'ק, התייחס אף הוא לסוגיה אך מזווית הפוכה לגמרי, בדברים שנשא בעצרת המספד המרכזית לזכרו של ראש הישיבה הגר"ש אויערבך זצ"ל, שהתקיימה בישיבת 'רבינו חיים ברלין' בפלטבוש בהשתתפות אלפים.

במרכז עצרת המספד נשמע, כאמור, משאו של הגר"ש מרקוביץ ראש ישיבת פוניבז', שהגיע לביקור חיזוק קצר בארה"ב והוזמן על ידי הגר"א שכטר לשאת מדבריו במעמד.

(הקלטה מדבריו של הגר"ש מרקוביץ)


בדבריו עמד הרב מרקוביץ על ההבדלים הבולטים שבין מאפייני הציבור החרדי בארץ ישראל ובין הציבור בארה"ב, והדגיש את פועלו של הגר"ש אויערבך זצ"ל לשימור האופי הישיבתי של הציבור התורני.

"יש דברים שתלוי בכל מדינה מה טוב ומה לא טוב. אין זה סוד שאצלנו בארץ ישראל, כשיש יהודים שלומדים קצת ועוסקים הרבה בעניינים אחרים, יש אצלם "קרירות" בכל המצב. ולעומת זאת, פה באמריקה זה אחרת, יש יהודים יראים ושלמים שלמרות עיסוקם בפרנסה בענייני גשמיות, אבל הלב בתורה כל הזמן, מהו סוד ההבדל? מדוע באמריקה אפשר לשלב חיי פרנסה ולהישאר נטועים באוהלה של תורה ובארץ ישראל הדבר אינו אפשרי כמעט?". אמר הגר"ש.

"ובאמת גם בארץ ישראל הרבה שואלים, בא"י זה לא יכול ללכת, למה מה שטוב באמריקה לא טוב גם אצלנו? מדוע קידשו כל כך את ההתבדלות של עולם הישיבות מהרחוב? ובעצם מהו ההסבר בדרכו של הגאון המנוח זצ"ל?". שאל.

"אולם, ישנה נפקא מינה גדולה וההבדל ברור. נתבונן על ההיסטוריה של היישוב היהודי בארץ הקודש ובאמריקה מאתיים שנה אחורה, כשהחלו העליות הראשונות של תלמידי הגר"א ותלמידי הבעש"ט, מטרת הנסיעה והעליה לא"י הייתה רק לעבודת ה', לרוחניות, להיות שקועים באוהלה של תורה מבלי שום דבר נוסף, וכסף מנלן? מאיפה יחיו? ה' יעזור. ובאמת שלחו מחו"ל כסף, וכך החזיק היישוב החרדי בארה"ק מאות בשנים באמצעות תמיכת יהודי חו"ל".

"וכך גם עד ימינו אנו, עינינו הרואות יהודים מכל רחבי העולם שמגיעים לא"י בשביל רוחניות וקדושה, לא בשביל לחיות חיים נוחים יותר ולא בעבור תוספת נוחות גשמית, אלא רק משאיפות רוחניות".

"ולעומת זאת, לאמריקה באו בגלל צרות גשמיות באירופה, ורצו להתעשר וכך החלה ההגירה היהודית ליבשת אמריקה, ומפורסמים מעשים רבים על יהודים שנסעו בשעתו ונתעשרו והיו תומכים בקהילות ועיירות שלמות שהשאירו במקור מחצבתם. אבי מורי זצ"ל היה יליד העיירה טורעץ בליטא, וכל העיירה ידעו שישנו גביר אחד באמריקה שמוצאו מטורעץ והוא זה שמחזיק בכספו ששולח מאמריקה את כל העיירה טורעץ. אמריקה הושתתה על גשמיות והחזקת תורה, ולכן עד היום זה כך שהחזקת התורה מכל העולם מגיע מאמריקה, כי באמריקה כבר מאות בשנים הייתה אווירה שכל הגשמיות נועדה לסייע לרוחניות ולתמוך בלומדי התורה בארצות המוצא של המהגרים. ועל כך כתוב בחז"ל (שבת כג:) "דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן דמוקיר רבנן הוו ליה חתנוותא רבנן דדחיל מרבנן הוא גופיה הוי צורבא מרבנן", ע"י הזכות של החזקת התורה זה גורם ברבות הימים שנעשים בעצמם לצורבא מרבנן והתורה משתרשת בגופו".

"וכך נהיה שבאמריקה נהיה רוחניות של א"י, וכאן נעוץ החילוק בין אמריקה לארץ ישראל. בא"י כשנכנס עוד משהו מלבד תורה, זה דרך ירידה, כי זה נבנה על תורה לבד. ובאמריקה זה דרך עליה, הכל הושתת על גשמיות, ולכן, לומדים קצת אז זה וודאי יותר טוב, זה דרך עליה, נמצא שאותו מצב, מה שאצל אחד זה עליה, אצל השני זה ירידה, ועיקר הכוונה להיכן מופנות השאיפות ולאן הכיוון, האם כלפי הקב"ה או ח"ו להיפך".

"בא"י כשממעטים בלימוד, זה ירידה נוראה, כי שם לא התחנכו לזה. אבל באמריקה, אלו שעובדים וליבם חם לתורה וללומדיה ומשתדלים בעצמם לקבוע מה שיותר עיתים לתורה, הם בדרך הנכונה, "דרך עליה", וברבות הזמן הם או בניהם יזכו להיות בעצמם "צורבא מדרבנן".

"לכן בא"י צריך הנהגה מיוחדת, בחוש מיוחד, שמכיר בכך שאפילו שינוי זעיר, זה כבר לא זה. וזה היה סודו של מרן הגאון רבי שמואל זצ"ל, שחרד על שימור האופי הייחודי הזה שבחיי היהדות בארץ ישראל הוא קריטי מאין כמותו, פיקוח נפש ממש".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!